בני בן 6

בני בן 6

מזמן לא התיעצתי כאן על בני. הוא אובחן בספקטרום בגיל 2.
לא הבנתי למה: ילד חברותי חכם, אוהב אנשים.
תמיד לא קיבל סמכות מבוגרים, תמיד היה מוסח בקלות, אמפולסיבי ועקשן.
חשבתי שיש לו הפרעת קשב והפרעת התנגדות אבל לא אוטיזם.
בגיל 5 דרשתי לו איבחון חוזר לאוטיזם והורידו לו אבחנה.
במקביל הלכתי לנירולוג פרטי שלא יודע שילד היה אובחן כASD על מנת לאבחן
קשב וריכוז. נירולוג אמר שאכן ילד עם בעית קשב וריכוז.
כששאלתי אותו האם יש חשש לספקטרום הוא אמר שאין.

השנה התחיל ללמוד בכיתה א'.
והתחילו עליו תלונות: מסרב לעבוד בכיתה, יוצא מהשיעורים ללא רשות.
על קטע חברתי לא התלוננו. כששאלתי אותם בעצמי אז הם ענו לי: בקטע של שובבות הוא הראשון והיוזם, סוחב אחריו את הילדים. בחלקים אחרים פחות משתתף ויכול להיות גם לבד.
הבעיה שמטרידה אותם (צוות החינוכי) שלא מקבל סומכות שלהם. כשיוצא מהשיעור, הם מנסים להחזיר אותו, אז הוא בורח להם, הם רודפים אחריו. אז הוא יכול לצחוק שרודפים כי זה משעשע אותו...הוא כן מבין שכועסים עליו, אבל לא ממש מתרגש מזה...
בין משחקים חברתיים הוא אוהב רק כדורגל, אבל אוהב ממש ומשחק המון.
יש לו הרבה תחומי עינין, אבל טוען שבשיעור משעמם לו ולכן קשה לשבת שם.
לא מזמן היה לו מפגש עם ילדים מהגן שלו משנה שעברה. ראיתי שילדים אוהבים אותו, כל הזמן היה בסביבה של כמה חבריי שאוהבים אותו... ושוב, זה ילדים שכמוהו - שובבים. ילדים "טובים" לא ממש מענינים אותו


אניש צוות החינוכי בבה"ס מבקשים שאני אקח אותו לאיבחון פסיכיאטרי..כי לדעתם יש לו משהו חוץ מבעית קשב.
מה נראה להם? זה דומה לספקטרום או לא?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אני במקומך הייתי
מחליפה את הצוות

ילד נבון ואנרגטי- לא הייתי מחפשת "הפרעות",
אלא סביבה חינוכית שלא תבהל ממנו ותכנס איתו למאבקי כח,
סביבה חינוכית שתטיב איתו, שתאפשר לו ללמוד ולהתפתח בדרך הנכונה לו.
למשל- בי"ס דמוקרטי.
 
ילד שבורח כל הזמן משיעור זה לא תקין

אולי מסגרת אחרת תתאים לו יותר, אבל זה כן מצריך איזשהו סוג של טיפול.
 
כל השיעורים? באמת?

לא מסכימה לחלוטין.
הבן הגדול מספר לי שיש להם שיעור אחד קבוע עם בעיות התנהגות. והילדים הם ילדים שבאים ללמוד (נבחנו כדי להגיע לכיתה הזאת). אבל המורה משעממת ועצבנית. אז ברור שהילדים לא אשמים.
אבל ילד ששתעמם ובורח לא כי החומר הנלמד לא מתאים לו אלא כי יש לו הפרעת ריכוז לא מטופלת ירחף גם בבית ספר ללא גבולות. להיפך, יילך עוד יותר לאיבוד.
לי יש ילד עם הפרעות קשב שאני תוהה האם לתת תרופות. כי הוא מסתדר לא רע בבית ספר. אבל ילד שמתואר כאן לא מסתדר. וזקוק לטיפול. אחרי שיקבל טיפול ויתאזן, אז צריך לבחון מחדש מהי המסגרת שמתאימה לו.
 
אם בני היה מסתדר בבה"ס לא הייתי

חושבת בכלל בכוון של תרופות.
בכיתה שלהם יש מספר ילדים שבורחים.
בהתחלה ילדים אלו היו אפילו במצב עוד יותר קשה מבני, רק שיועצת בה"ס טוענת שעם אחרים כבר פתרו בעיה ונכון לעכשיו בני בורח יותר מאחרים...

אני מבינה שבמצבי היית נותנת תרופה.. אבל איך זה לא מלחיץ אותך?
יש מדינות (כולל רוסיה) שריטלין נחשב לסם ואסור לפי חוק אפילו לשווק אותו.
ולא כמו במדינה שלנו נותנים לילדים בכזו קלות...
 
ברור שזה מלחיץ

לכן עדיין לא נותנת אלא לוקחת לעוד אבחון וממשיכה להתלבט. למה אני בכלל שוקלת: כי יש לו בעיה חמורה מבחינת חוסר ארגון ואימפולסיביות שכבר היום פוגעת בלימודים ועם הזמן זה בטח יחריף (לזה לבד לא הייתי נותנת כרגע בוודאות) + בעיה חברתית שטוענים שאולי קשורה להפרעה + הרטבת לילה שלא מגיבה לשום טיפול (ואומרים שלא פעם קשורה להפרעות קשב ומתן תרופות כמו ריטלין פותרת אותה - ואם זה באמת יעזר - אין לי בעייה לתת לו תרופות - הוא בן 12 וזה פוגע בו הרבה יותר מאשר כל תרופה שאתן (כמובן שלא בטוח שזה יעזור לכן שוקלים לנסות)).
לגבי הבן שלך: אם היו עוד ילדים שברחו אז אולי באמת משהו לא תקין בכיתה / קיבל דוגמא רעה ולא בוגר מספיק כדי להפסיק. זה דורש פגישה עם המורה כדי להבין מה בדיוק קורה בכיתה. מה גרם לילדים האחרים להפסיק לברוח? אולי שווה לך לדבר עם ההורים שלהם?
 

גורג42

New member
לגבי "זה פוגע יותר מכל תרופה שאתן" - חד וחלק לא נכון

מניסיון (שלי ושל אנשים שאני מכיר), אין הרבה דברים שמזיקים יותר מתרופות פסיכיאטריות.

הרטבת לילה זה אולי משפיל ולא נעים ופוגע בבטחון העצמי, אבל לפחות זה לא גורם לילד נזק מוחי שעלול להתברר כבלתי הפיך.

ריטלין זה פחות גרוע מהבחינה הזאת, בעיקר משום שלא מדובר בתרופה פסיכיאטרית פרופר. אבל זה עדיין סם לכל דבר, והפחד שלך מוצדק לחלוטין.

בקיצור, המקרה היחיד שבו המשפט "המצב הנוכחי פוגע יותר מכל תרופה שאתן" הוא אולי נכון, זה מצב מסכן חיים. נניח, ילד שבלי תרופות ייקח סכין וידקור את עצמו (או ידקור מישהו אחר), זה מצב ששווה לשקול לתת לו תרופות.

ואפילו אז, ראוי ונכון להסס, כי לפעמים יש דרכים אחרות לנטרל את הסכנה, והנזק שבשימוש בתרופות האלה הוא גדול מאוד.

בעיקר כשמדובר בילד שעדיין גדל ומתפתח. יש לך מושג מה החומרים האלה עושים לגוף? וכמובן שכמה שהילד יותר קטן, ככה זה תקף ביתר שאת. המצב הנוכחי שבו נותנים - בעצם - סמים כבדים לילדים בני 6 על כל שטות (בריחה מהכיתה, צעקה על המורה) הוא מצב לא תקין בעליל.

נקודת האור היחידה היא שאנחנו עדיין מדינה דמוקרטית ולאף אחד אין זכות לכפות עלייך לתת לילד תרופות (וסתם לידע כללי: לבית ספר אסור, על פי חוק, אפילו *להמליץ* על טיפול תרופתי. רק לרופא מותר לעשות זאת)
 

grayart

New member
תרופות כמו ריטלין, או נוגדי דיכאון, ואחרות...

זכו במא מעט שנים של עבודת יחסי ציבור אינטנסיבית.
היום לקחת איזה כדור בשביל הריכוז או מצב הרוח או להירגע, זה ממש טריוויאלי.
אנשים גיבשו דעה חיובית לגבי תרופות אלה, ולא ממש עושים מחקר אמיתי להבין את החסרונות שלהם.
מה שאנה כתבה, שומעים בניסוח כזה או אחר מהמון אנשי מקצוע, רופאים ופסיכיאטרים. האופנה היום היא להתייחס רק לייתרונות.

בכל זאת, יש חסרונות, ויש סכנות, ויש תופעות לוואי, ולא צריך להקל ראש.
תרופות פסיכיאטריות אמורות היו להיות המוצא האחרון.
אבל הם לא...
ראיתי תוכנית על הנושא פעם, שדיברה על זה, שכדור ריטלין זול יותר, "פשוט" יותר, "ומהיר" יותר ממפגש עם פסיכוטרפיסט, או מטפל אחר.
המדינה תעדיף לסמם במקום להשקיע כסף וזמן בלטפל באנשים בצורה האידאלית.
כשיש ילד "שעושה בעיות" למערכת, אז מתחילים לחצים ורמיזות להורים, גם בלי לעבור על החוק. כי הם יודעים שמעטים הם ההורים שיטפלו בילד בצורה נכונה ללא תרופות.

אז המערכת מילא, אני מבין שמעדיפים את "הדרך הקלה" , אבל ההורים לפחות בתור הורים, קודם כל לחשוב על מה באמת הפתרון הכי נכון.
ולא לקחת את הפרופוגנדה בעד התרופות ללא בדיקה, לבדוק לפני שמחליטים, להבין שזו לא החלטה שיש להקל בא ראש, ושתמיד עדיף פתרונות בלי התרופות האלו.
אין פתרון מושלם, גם כשמציגים לנו מבט כל כך חיובי על התרופות, זה לא באמת ככה.
 

גורג42

New member
ריטלין זה עוד יחסית פחות גרוע. הבעיה היא שמדובר ב*ילדים*

אפשר להמשיל נטילת ריטלין לשתיית אלכוהול. אם מבוגר שותה כוסית מדי פעם כדי להירגע, אין בזה שום דבר רע. אבל:
(1) להשתמש באלכוהול כדי לפתור בעיות זה דבר רע מאוד ומסוכן מאוד.
(2) אדם שמרגיש שהוא זקוק לאלכוהול בקביעות כדי לתפקד, יש לו בעיה רצינית.
(3) ילדים לא אמורים לשתות כוסית וויסקי בכל בוקר לפני שהם הולכים לבית הספר.

ויש תרופות הרבה הרבה יותר גרועות. תרופות אנטי-פסיכוטיות כמו רספרידל, למשל. מדובר בסם ממש חזק, שנותנים ל"טיפול בהתקפים פסיכוטיים" אצל אנשים בוגרים ויש צורך בפיקוח רפואי כדי להיגמל ממנו. ואני נדהם בכל פעם מחדש שאני שומע שנותנים את הכדור הזה לילדים אוטיסטים בני 6. מה לעזאזל הם חושבים לעצמם?
 
זו כיתה רגילה ויש בה מספר ילדים שבורחים?

בחיים לא שמעתי על משהו כזה. ואיך גרמו להם להפסיק לברוח?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
החומר יכול להתאים, אבל דרך הלימוד בוודאות לא מתאימה
אחרת ילד לא בורח.
ילד שטוב לו אינו מרגיש צורך לברוח.
אין לו ממה לברוח.
אם מעניין לו ונעים לו, אם הוא מוכל ומקבל הזדמנויות לצמוח,
גירויים מלהיבים לצד תחושת בטחון בסיסי,
הוא ישתוקק להיות שם.
&nbsp
אם הוא נתקל באנשים שמנסים להטיל עליו סמכות ריקה-
רק בגלל שיש להם תואר "מורה" מצפים ממנו לציית,
להיות במקום שלא נותן לו מקום,
(בניגוד לסמכות ראויה, שיש לה הצדקה,
כפי שנאמר: בשביל כבוד צריך לעבוד
)
לברוח זו תגובה בריאה.
לא רצוי להיות במקום שמנסה לדרוס אותך.
&nbsp
אם יפגוש מורה קשוב, מכבד, בעל ידע בתחום שמעניין אותו (את הילד),
סביר להניח שיכבד אותו ובודאי לא יברח מהשיעור שלו.
&nbsp
דוגמא אישית היא א בכל תהליך חינוכי-
רוצה שהילד יכבד אותך? ייקח בחשבון את דבריך?
תתחיל מלכבד אותו ולקחת בחשבון את דבריו.
לא בהכרח להסכים לכל מה שהוא רוצה כמובן,
וגם הוא לא חייב להסכים להכל.
אפשר לשרטט יחד גבולות- ילד זקוק מאד לגבולות ורוצה בהם,
גם ילד שובב גדול שאולי צורח שאינו רוצה, עושה זאת רק כי כופים עליו גבולות
ובתוכם לנהל דיאלוג מתמשך.
 
אני פוחדת שבדמוקרטי הוא לגמרי יעשה רק מה שרוצה

למשל לא חשבון ועברית, למרות שהוא טוב בחשבון
 

schlomitsmile

Member
מנהל
כיון שהמורים יודעים
שהתלמידים לא חייבים לבחור בשיעור שלהם (בבי"ס דמוקרטי)
הם משתדלים שהשיעורים יהיו מעניינים

כמו כן, מן הסתם מי שבוחר להיות מורה בדמוקרטי,
יהיה בד"כ טיפוס מיוחד, קשוב יותר, רגיש יותר, פתוח ובעצמו בנאדם מעניין.
כל זה מעלה את הסיכוי שהילד יבחר להכנס לשיעור,
ירגיש מוכל ונמשך ללמידה שם.
ילדים הם מטבעם אנשים סקרנים, הם רוצים ללמוד
כל עוד המבוגרים לא גורמים להם לרצות לברוח...

ובינינו, אם ילד, במיוחד אם יש לו כשרון למתמטיקה למשל, לא ילמד שנה חשבון,
לא תהיה לו בעיה לסגור את הפער בחומר ברגע שתהיה לו המוטיווציה לכך.

ואם אינו רוצה ללמוד, ונמצא בשיעור מתוך כפיה- מה כבר ילמד שם?
אולי רק שהעולם בכלל, וביה"ס בפרט, הוא מקום חונק
שמתנהל בדרכי כפיה.

בבי"ס דמוקרטי אפשר ללמוד את כל הלמידה האקדמית כמו בבי"ס רגיל,
וביה"ס אף מעודד זאת, בין היתר בעצם זה שהוא פותח עצמו לשלל סגנונות למידה,
ובנוסף, אפשר ללמוד שם שיעורים חשובים לחיים, כגון על משמעות הבחירה-
הילדים מתנסים באינספור הזדמנויות בחירה, למשל
מה ללמוד? אם שני שיעורים מתנגשים, באיזה לבחור?
איזה חונך לבחור? - לכל תלמיד/ה בביה"ס יש חונך/ת איש-צוות
שהוא הכתובת הראשונה בכל עניין, מלווה את תהליכי הבחירה והצמיחה.
איך להצביע בפרלמנט של ביה"ס?
באיזו ועדה להשתתף?
איך להצביע בעניינים שעולים בה על הפרק?

אם מדברים על הכנה לחיים- הרי שללמוד מי אני, ללמוד איזה בחירות נכונות לי,
ללמוד על ההשלכות של הבחירות שלי, האחריות הנובעת מזה-
נראה לי שיעור חיוני לחיים, אולי יותר מעוד פרק במקצוע כלשהו.
 
הוא מקבל טיפול תרופתי?

כי לפי דעתי זה יותר קשור להפרעת קשב מאשר לאוטיזם
 
לא, הוא לא מקבל

אני חושבת שתרופות יותר מזיקות מאשר יעילות.
אולי יעילות בבעיה מסוימת אבל מזיקות באופן כללי.
מי יודע איזה נזק יגרם מהתרופה הזאת לטווך ארוך?
 
למעלה