שאלה קצת אישית

ליה1233

New member
שאלה קצת אישית

מה אתם מרגישים ביום יום? מה הרגשתם שעוד לא התרגלתם לתחושות שלכם? נה אתם תרגישו אם תעבדו במקום עם הרבה אנשים? בכללי אפשר פירוט של ההרגשות שלכם ביום יום(אם זה בעבודה בלימודים סתם עם עצמכם) ואיך לדעתכם תופסים אתכם מהצד?

ומה מאפיין אתכם בעיקר באוטיזם/אספרגר?

ממש אשמח שתענו זה ממש יעזור לי
 

גורג42

New member
אחד המאפיינים של אספרגר זה קושי לענות על שאלות כלליות כאלה

אני לא צוחק. אני אף פעם לא יודע מה לענות שאנשים שואלים "איך היה?" או "תן לי פירוט של ההרגשות שלך ביום יום". זה גדול מדי. מסובך מדי. לא מוצא את הידיים ואת הרגליים במרחב התשובות האפשרויות.

אז נראה לי שתשיגי היענות טובה יותר אם תמקדי את השאלות שלך יותר.
 

ליה1233

New member
מצטערת ותודה על הרצון לענות על השאלה, תכנס(מי שרוצה גם יכו

אני לא יודעת כל כך איך למקד את השאלות אבל התכוונתי כאילו נגיד אתה בעבודה עכשיו נניח מוכר בגדים ויד תור גדול איך תרגיש?
או סתם אם ץעמוד בדלפק שאין אנשים אבל כן יש עובדים איתך?
נניח תסתובב בקניון מה תרגיש בערך איזה מין הרגשות?

האם אתה חושב שבבית אתה מנהל יותר טוב מבחוץ? נראה אחרת כלפי חוץ? או שאין קשר?
ואשמח שתגיד לי בערך אם זה בסדר מצדך מה מאפיין אותך כאספרגר או משהו אחר שיש לך? מה אתה מרגיש?

סליחה אם זה לדעתך חודר לפרטיות אתה לא חייב לענות אבל בשבילי זה ממש ישמח אותי ואם תרצה אשתף אותך למה.. אחת מהסיבות זה פשוט אני חוששת שיש לי אספרגר או משהו כזה כי אני המון סובלת ולא מבינה למה יש עלי המון לחץ אני רגישה להמון רעשים ויש לי חוסר בטחון עצמי וכבר המון שנים אין לי חברים וזה די מאפיינים שדומים לאוטיזם ופשוט הזדהתי עם זה. למרות שיש לי לקויות למידה ואני לא כל כך חכמה.. ונראה לי שאני מבינה סיטואציות חברתיות, בקיצור לא משנה סתם סיבכתי.
 

arana1

New member
יכול להיות שיעזור לך פשוט לקרוא קצת יותר כאן בפורום

או/ו בפורומים אחרים כי מה שאת שואלת זוכה וזכה כאן להמון התייחסויות מפורטות יותר או פחות ומהמון היבטים,
ולא נראה לי שלסכם את זה בתגובה אחת יקדם אותך,
זה גם לא ממש אפשרי


נראה לי שאם תלכי לאבחון לא יאבחנו אותך כאוטיסטית אלא עם הפרעה כזאת או אחרת, ולו רק בגלל שאת מבינה מצבים חברתיים.
בכל מקרה זה לא יועיל לך בכלל לדעתי,
אפילו להפך
 

ליה1233

New member
אוקיי, תודה אבל

מזתומרת לא בגלל שאני מבינה מצבם חברתיים? לא הבנתי כל כך.. אז את חושבת שאין לי את זה? ואיזה הםרעה נגיד?
 

dina321

New member
בדיוק כמו הבן שלי

לפעמים שואלים אותו משהו והוא בכלל עונה מהתחום אחר. כי הוא לא יודע איך לענות על שאלות... אז עונה על הנושאים שיש לו תשובות מדויקות.
 
גם אני ככה

בעיקר שואלים אותי מה אני מרגיש אני אומר תמיד בסדר, אז סימנו את זה בחסור יכולת לדמיין או להביע רגש ... זה אחד הסיבות שאני מאוד עמוק בספרקטום לפחות מבחינה המקובלת כסטיגמה של חיי בבועב .לכן אני לא מוגדר בתפקוד גבוה אלא יחסית נמוך .
 

grayart

New member
מחוץ לפורום...

יש לך מישהו שאיתו את מדברת על הדברים האלה?
אמא ואבא אמרת שלא, מישהו אחר?
 

ליה1233

New member
היי.. כן אבל

אבל הם צכחישים הכל הם אומרים שהכל בסדר איתי ושזה רק חוסר בטחון עצמי או חרדה חברתית. ואני ממש לא מסכימה איתם ותמיד מספרת להם כמה קשה לי והם עוזרים לי בדיבורים אבל פעם אחת הם לא שלחו או.י ממש לאיבחון אולי םסיכולוגית, אבל אף פעם לא הזכירו אץ זה שאולי אני לא בסדר..
 
טוב, לא קראתי את ההודעה הזאת לפני שכתבתי

שלפי התאור שלך נשמע שיש לך חרדה חברתית, אבל מה זאת אומרת "הכל בסדר איתך וזה רק חוסר בטחון עצמי או חרדה חברתית". גם אם זה חוסר בטחון עצמי או חרדה חברתית, אם זה מפריע לך אז לא "הכל בסדר איתך" ואפשר לקבל טיפול שיעזור - שוב, בלי קשר לשאלה אם יש לך או אין לך אוטיזם/אספרגר. יש לך בעיות שמפריעות לך ואת מעוניינת לפתור - אז כדאי לפנות לעזרה. כאמור, קבוצות חברתיות (כמו רעים) יכולות לעזור - נסי לברר מה יש באזור שלך בתחום של עזרה לאנשים עם קשיים חברתיים.
 

grayart

New member
אוקי, הורים באמת לפעמים האחרונים להבין

יש לך חברה טובה?
 

arana1

New member
בדיוק מה שאת מפרטת

זרות רבה, ניכור, שונות, תחושה של חוסר חיבור מהותי ועמוק למה שמרגיש לרוב האנשים מסביבי כפשוט וקל וטבעי ונכון.

מקום עם הרבה אנשים דוחס אותי לשיתוק ( ויש לי מושג מה לגבי הסיבה) אז העבודה היחידה שבה החזקתי מעמד הייתה עבודה מהבית.

לתחושתי תופשים אותי מהצד כאדם חסר רגש, כאדם שלא אכפת לו מאף אחד, כמי ששונא או מפחד מכולם, כאולי סוג של מפגר, או מישהו שסובל ממחלה נפשית קשה
 

ליה1233

New member
אני מזדהה איתך,

אני מזדהה איתך אבל נגיד אני בגיל קטן כן היה לי חברטת וחברים ופשוט עם הזמן נכבתי ונגיד עם אחים והמשפחה אני כן נגיד צוחקת מבינה בדיחות יותר בעניינים, ופשוט שאני יוצאת אני מרגישה ממש לא טוב.. אבל כן אם מדברים איתי אני יגיב ויצחק אבל על פניו אני נראת ילדה נורא מםוחדת לדעתי ומכונסת בעצמה ולחוצה.
 

arana1

New member
סלקטיביות אינה נכות, לקות או מחלה

זו רק הנורמה, דרך שרלטני המקצוע, שמסמנים כך את הנוטים מטבעם לרגישות ואהבה.

אין לי קשרים עם המשפחה כל כך אבל עם הבת שלי אני משתולל בלי חשבון בכלל,
אני פתוח למי שקרוב ומחובר אלי,
וסגור למי שלא,
זה נחשב ללא נורמלי,
יש לי תחושה שאני יודע למה וזה לא גורם לי לכבד את הנורמה כל כך.

טבעי שעם הזמן פחות מתחברים לחברים, אנשים מתבגרים ומתחדדים, ונעשים יותר מודעים למשקל היחודיות שלהם, כך שאם פעם הכל התאים והיה קל עם הזמן קשרים נעשים יותר מדוייקים וממוקדים,
זה בכלל לא בעייה,
להפך,
זה מעיד על התפתחות תקינה,
אלא שרופאי הנפש שונאים ומפחדים מכל מה שאנושי ותקין
 
למעלה