נתנאל6589881
New member
קריסה לתוך עצמי או תגובה אקטיבית
מעניין אותי מהי תגובה אקטיבית מול כזו יותר פאסיבית מה קו התפר ומה מגדיר אותה ככזו או כזו , האם דווקא אי קבלה של דבר ופגעיה עצמית למשל הטחת ראש בקיר היא תגובה אקטיבית (כך יטענו כל
המטפלים כל המטפלים שלי לפחות ויסמנו באי ויסות רגשי חחחחחח הצחקו אותי ) , או דווקא קריסה לתוך עצמך מושכת דיכאון קליני מאבק פנימי סיוטים שמתקפים חרדות קשות אי סדר בהלך
רוח זו דווקא תגובה אקטיבית ולא פאסיבית כפי שמסומן על ידי הגישה הפסיטרית פסכלוגית וכו ?
בעיני צריך לנוע על קו הציר ולא להתקע הטחת ראש בקיר היא הצעד האחרי
התחבטות בנפש האומללה אך היא לא בהכרח הכאב הצורם ביותר או המסוכן ביותר בכלל בעיני כאב נפשי הוא חזק בהרבה מאשר לחתוך את עצמך או להטיח ראש בקיר אלו רק אמצעים טוב נכון זה לא רק כלי ולא כדאי חדבר כך אלו קוי המשך לעולם הרועש בפנים ,אלו
צינורות כנראה ושהמרכז מים נדפק גם הצינורות משתוללים אבל לסמן כאקטיבי ופאסיבי ולעשות דיכטומיה בין גוף לנפש נראה לי דפוק להחריד ,בעיני צריך הגדרה רחבה יוצר של הנפשי גופני של היש עם האין של האקטיבי פאסיבי של הפגעיה בגוף אל הפגעיה בנפש כי זה כרוך יחד
,אבל שמטפל אומר לך שאתה מסוכן לעצמך יותר כי אתה חותך אז יאשפז אותך זה נראה לי תמוה , אני אולי לא מכיר את כל השיטה אבלהפחד הכי גדול שלי היה שהמטפלים שלי ידעו שיש פגעיה עצמית כי הפסכיטריה היא בעיקרה גופנית
בכיררה פיזית ביא מגזרת את הקשר בין נפש גוף ויוצרת אידאל כימי אי קשרים במוח אי ויסות כימי וכו בעיני זו טעות הגוף הוא מקדש לנשמה ולהפך ושכל הכתלים נשברים אין פלא שהנפש שלנו קורעת
לרסיסים חאדם הפאישסט זה לא כואב כי הכל חומר הכל יש לאדם המחבר בין החונר אל הרוח כמו אוטסטים או סיכזופרהים ובכלל פגועי נפש זה העיקר והסיבה לקריסה ואת זה אף אחד לא חוקר ומסמן ישר כלקות ואי וסות רגשי או תפישה של אי יכולת להתמודד מול המציאות כפי שהיא או דאלוזיות בשפה אקדמית האשמו אותי הרבה בזה ,
שאני חיי את האוטופי את הדימיון ולא מבין בין הרצוי למציוי ,כי לםסיכונאצים אין דימיון רק רישמות אין סופיות וקטלוגים אין מהות יש יש ואין אין וגם היש מחרבן מבלבל
וקהה ושטחי ,זהו על זה רציתי לדון איתכם הפעם ...
מעניין אותי מהי תגובה אקטיבית מול כזו יותר פאסיבית מה קו התפר ומה מגדיר אותה ככזו או כזו , האם דווקא אי קבלה של דבר ופגעיה עצמית למשל הטחת ראש בקיר היא תגובה אקטיבית (כך יטענו כל
המטפלים כל המטפלים שלי לפחות ויסמנו באי ויסות רגשי חחחחחח הצחקו אותי ) , או דווקא קריסה לתוך עצמך מושכת דיכאון קליני מאבק פנימי סיוטים שמתקפים חרדות קשות אי סדר בהלך
רוח זו דווקא תגובה אקטיבית ולא פאסיבית כפי שמסומן על ידי הגישה הפסיטרית פסכלוגית וכו ?
בעיני צריך לנוע על קו הציר ולא להתקע הטחת ראש בקיר היא הצעד האחרי
התחבטות בנפש האומללה אך היא לא בהכרח הכאב הצורם ביותר או המסוכן ביותר בכלל בעיני כאב נפשי הוא חזק בהרבה מאשר לחתוך את עצמך או להטיח ראש בקיר אלו רק אמצעים טוב נכון זה לא רק כלי ולא כדאי חדבר כך אלו קוי המשך לעולם הרועש בפנים ,אלו
צינורות כנראה ושהמרכז מים נדפק גם הצינורות משתוללים אבל לסמן כאקטיבי ופאסיבי ולעשות דיכטומיה בין גוף לנפש נראה לי דפוק להחריד ,בעיני צריך הגדרה רחבה יוצר של הנפשי גופני של היש עם האין של האקטיבי פאסיבי של הפגעיה בגוף אל הפגעיה בנפש כי זה כרוך יחד
,אבל שמטפל אומר לך שאתה מסוכן לעצמך יותר כי אתה חותך אז יאשפז אותך זה נראה לי תמוה , אני אולי לא מכיר את כל השיטה אבלהפחד הכי גדול שלי היה שהמטפלים שלי ידעו שיש פגעיה עצמית כי הפסכיטריה היא בעיקרה גופנית
בכיררה פיזית ביא מגזרת את הקשר בין נפש גוף ויוצרת אידאל כימי אי קשרים במוח אי ויסות כימי וכו בעיני זו טעות הגוף הוא מקדש לנשמה ולהפך ושכל הכתלים נשברים אין פלא שהנפש שלנו קורעת
לרסיסים חאדם הפאישסט זה לא כואב כי הכל חומר הכל יש לאדם המחבר בין החונר אל הרוח כמו אוטסטים או סיכזופרהים ובכלל פגועי נפש זה העיקר והסיבה לקריסה ואת זה אף אחד לא חוקר ומסמן ישר כלקות ואי וסות רגשי או תפישה של אי יכולת להתמודד מול המציאות כפי שהיא או דאלוזיות בשפה אקדמית האשמו אותי הרבה בזה ,
שאני חיי את האוטופי את הדימיון ולא מבין בין הרצוי למציוי ,כי לםסיכונאצים אין דימיון רק רישמות אין סופיות וקטלוגים אין מהות יש יש ואין אין וגם היש מחרבן מבלבל
וקהה ושטחי ,זהו על זה רציתי לדון איתכם הפעם ...