חייב להיות את הסימפטומים האלה לאוטיזם?

[ליה1233]

חייב להיות את הסימפטומים האלה לאוטיזם?

חייב להיות אחד מהסימםטומים באוטיסט?

נפנוף ביידים, תנועות חזרתיות
חוסר רגישות
לפגוע בעצמך, לצעוק לשבור דברים
חוסר צורך במגע, חיבוק
חוסר רגישות
סידור דברים באופן מוגזם
חוסר רגישות לכאב
אובססיה ללמוד הכול אודות שואבי אבק, מעליות, לוח הזמנים של הרכבת, או מגדלורים. לעתים קרובות קיים עניין גדול במספרים, סמלים, או נושאים מדעיים.
קוי להבין מתי מישהו עצוב או כועס

אם אין לי אף אחד אז רוב הסיכויים שאין לי אוטיזם?
נראה לי שגם אני מבינה הבעות םנים וסיטואציות חברתיות אם זה אומר להבין מתי אנשים יושבים או צוחקים/ומתי מישהו מאוכז אם זה משהו כזה אז אני מבינה.

 

[schlomitsmile]

אפשר להיות על הספקטרום גם בלי המאפיינים האלה

 

[ליה1233]

אז מה בעצם "שונה" אצלכם?

ממה שהתרשמתי אפשר להיות אוטיסט רק עם בעיות בחברה וקושי להיות בסיטואציה חברתית קצת רגישות
אז כל מי שרגיש וקשה לו כל כך בחברה הוא אוטיסט?
לא הבנתי מה כן שונה

 

[noamlah]

מאמין שכן

כל מי שרגיש וקשה לו באופן משמעותי בחברה יכול להתחבר למקום של אוטיזם באיזושהיא דרך
יש כאלו שיחבקו את המושג הזה אליהם ויש כאלו שפחות וזה עניין של הגדרה שהאדם עצמו בוחר
לפחות כך זה מהמקום המאוד שטחי של הידיעה שלנו

יכול להיות שאם יעשו FMRI לכל מי שמרגיש שהוא אוטיסט ייראו דברים אחרים מבחינת תפקודי המוח ושימוש באזורים השונים ויהיה אפשר יותר לדייק לגבי מי אוטיסט ומי לא
אבל כרגע זה לא המימד שלנו, לפחות לא שלי

 

[גורג42]

קשה להסביר. אבל אם את זקוקה להסבר כזה, כנראה שאינך אוטיסטית

אילו היית אוטיסטית, היית מרגישה שיש הבדל מהותי בין דרך החשיבה שלך לדרך החשיבה של האנשים שסביבך, ובמקרה כזה לא היית צריכה בכלל לשאול את השאלה ששאלת הרגע.

 

[ליה1233]

אתה טועה

לא הבנתי כל כך, מזתומרת שאלתי את זה כדי להבין מה אתם מרגישים שונה חוץ מחוסר בחברים..
אני נגיד מאוד מרגישה שונה מאוד מרגישה מוסרה מרגישה שאחרים לא מתנהלים ומרגישים כמוני ננניח אני ישב במונית אני ירגיש קצת לחץ לא ירגיש רגיל לגמרי ולדעתי מי שיושב לידי פשוט לוקח את זה כנסיעה רגילה.. כל האנשים שאני רואה מהנקודת מבט שלי מרגישים רגיל מסתובבים בקניון יושבים ורגילים ואני מרגישה שאצלי להסתובב בקניון זה קצת מעצבן כל האור וכל הגודל והרבה אנשים אולי זה חרדה חברתית אבל זה גם מאפיין שלכם, ולשבת לאכול עם חברה או אםילו משםחה בקניון גם קצת מלחיץ אותי. אז אני כן חושבת שאנשים שאני מסתכלת עליהם מהצד מרגישין לא כמוני מרגישים רגיל ופשוט חיים את החיים ואני מרגישה מוזר ומעצבן

 

[גורג42]

אני לא מדבר על לחץ ועצבים, אלא על דרך שונה לגמרי לראות דברים

וכל מה שכתבת עד עכשיו: חרדה חברתית, חוסר בטחון עצמי, וכו' זה לא בהכרח קשור לאוטיזם (ואפילו אם נניח לרגע שאת אוטיסטית, אז זה לא אומר שאי-אפשר לפתור את הבעיות האלה).

 

[ליה1233]

ברור שאפשר לפתור

אבל רשום שאי אפשר להעלים את זה רק לשפר..
ותודה שאתה חושב ככה זה מעודד אותי..
ומה זה דרך שונה כמו מה?

 

[גורג42]

חס וחלילה להעלים... למה שארצה דבר כזה?

בזכות האוטיזם אני יכול להתמקד שעות על גבי שעות בפרוייקט שמעניין אותי, ולא לעשות חצי עבודה.

בזכות האוטיזם, אני כמעט חסין לגחמות החברתיות של "מה שמקובל", ויכול לעשות בדרך שלי בלי לשבור את הראש "מה אנשים יגידו".

בזכות האוטיזם, אחרי שתכננתי את החתונה שלי, אנשים באו אליי ואמרו לי שזו היתה החתונה הכי נעימה והכי נחמדה והכי אוטנטית שהם אי-פעם היו בה (כי הכל היה בטוב טעם, וזה היה אירוע צנוע ואינטימי עם יחסית מעט אנשים. בלי מוזיקה רועשת שקורעת לאנשים את האוזניים ובלי כל השטויות ה"מקובלות" האלה שאף אחד - בעצם - לא באמת נהנה מהן).

ואת מדברת על להעלים את זה? למה לי? מה אני, משוגע? אוטיסט, אולי, אבל לא משוגע

בקיצור, אם את אוטיסטית (ואין לי מושג אם את כן או לא) אז ברכותיי. יש לך הרבה תכונות מיוחדות שרק מחכות לפרוץ החוצה.

ובעצם, זה נכון גם אם את לא אוטיסטית. כל בן-אדם הוא פנינה מיוחדת במינה, ומה שחשוב כאן זה לא "אוטיסטית/לא אוטיסטית" אלא הפנינה המיוחדת האישית שלך. מיהי ליה? מה מיוחד בה? זה מה שאת צריכה לשאול את עצמך, במקום להתעסק בתוויות כאלה ואחרות.

 

[grayart]

אל תאמיני לכל מה שכתוב.

אמרו לך שאת כותבת בדעות קדומות...
אבל זה ברור שאת מצוטטת סימפטומים כתובים וזה לא ממש בא ממך.
אתה מנסה להבין את עצמך דרך קריאה של חומרים "מקצועיים", ומנסה לבדוק אם זה מתאים לך.
כשאת מבינה שזה לא מתאים, אז את באה לשאול את החברים כאן אם להם זה כן מתאים, ואם גם להם הסימפטומים שקראת עליהם לא מתאימים , אז לא ברור לך מה הופך אותם לאוטיסטים.

חרדות ודגאות אפשר לפתור.
השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך היא למה יש לך חרדות, למה יש לך דאגות, למה דברים מפריעים לך? האם תמיד היה כך או שמשהו לאחרונה השתנה?

"אוטיזם" זה לא תשובה לשום דבר, בטח לא כשאת מקבלת את ההגדרה מכל מני מקורות מפוקפקים באמינות שלהם.

תשאלי את עצמך, "מי אני?" ולא "מה אני?" או "מה יש לי?".
אני מבין למה את שואלת את השאלות הללו בצורה לא נכונה.
את מרגישה שונה, הסביבה מתייחסת אליך כחריגה , כמשהו שהוא לא לגמרי בסדר בעצמך או בהתנהגות שלך, ולכן את "קונה" את הדעה שלהם ושואלת את עצמך "מה באמת לא בסדר איתי?, מה יש לי? מה אני?".

יכול להיות שעדיין לא גיבשת זהות.
צאי מנקודה בה את מקבלת את עצמך כ100 אחוז בסדר.
כל מי שאת ואיך שאת מרגישה זה תקין לחלוטין, את פשוט מי שאת.
לא כולם אמורים להבין, הרוב לא מסוגלים להבין או לא רוצים להתאמץ.

תתחילי בעבודה עצמית.
מה את אוהבת, ממה את נהנת, לאיזה אנשים את מתחברת, לאיזה אנשים או מצבים את פחות מתחברת.
הגעת לגיל שאת אמורה לקחת לידייך את המושכות.
אף אחד לא אמור להגיד לך אם הדרך שלך טובה או לא.
אף אחד לא אמור להגיד לך אם איך שאת מרגישה זה טבעי ונכון לך או חולני.
כולם ינסו להגיד לך, לכולם יש מה להגיד!
יקח לך זמן, אבל תמצאי אנשים שמקבלים אותך כמו שאת.
אנשים שמסוגלים להבין, ולא מפריע להם אם את נהנת ממקומות הומי אדם או לא.

יש לך הרבה עבודה.
אנשים כאן בעצמם היו צריכים לטפס ממקומות חשוכים על מנת להגיע לאיפה שהם היום.
יוכלו לעזור לך.
אבל העזרה הראשונה שקיבלת כאן זו עצה, לעזוב את ההתעסקות באבחנה, כי זה לא יקדם אותך לשום מקום.
אם את כן מזדהה עם חלק מה שאנשים כאן כותבים על עצמם, את יכולה לברר איך הם התמודדו עם הקשיים שלהם מול החברה, או מול עצמם.
אבל אין טעם לשאול בשלב הזה אם את אוטיסטית.
רישמית רק פסיכיאטר ייקבע, וגם הם טועים ולא מבינים, אז מה זה חשוב?

 

[arana1]

ניסחת מדוייק

שזו בכלל הבעייה גם עם היחס לאוטיזם או לכל מה שעדיין נחשב כשונות בלתי נסבלת,
שכופה על האדם לשאול "מה יש לי" במקום שישאל "מי אני".

לאנשים שכמוך לא נהנים ואפילו סובלים מהמוניות, ממקומות הומים ורועשים, מהתצורה שבה ציפיה קבוצתית פוצעת את הצורך והיכולת שלהם לשים לב,
לא רק שאנשים כמוך לא מפריעים אלא שהם נוטים כמוך לקשרים הכי עמוקים ונוגעים ומרגשים,
אז במקום לשנוא את עצמך ולשפוט את עצמך כפי שכולם עושים תעשי בדיוק ההפך.

 

[schlomitsmile]

מה שונה אצל א"סים
כיון שמדובר בהוויה אנושית, זה מורכב, לא משהו שאפשר למנות לך בסעיפים.
חשוב גם לזכור שלצד "המכנה המשותף" , כל א"ס (איש ספקטרום) הוא אדם בפני עצמו,
עם אישיות משלו.
אולי החבר'ה האלה יעזרו להבהיר את העניין:
&nbsp
https://www.youtube.com/watch?v=wi7jXcGCrC0
&nbsp
https://www.youtube.com/watch?v=pRx4E8ZAfd0
&nbsp
https://www.youtube.com/watch?v=sIXTGawPh-E
&nbsp
&nbsp

 

[arana1]

רוב הדברים שאת כותבת זה סתם דעות קדומות

אוטיסטים מאוד צריכים מגע וחיבוק והם גם מאוד רגישים,גם לכאב,ורק אדם חסר רגישות יקבע בוודאות שסדר מסויים הוא מוגזם וסביר שגם מבינים מתי אנשים מרגישים כך או אחרת רק שלא מגיבים לזה כפי המצופה.

למעשה, בדיוק בגלל שהאוטיסט כל כך צריך מגע וחיבוק הוא הרבה יותר מדוייק בזה מהאדם הנורמטיבי לכן בניגוד לו הוא יהיה גם מאוד מאוד סלקטיבי בדרך שבה הוא מיישם או חווה את זה.

זה כמו שאני אסיק מזה שאת לא שוכבת עם כל אחד שאין לך בכלל יצרים או צורך במין,
סביר שיש לך אלא שבגלל שמין קשור אצל האדם השפוי במידה כזאת או אחרת לאהבה אז את סלקטיבית, בוחרת, צריכה לקשר שיעשה את זה משמעותי.

אותו הדבר לאוטיסט, שמה לעשות הוא מדוייק מהנ"ט, ולכן מתבטא החוצה, בין אם פיזית או נפשית, בצורה הרבה יותר סלקטיבית, וכיוון שהנ"ט "שוכבים עם כל אחד" הם מסיקים מכך שאין לו צורך דווקא בגלל שהצורך שלו עמוק יותר ולכן מדוייק יותר.

את לא אוטיסטית, בסדר, יש לך רגישות שקרובה לאוטיזם שבגללה בדיוק מהסיבות שפירטתי למעלה, קשה לך בקבוצה.

הזהות האנושית היא ספקטרום, רצף, מתמשך, זו רק האובססיה הנורמטיבית לסדר מוגזם ונוקשה שמביאה למצב שמדיר ומפלה חלק מהזהויות השונות מהממוצע ומתרץ את השנאה והפחד כלפיהם דרך זיוף וניצול המדע לרעה כדי לתייגם כמחלה או זהות לא תקינה,
אגב
בדיוק כמו שהנאצים עשו,
וכנראה מסיבה דומה