התפרצויות זעם<img src="http://timg.co.il/f/Emo46.gif"><img src="http://timg.co.il/f/Emo188.gif"><img src="http://timg.co.il/f/Emo719.gif">

schlomitsmile

Member
מנהל
התפרצויות זעם

סוגיה שעלתה בעמוד הנוכחי כמה פעמים, סוגיה כאובה ומוכרת לרבים מאיתנו...

האמנם מדובר בזעם? רק בזעם?
למה זה קורה?
האם ואיך אפשר למנוע?
ומה לעשות ולא לעשות כשזה קורה?

מוזמנים לכתוב את התשובות שלכם


והנה כמה סרטונים בהם א"סים מתייחסים לעניין:

https://www.youtube.com/watch?v=Bjy9qgVIjes

https://www.youtube.com/watch?v=WAPAA4lm8M8

https://www.youtube.com/watch?v=FhUDyarzqXE
(כדאי לפתוח למטה ב SHOW MORE יש שם קישורים נוספים ).

שני דברים עולים מאד ברור מכל זה:
א)גם אם מבחוץ זה נראה כמו פיצוץ פתאומי, למעשה מדובר בלחץ שהולך ומתגבר, מכלמיני סיבות,
ואז ברגע מסויים עובר את סף הסיבולת ומתפוצץ.
הצד האופטימי בזה- אפשר למנוע או לפחות להפחית מאד תדירות ועוצמה,
בעזרת מודעות של הסביבה.
ב) ההתפרצויות האלה גורמות לא"ס עצמו סבל לא פחות, מן הסתם יותר, מלסביבה שחוטפת את הפיצוץ לפנים...
לכן אין מה לכעוס עליו, יעיל יותר לנסות למצוא יחד איתו את הדרך למנוע-
הוא רוצה בכך לא פחות מהאנשים שסביבו.
 
אצלי זה קורה
או כי נוגעים בי שאני לא רוצה או יושבים לי על הראש אלו שתי סיבות עקריות מה אפשר לעשות אפשר לנסות לנסות לכוון אחרת לא באופן אקטיבי לא יודע לענות על זה אבל בטח לא להלחיץ או להיות הסטרי זה רק מוסיף לאלימות .
 

אמא881

New member
ברור שהזעם נובע מתסכול
מהקושי להתנהל בעולם הזה ,,הוא גם אינו מקבל את עצמו ככזה ..
וזקוק לחברה (מעונין בחברים וחברות רגילים)לא מבין שיהיה קשה לו לרכוש ולהיות חלק מהם בגלל הלקות שלו
הוא אמנם מתחיל טיפול פסיכולוגי ל"עיבוד " כל מיני סוגיות אך הדברים לא הולכים על רגל אחת ולמרות הרבה הכלה שלנו וסבלנות -לצערי זה לא עוזר
זו הלקות לדעתי הגבוהים סובלים הרבה יותר מפני שמבינים ואינם מבינים והוא לפחות רוצה להתנהל כמו בני גילו (נער)אך לא מבין ומקבל שהוא שונה ...והתנהלותו בחיים צריכה להיות מותאמת אליו ולא איך אחרים שלהם אין את הלקות הזו
אם למישהו יש רעיונות אשמח לשמוע
 

arana1

New member
אולי יעזור אם לא תדברי על לקות
עד כמה שזה נשמע משונה אז גם אוטיסטים זקוקים לאיזה שהיא תחושת ערך עצמי, לאיזה תחושה של זהות לגיטימית ובעלת תוקף גם אם היא שונה,
כך שאפשר שככל שלומדים ביחד עם הילד את הסיבות לאי התאמתו לתבניות המקובלות,
חוקרים אותן ביחד, ולשם שינוי מזווית אוהדת ומעודדת, כך יהיה גם לילד קל יותר לקבל את עצמו ( אף אחד לא אוהב לחשוב על עצמו כלקוי) וגם הבחירות שלו יהיו מושכלות וחכמות ויצרתיות יותר,
ואולי אף יאפשרו לו לשם שינוי למצוא חברה שמתאימה לו, מדברת אליו בשפתו, או בדומה לה.

אם משדרים לילד שהרגילים הם בסדר והוא לא אז ברור שינסה לדחות את עצמו,
אם משדרים לו שיש בו יחוד שאינו מובן לסביבה וגם לעצמו זה יכול להיות גם יותר נעים, גם מציאותי יותר, וגם בעל סיכוי טוב יותר למהלכים שלשם שינוי גם יתגמלו אותו.

אוטיסטים מחפשים סביבה נורמטיבית כי מילדות נאמר להם שזאת הסביבה הנכונה, והם אלה שלא נכונים, שינוי גישה יכול לפתור את הבעייה הזאת
 

אמא881

New member
ארנה תודה
כמובן שכשאנו מדברים איתו אומרים שיש לו קושי כך וכך (אני אומרת לקות בעיניי הכוונה לקושי)אשמח לדוגמאות איך לדעתך ניתן לעשות זאת אוכל לשתף גם את הפסיכולוגית...הערה הוא עד עכשיו היה במסגרות רגילות זו השנה הראשונה בה הוא בחינוך מיוחד בבהס לאוטיסטים.. (הוא באופן כללי קצת בהלם כי רואה את כל רמת התפקודים)
 

arana1

New member
לא מכיר אותו
משער שהפסיכולוגית שמטפלת בו היא אפסית כמו כל הפסיכולוגים כך שאין סיכוי שהיא תנסה להכיר אותו ללמוד אותו, וסביר שהוא בהלם כי אוטיסטים שונים מגיבים בצורה שונה על הפער בינם לבין הנורמה.

אם בדומה לאוטיסטים אחרים הוא לא מסתדר בחברת הנורמטיבים כי הוא ישר מדי ולא מניפולטיבי מספיק, ולא מוכשר ולא מעוניין למשחקי כח ומאבקים על דימוי ועמדה שכל כך מרתקים את הנ"ט אבל לגמרי חסרי מובן ומשמעות לאוטיסטים אז אפשר לדבר אליו ואיתו בשבח היושרה, היושר, העניין המהותי והאמיתי בבני אדם ולא בפוזות בלבד,
אם יש נושא שמרתק אותו במיוחד אפשר להזכיר לו שבדיוק מהסיבה המוזכרת למעלה אוטיסטים נוטים להתחבר דרך עניין במחקר ובמחשבה ואוהבים לחלוק ידע,
והקושי שלו נוצר בגלל שלנורמה לא רק שאין אהבה לשיתוף מידע אלא שנ"ט נוטים להשתמש במידע לשם השגת עמדה ולכן לא סובלים שיתוף "תמים" ומלב ללב.

צריך להכיר את הבן אדם, לעזור לו להכיר את עצמו, לדבר איתו בצורה שתאיר באופן חיובי את מה שנתפש כשלילי לאדם הנורמטיבי,
לצערי לא רק שפסיכולוגים לא מוכשרים לזה אלא שכאנשים שמעמדם תלוי בסיווג בני אדם ללקויים ותקינים הם הכי מוכשרים לעשות ההפך.

תנסי למצוא פסיכולוגית שהיא גם בן אדם, אני לא מכיר כזאת ומעולם לא שמעתי על משהו דומה לזה, אבל תנסי
 

אמא881

New member
היי ארנה
הוא לא מסתדר עם ה"נורמטיבים" כי אינו מבין חברתית ,ואינו מחוספס (כמו שתארת הוא ישיר וטוב לב ולא מבין אותם ולכן גם רגשית נפגע מאוד)
הפסיכולוגית עושה רושם מצוין עדיין לא התחיל אפשר להגיד לכן איני יכולה לשפוט אותה..
אך המשפט שציינת "לעזור לו להכיר את עצמו...." בהחלט אביא לתשומת ליבה

תודה
 

גורג42

New member
"איש לא מבין אותי, ובסוף אומרים לי שבעיית התקשורת היא אצלי"
זו המחשבה שהיתה עוברת לי בראש, בכל פעם שהורים ואנשי מקצוע התחילו עם הקטע הזה של "כולנו בסדר והבעיה היא רק אצלך".

וכשניסו לרכך את המסר עם מכבסת מילים שקופה ("קושי" במקום "לקות") אז זה היה עוד יותר גרוע, כי המחשבה הבאה שהיתה עוברת לי בראש היא:

"אה, לא רק שהם חושבים שאני מופרע, הם גם חושבים שאני אידיוט"

בקיצור, אם הילד שלך דומה במשהו לאיך שאני הייתי בגילו, אז אין דרך יותר בטוחה להקפיץ לו את כל הפיוזים מלומר לו את הדברים שכתבת כאן עכשיו.

אז מה עושים? מתעלמים מהקשיים? בוודאי שלא. אבל צריך לגשת לעניין בגישה קצת פחות פשטנית וקצת יותר חיובית. אחרי הכל, לכל האנשים בעולם יש בעיות וקשיים ומגבלות. אז קצת פחות "כולנו בסדר ולך יש בעיה", וקצת יותר "כולנו באותנו הסירה, אז בוא נראה מה עושים עם זה" יכול להועיל כאן.

אגב, כדאי לזכור שאוטיזם זה לא רק קשיים ומגבלות. זו "חבילה" שכוללת בתוכה גם נקודות עוצמה (היה לנו על זה דיון כאן בפורום ממש לא מזמן).
 

arana1

New member
עצם החלוקה לעוצמה וחולשה מפספסת נורא
כל החלוקות ליתרונות וחסרונות, מגבלות ויכולות... מגלם בדיוק את מה שכל כך בעייתי, בוודאי לאוטיסט, בשפה הנורמטיבית ובתמונת העולם והזהות שהיא מייצגת.

כמו ששיערתי ואישרת, הבן שלך תמים וישר, חשוף רגשית ולכן פגיע בחברה שחוץ ממשחקי כח אין בה הרבה, או מאומה , כך שזה ממש לא במה הוא טוב ובמה הוא רע, איפה הוא יכול להתבלט ולהראות שגם הוא שווה... אלה בדיוק התפישות שרומסות אנשים כמוהו.

ולא, כל הבעייה היא שבניגוד מוחלט ליומרה לא כולו באותה סירה, ממש לא, לאנשים אין אפילו התחלה של מושג מה זה אומר להיות ישר איפה שהם עקומים,
ומה נגזר מכך,
הכל.

אין כאן שום קטע של קשיים ומגבלות, זה ממש הכי לא העניין, כל מה שיש כאן זה לא העדר ידע חברתי אלא תפישה חברתית הגונה וישרה ורגישה במידה שאינה זמינה לחברה תחרותית ואלימה,
במקום שבו אפשר יהיה לו להתחבר דרך גישה זאת, מקום שבו לא מדברים בשפה של "עוצמה", הוא יחשף, גם לעצמו, כאדם נהדר.

ולהקצות לאנשים לא כחנים "קבוצה טיפולית" זה שיא הזוועה, אז ברור שהוא ירתע מזה
 

grayart

New member
אני חושב שדווקא התפרצויות זעם זה עדות לנקודת חוזק...
אני יכול לדבר רק מהפרטי שלי...
הבן שלי , ילד מאוד רגוע, מעולם לא היו לו התפרצויות זעם וגם לא משהו קרוב.
להיפך....
בגן אפילו אמרו לנו שמצפים שייראה כאס, חוסר שביעות רצון, שיעיד שהוא מרגיש עם רצון חופשי ועם יכולת להשפיע על העולם.
גם אלימות זה משהו תקשורתי...
יש מצב שדווקא "הנמוכים" ביותר הם הכי רגועים והכי פחות אלימים.
 

arana1

New member
הרבה מהנמוכים הם מאוד אלימים
גם כלפי עצמם, אפילו בעיקר.

יכול להיות שרצון חופשי זה בכלל אשליה וכל אחד פועל כפי שנתון לו וזהו.
גם השפעה והדרכים לבטאה משתנים כל הזמן,
ודווקא לכיוון הרגוע יותר,
למשל,
אם פעם בשביל להשפיע היית צריך להיות ג'ינגיס חאן או היטלר ולכבוש את כל העולם ולאנוס ולרצוח כל מה שזז,
ככל שהחברה מתפתחת יותר, או לפחות חלקה, כך נפתח יותר מרחב וזמן להשפעה שקטה ולא אלימה,
כזאת שנחשבת עקיפה יותר,
למשל חנון שחופר בשקט במעבדה משפיע על העולם יותר מאלף גנרלים ועשרות ראשי ממשלה (אני יודע שלנ"ט זו עובדה קשה מאוד לעיכול ותפישה אבל זה המצב).

אולי הבן שלך הבין שהוא חי בעולם של בבונים אלימים, חסרי דעה ונעדרי יכולת בחירה, ואין מה לעשות ועדיף פשוט לא להסתבך איתם ולנסות לשרוד ולהתמודד עם הדברים בעצמו ככל יכולתו,
כמו הרבה אוטיסטים הוא הבין, אפילו ברמה של אינסטינקט, שפשוט אין עם מי לדבר, השלים עם זה, וזהו,
מצד שני,
יכול להיות שהוא גם בכלל לא רגוע אלא פשוט, ומאותה סיבה, נמצא במצב של הלם טוטאלי, שיתוק קיומי מוחלט.
 

grayart

New member
ואללה.... אם כך...
זה באמת מעניין מאיפה נובעת האלימות, אם מתסכול עקב סביבה שלא מבינה ולא מקבלת, או שזו תכונה מובנת כמו רגישות גבוהה.

אגב אם כבר הזכרת חנונים, יש קשר בין חנונים לאוטיזם?
 

arana1

New member
לדעתי אוטיסט זה סוג של חנון-על
או יותר נכון, זה כמו לקחת חנון ולמתוח את התכונות והמאפיינים שבבסיס זהותו קצת או הרבה מעבר לגבול הסביר חברתית ותרבותית כרגע,
בגלל זה המהפכה החנונית היא בשורה כל כך טובה לאוטיסטים,
ובגלל זה אתה מוצא במקומות כמו עמק הסיליקון ריכוזים מאוד גבוהים מהממוצע של אוטיסטים.

[בעניין זה קראתי כרגע מאמר שמצאתי מתחבר להמון דברים שאני חושב על אוטיזם ובשפה הזמינה לי יותר כמי שהתמודד כמפתח תוכנה בדיוק עם סוג הבעיות המוצגות בו, לדעתי ותחושתי אלה בעיות שמאוד משקפות את הזיקה המאוד יחודית לאוטיזם בין ההכי מופשט להכי מוחשי]
https://www.theatlantic.com/technology/archive/2017/09/saving-the-world-from-code/540393/
 

arana1

New member
האלימות ? כן, תסכול+דחפים מאוד חזקים
כשאתה גם מתוסכל כל הזמן וגם מחונן בדחפים מאוד חזקים, בתמונות מנטליות מאוד עוצמתיות, במאווים מאוד מאוד מרגשים ורוטטים וחיים, אז, כמו שאולי ידוע לך כאמן או מביוגרפיות של אמנים, הגלישה לטירוף ואלימות היא כמעט בלתי נמנעת.

לאוטיסטים יש גם מיניות מאוד חזקה, ולכן גם צורך מאוד חזק בקבלה, באהבה שתאזן את הדחף היצרי, וכשאתה מצרף את זה לסביבה שלא מקבלת אותם או מפרשת אותם בצורה הפוכה אתה מקבל או הלם מוחלט או אלימות, או שיתוק או עודפות רגשית תנועתית וויזואלית מטורפת.

שקט כמו של הבן שלך הוא מאוד מטעה,
זוכר שבתקופה שגרתי בסיני אפילו הבדואים היו קוראים לי "האיש השקט",
אבל זו טעות, שאולי נובעת מהשלכה של נורמטיביות על אוטיזם, לפרש חוסר תגובה לסביבה כשקט,
זה לא,
חוסר תגובה לסביבה אצל אוטיסט הוא המון פעמים תוצאה של כאוס פנימי טוטאלי,
אם כי גם במצבים של שקט פנימי, שגם הם קיימים, האוטיסט לא יגיב לסביבה כמצופה.

צריך ממש עין טובה בשביל להבחין בין אוטיסט על סף רתיחה לאוטיסט רגוע
או יותר נכון לב

ואם לחזור לעניין אז זה בוודאי קשור למידה שבה האוטיסט חי וחווה בצורה הכי מיידית מה שנחשב למופשט ורוחני ואידילי ואמנותי לאדם הממוצע.
 

arana1

New member
זה לא "או"
רגישות גבוהה, כתכונה מובנית, מציבה אותך על מסלול של התנגשות מתמדת עם ציפיות הסביבה, ולא צריך להיות אוטיסט בשביל לדעת את זה.

גם בגלל זה ההפרדה הנוקשה בין מאפייני היחיד למאפייני הסביבה לא מתאימה, בוודאי לא לעולם וחברה שהופכים ונעשים דיאלוגיים יותר ויותר.

אז מצד שני הבעייה מגלמת גם את פתרונה,
לא צריך יותר ממעט רגישות נכונה בשביל להוציא את האוטיסט מהגהנום הכאוטי שבו הוא חי,
לא שקל למצוא כזאת
 

גורג42

New member
כמו הרבה תכונות אנושיות, זה גם נקודת חוזק וגם נקודת חולשה
זה שבן-אדם מתקומם על חוסר צדק זה בהחלט דבר טוב.

הדרך שבה הדבר נעשה, לעומת זאת... זה קצת פחות טוב
 
למעלה