הבן שלי מרגיש שהוא מנותק חברתית...

הבן שלי מרגיש שהוא מנותק חברתית...

סתם להתחלק...
היא בן 12, בשילוב, כל 6 השנים באותה כיתה.
מרגיש מאד שהוא לא שם עם בני גילו. אמר שאו שהוא חופר להם במה שלא מעניין אותם, או שלא מתעניין במה שאחרים מתעניינים. ואם כן, אז לא קולט מה קורה בינייהם.
הדגיש במיוחד שלא מנדים אותו או עושים עליו חרם, אלא הוא לא מצליח להתברג...
 

arana1

New member
הלקח ?

אולי צריך להכניס את בעלי המקצוע וההורים לתכנית גמילה שבה הם יחזרו וישננו "אלוהים עזור לי לשנות את מה שאפשר ולקבל את מה שאי אפשר ותן לי את התבונה להבחין בין ה 2".

ואז ההשקעה המסיבית במאמצים סיזיפים לקחת מהאוטיסט את מה שיש לו ולתת לו את מה שלא צריך להיות בו יפסקו,
ולו במקצת,
ולא כל פעם שהגננת אומרת "אבל הילד לא משתתף בפעילות חברתית אלא מעדיף רק יחסים של אחד על אחד" כל העולם יתנפל עליו כדי להכחיד את הדבר היחיד שיכול לספק לו משמעות ותמיכה ואיזה שהיא תחושת מציאות ואהבה.

אוטיסטים לא יכולים, ולא צריכים, להשתלב בתבניות חברתיות שמהותיות לאנשים נורמטיבים,
זו עובדה פשוטה שבחברה שפויה לא הייתה אמורה להיות אסון כל כך גדול,
ובוודאי לא בסיס לשורה של אבחנות והבחנות שאין הזויות מהן.
 
מצחיק , לקחו את אמא שלי

לשיחות עוד מהגן- לומר שהילדה לא משחקת עם אחרים, רק ילדה אחת עם שם של פרח ("איריס""). כשהיא הלכה הילדה לא שיחקה עם אף אחד, עיכבו אותה שנה וגם בכיתה א'-ו' אמרו שהיא מאוד מתרגשת ללמוד אבל אין לה שום חברים.
כיתות ז' -ט' רצף יועצים , פסיכולוגים ואם כולם מפסיקים וכל הזמן אותה שורה -
טובה בלימודים אבל אין לה חברים. מתישהו מחנכת של אחת השכבות אמרה לי :
"הבנתי את הקטע שלך , את לא אוהבת אנשים" . לא ממש עניתי לה.

אחרי זה שנה במכינה , שנתיים בצבא והיו כבר חברים דווקא אפשר לומר - ועדין בשום מקום שכולל מעורבות יומיומית לא יוצרים קשרים . בעבודה גם - דווקא שם הצלחתי ליצור פעם אחת אחרי הצבא חברה אחת זה החזיק?
כמה זמן ... ארבעה חודשים. אחרי זה עוד עבודות והכל בסדר כבר עם כולם ולא אדם אחד. שאני חושבת על זה - היום ממש לא קשה לי "להכיר" תיאורטית אנשים אני פשוט לא מחזיקה את זה.

מוזר כי זה די מפרט את הסיפור שלי מהיום הראשון בערך.
 

arana1

New member
אנשים עמוקים ורגישים, שמחברים את הצר לרחב

את האחד לרבים, את האהבה לעולם לאהבה לאדם, כבסיס ליצירתיות שהיא גם מוסרית ואנושית, מוכוונת אדם, ברור שיטו ליבם לאדם אחד ואחת בלבד, צריך להיות ממש דביל בשביל לפספס את זה כמו את הסיבות לזה,
אבל זה שכל אנשי המקצוע והמחנכים והמורים דבילים זה ממש לא חדש,
לצערי,
רק שבינתיים כמות גדלה והולכת של אנשים ממש טובים שיכולים לתרום המון הולכים לעזאזל בגלל זה,
טוב,
מה אפשר לעשות,
הרי הנ"ט לא אשמים שהם נולדו מטומטמים,
ככה זה.
 
די מסכימה עם אראנה - ככה זה.

לא כולם חייבים להיות כמו היתר. אם הוא מצליח למצוא חבר או שניים זה אחלה.
 

arana1

New member
לתחושתי, ולמרות שמעולם לא ממש נבדק

העדר מה שמזוהה בטעות כאינסטינקט חברתי שאין בלעדו יכול שיעלה את הסיכוי לקשר בין אישי עמוק ומהותי ומרגש ונוגע יותר.
אפשר לראות שזו גם הנטיה האוטיסטית שכמובן כמו כל נטיה אחרת שלהם מייד מתוארת כטעם לפגם אבל מאוד יתכן שככל שהאדם אינו מחווט למה שנחשב כקשר מיידי וספונטני כפי שמקובל עם הכלל כך הסיכוי שלו לקשר משמעותי עם האדם כפרט יתברר כמהותי יותר.

כך שאולי יש כאן איזה נתון מעודד שיש לשים אליו לב ולתמוך בו
 

גורג42

New member
"מנותק חברתית" זה לא בהכרח רע. השאלה היא: האם זה מפריע לו?

 
כן בטח אתה צודק

עדיף לבהות בקיר כל היום ולדפוק את הראש בקיר ממש צודק חייבים חברה חייבים מנסיון אני לא יוצא מהבית שנים וללא קשר והשתגעתי התגובה הזו לא יעילה בעיני ממש לא צריך חברה פשוט לא חובה אלף חברים מספיק כמה בודדים ..
 
הוא הולך לקבוצה חברתית?

אולי יצליח למצוא שם חבר?
וגם אולי יצליח ללמוד לפענח אותם בפעמים שהנושא כן מעניין אותו.
וחוץ מזה זה עניין של זמן.
יש מצב שאם הוא ייצפה בהם מספיק אז באיזהשהו שלב בחיים הוא יצליח לפענח אותם. תספרי לו את זה.
שזה לא אבוד לכל החיים.
זוכרת את עצמי בשנות העשרים שלי יושבת וצופה באחרים. בסוף פוענח.
תאמרי לו שהוא מוזמן לנסות לתאר לך את הסיטואציות הלא מובנות ותנסי לעזור בפיענוח.
ולהשתלב באופן מוחלט?
עדיף להכיר בעצמך ובערך עצמך גם אם אתה "שונה".
בעבודה ובזוגיות לא חייבים להיות "קול" (שלא יילך לשיווק כן?) ובחיים מספיק חבר אחד או שניים טובים.
העניין הוא שבגיל הזה ילדים משתוקקים להיות מעורבבים ו"כמו כולם".
בעולם המודרני מגדלים ילדים בלהקות גדולות וזה נורא.
אבל בחיים האמיתיים זה לא ככה.
 

arana1

New member
ולאן לוקחים את הפענוח הזה ?

מה עושים איתו ? מה מסיקים מהמידע שנאסף עם הזמן על התבניות הנורמטיביות ?

כי לי למשל, ככל שפענחתי את התבניות הנ"ט יותר כך החשק שלי להשתלב בהן הלך ודעך, עד שנעלם לחלוטין.

לכל יצור יש גם היבט חברתי, כללי, מכליל, וצורך להיות מוכלל, אפילו ואולי דווקא גם לאוטיסטים יש היבט קהילתי ולהקתי מאוד מובהק, אלא מה, גם בגללו הם לא מתחברים לתבניות הנורמטיביות, שמגלמות פתרון מסויים, חלקי וזמני, של יחסי פרט-חברה, פרט קבוצה.

כדאי מאוד להימנע מלקפוץ למסקנה הכל כך כחנית שלפיה רק משום שהאוטיסט לא מתחבר להיבט הקהילתי כאילו שהוא נתפש וממומש על ידי הנ"ט אין לו כזה,
זו טעות, וכזאת שמגלמת שורה שלמה של דעות קדומות שאחרי זה משמשות כבסיס לאפליה ודיכוי מחריד.
 
ממש לא הבנת אותי

ואני לא קופצת לשום מסקנה.
יותר בטוח להבין מה קורה מסביב.
אפילו אם המיסביב הזה לא מוצא חן/לא מעוניינים להתנהג כמוהו.
מותר לך לחשוב אחרת.
 
למעלה