אבחון אספרגר

Mor L

New member
אבחון אספרגר

עשיתי אבחון לאספרגר באופן פרטי שכולל גם לחצים חברתיים ונפשיים ותפקודיים,
וכל התשובות יצאו שליליות.
עלק אין לי דיסלקציה. אני מתמללת במקצוע שלי, ואני הופכת כל שניה את האותיות ומספרים וממציאה מילים שלא שמעתי ומחסירה מילים שכן היו.
אין לי שום חוש טכני ולא מסוגלת להבין איך גלגלי שיניים עובדים.
אין לי קואורדינציה ולא יודעת מה זה ימינה ושמאלה כשאני מקבלת הוראות לאן ללכת, ואני הולכת לאיבוד בצורה מטורפת, ולכן כל פעם שאני במקום חדש אני מגיעה רק במונית.
יש לי קשיים חברתיים, ודכאון, וחרדה, ו-OCD מטורף, וקושי בהבנת סיטואציות חברתיות, ולא יודעת איך מתמודדים עם דברים.

כשחיפשתי מקום לעשות את האבחון הכנתי רשימה של איזה 30 תכונות שליליות שיש לי, והמכונים שהתעניינתי בהם לאבחון אמרו שזה בדיוק מתאר אספרגר,
אבל במכון שאני בחרתי אמרו לי שהתוצאות מראות שהקושי הוא רגשי ואישיותי.
שאין לי מגבלה פיזית אלא זה הכל מהלחץ שאני נתונה בו שלא נותן לי להבין איך לעשות דברים.
מה שכן, הם כן אמרו שיש אינטליגנציה גבוהה מעל הממוצע, אבל לא שום דבר שלילי.
וזה עוד יותר מסתכל אותי.

לא מאמינה לתוצאות האלה בכלל.
בתיכון ההורים שלחו אותי לאבחון בשביל הארכת זמן במבחנים, שהראה שיש לי חשיבה סוציאטיבית ולוקח לי זמן עד שאני מבינה מה אני צריכה לעשות, אבל גם שאני אחוזון עליון,
ובתואר הראשון הייתי מוגדרת עם לקות למידה בזכות האבחון הזה, והיה לי הארכת זמן במבחנים גם כן, והמורים התחשבו בי ונתנו לי גם הארכת זמן בעבודות הגשה לפעמים.

אני לא יודעת מה לחשוב.
יש לי קשיים.
בגלל זה אני עוברת לחנות ספרים ששם אני לא אקבל משכורת לפי הספק אלא לפי שעה.

אני לא רוצה לרשום את שם המכון, כי הצוות שם נפלא והשירות שלהם מעולה, וההרגשה היתה מדהימה לעשות את המבחנים.
וגם השירות הפסיכולוגי שלהם מעולה, והפסיכולוגית שעשתה לי את האבחון טיפלה בי כמה חודשים עד שהיא עזבה.
ככה שהמכון מתנהל בצורה מדהימה.
אבל התוצאות לא הגיוניות.
כאילו שאם אני יודעת להתבטא אז אין לי שום קושי בחיים...

אם הייתם יודעים כמה שגיאות היו לי כשכתבתי את ההודעה הזאת הייתם מתעלפים...

הקטע העצוב הוא שאני לא יכולה להרשות לעצמי אבחון חדש כרגע,
ובעצם יצא שרק הוצאתי קיטור על משהו שאולי יש/אין לי...
 

grayart

New member
לשם מה האבחון?

מה יצא לך מזה , גם אם ייצא באבחון אחר שאת אוטיסטית, למה זה טוב?
 

גורג42

New member
כבר אמרתי בשרשורים אחרים: בשנים האחרונות הוסיפו קריטריון

קודם כל, אין בכלל כזה דבר "אספרגר" היום.

שנית, כיום, מי שמתפקד ככה בערך בסדר, אוטומטית יקבל אבחנה שלילית. יכולות להיות לך כל התכונות האוטיסטיות, אבל אם את איכשהו עובדת ומתפקדת ומסתדרת (אפילו עם המצב רחוק ממושלם) אז אין סיכוי לאבחנה חיובית.

בקיצור, האבחנה שעשית לא אומרת שום דבר - לחיוב או לשלילה - על השתייכותך לספקטרום האוטיסטי. וכמובן שאין טעם ב"אבחון רשמי" נוסף, כי את כבר יודעת מה תהיה התוצאה.

האם ניסית לעשות מבחן AQ (אפשר למצוא את זה בחינם ברשת)? אחרי שינוי הקריטריונים, זה יותר מהימן מאבחון רשמי עבור אנשים כמוך (בעיקר את מקבל ציון מאוד גבוה או מאוד נמוך).
 

schlomitsmile

Member
מנהל
שוב- זה פשוט לא נכון
לא הוסף שום קריטריון כזה.
&nbsp
מאז ומעולם היה מדובר על קשיים משמעותיים/מהותיים,
כך גם עכשיו.
גם מי שאיכשהו מסתדר יכול לחוות קושי מהותי/משמעותי.
&nbsp
הנה הניסוח הרשמי:"הסימפטומים גורמים ללקות משמעותית
מבחינה קלינית בתפקוד החברתי, התעסוקתי , או בתפקיד עכשווי חשוב אחר."
http://alut.org.il/?page_id=133
&nbsp
לקות משמעותית אינה חוסר תפקוד,
גם מי שעובד ובערך מסתדר, כמו פותחת השרשור,
עשוי לחוות קשיים משמעותיים
(או בשפה שלהם לקות משמעותית, קושי ניכר בתפקוד) בעבודה ובתפקוד החברתי.
מי שב"דרגת החומרה" 1 שלהם, מסתדר פחות או יותר.
 

גורג42

New member
הסתכלתי שוב רק כדי לוודא: זה אכן סעיף שהוסף ב-DSM5

ב-DSM4 התכונות האוטיסטיות מוגדרות מלכתחילה כ"ליקויים" ללא קשר להשפעה שלהם בפועל:

https://www.autism.com/tools_dsm4

זה אמנם מקומם שמתייחסים לתכונות אופי אנושיות מסוימות כאל "נכות" או "ליקוי", אבל לפחות זו הגדרה עקבית.

ב-DSM5 (וסף (בין היתר) סעיף החדש הבא:

D. Symptoms cause clinically significant impairment in social, occupational, or other important areas of current functioning..

לכל הקריטריונים החדשים:
https://www.autismspeaks.org/what-autism/diagnosis/dsm-5-diagnostic-criteria

אפשר להתווכח על המשמעות של הסעיף הזה, אם את רוצה. אבל לטעון ש"כך זה היה מאז ומעולם" זה פשוט לא נכון.

ולגבי הפיסקה האחרונה שלך:

קשיים משמעותיים יש לרוב בני-אדם. השאלה היא איפה שמים את הגבול, והנקודה החשובה כאן היא שבכלל קיים גבול. אם ניקח את הדברים לקיצוניות: אוטיסט שלמד לגמרי איך לחיות עם שונות שלו, לא יאובחן כאוטיסט.

אז כן, אוטיסט שמתסדר פחות-או-יותר, עשוי לא לקבל את האבחנה רק בגלל שהוא לא חוצה את הגבול התפקודי המדובר. יכולים להיות לו רגישויות סנסוריות, התנהגויות חזרתיות, תגובות "לא הולמות" מבחינה חברתית וכו'... אבל אם בסיכומו של יום הוא מסתדר כמו שאנשים אחרים מסתדרים (ורוב האנשים מסתדרים די רע) אז כל הדברים האלה לא ישנו כלום. הוא יקבל אבחון שלילי.

עכשיו, אם מסתכלים על אבחון כמשהו שנועד לבדוק זכאות להקלות או קצבת נכות או "תנאים מיוחדים אחרים", אז אולי יש בכך הגיון (וגם זה לא בטוח. אם מישהו מצליח במאמץ גדול להתגבר על הקשיים שלו אז למה שיגיע לו עונש על זה?)

אבל אם הולכים לאבחון כדי להכיר ולהגדיר את עצמך, אז השינוי הזה הופך את האבחון לפי ה-DSM5 לחסר-תועלת לחלוטין.
 

grayart

New member
לא בטוח שמבחן הAQ משקף...

עובדה! אני עשיתי אותו בעצמי, קיבלתי תוצאה של 42, ובכל זאת אני נ"ט כמו כולם.
אני חושב שחלק מההוויה של להיות א"ס, היא לא רק לגבי התכונות השונות(אוטיסטיות) שיש בו, אלה לגבי תחושת החריגות שהן מעלות אצלו.
יש מצב שאדם בעל תכונות אוטיסטיות מובהקות, ומודע לחריגותו - לעובדה שהוא שונה, אם תחושת החריגות לא מכבידה עליו בחיים והוא מוצא ערוץ יעיל להתנהל בחיים על אף היותו שונה, הוא לא יכול להיות מוגדר אוטיסט.
סתם מחשבה שעברה לי בראש...
 

גורג42

New member
מפתיע אותי מאוד קרוא הודעה כזאת דווקא ממך

איך הגעת למסקנה שאתה נ"ט? רק בגלל ש"תחושת החריגות לא מכבידה" עליך?

אם יש לך תכונות אוטיסטיות, אז אתה א"ס! ואני לא מבין מה פתאום התחלת עכשיו להתייחס לעניין כאילו שזה כזה ביג דיל. כשאני קורא אותך כותב "יש לי תכונות אוטיסטיות וקיבלתי 42 במבחן AQ אבל אני נ"ט כמו כולם", זה נשמע כמעט כאילו אתה מפחד מהרעיון של להיות על הספקטרום. כאילו שלהיות א"ס זו מילה נרדפת ללהיות חייזר שמרגיש שכל העולם נגדו, ואתה אומר "הו לא, רק זה חסר לי. אני לא אחד מהחבר'ה המטורללים האלה שעושים דרמות מכל דבר"...

תשמע, זה נורא נורא פשוט:

מאיזושהי סיבה, יש תמהיל מסוים של תכונות אנושיות מיוחדות שנוטות לבוא יחדיו. לאנשים שיש את תמהיל התכונות האלה קוראים אוטיסטים... וזהו בעצם.

לא צריך לעשות מזה ביג דיל - לכאן או לכאן. ואם קיבלת 42 במבחן AQ אז כנראה שאתה באמת על הספקטרום (ודוגרי? זה בכלל לא מפתיע אותי, לאור ההיכרות הקצרה שלי איתך בפורום).
 

grayart

New member
לא צריך להפתיע...

קח לדוגמא את אנה החדשה, שבאחת התגובות כאן בפורום העידה על עצמה שיש לה תכונות שמתאימות לאדם בספקטרום כמו הבן שלה.
אני בהחלט יכול לראות על הילדים שלי שהם הצאצאים שלי, הם דומים לי, יש לי ולהם תכונות דומות.
היום יחס המאובחנים באוכלוסיה עומד על 1 ל70 בערך (לא בדיוק זוכר).
בארצות הברית 1 ל 50 בערך (נכון?)
האחוזים גם עולים משנה לשנה...

אני מאמין שאם היינו שולחים את כולם לאיבחון היינו מגיעים ליחס של 1 ל30 לפחות.

אבל!!!
אם תבדוק את אחוז האנשים שיש להם תכונות אוטיסטיות בולטות והם אינם זכאים לכותרת לפי הDSM5 , אני מאמין שתגיע לכ7 אחוז לפחות.
כמובן שלא בדקתי, אבל מהתרשמות אישית, זה הניחוש שלי.

ככה או ככה, אין לי ספק שיש "מסה אפלה" של א"סים, שהיא גדולה יותר מאלה שאובחנו רשמית או עצמית.

כמו שצוטטת מהDSM, אמורה להיות פגיעה משמעותית בתפקוד.
יש אנשים "מאוד טיפשים" שמתפקדים פחות טוב מאותם א"סים "אפלים".
לפי הDSM רוב הא"סים לא זכאים לאבחנה רישמית.
וחלק גדול מהמאובחנים כילדים ייתבגרו וייאבדו את הזכאות, גם אם לכאורה יצליחו לשמר אותה רישמית בממסדים השונים.

אין לי פחד מהרעיון של להיות על הספקטרום, תכלס הרי זה לא נתון לבחירה, זה לא באמת מעסיק אותי.
אבל יש לי פחד גדול מסטיגמה, פחד ענקי מהכללות, וגם יש לי דעה אישית שראוי שתהייה הפרדה.(מייד אסביר)

דא את עצמך, זה חשוב.
כאן יש מקום לקהילה, באמת לעזור לאנשים שאולי ללא הקהילה ייקח להם שנים מיותרות לפתור את הפלונטר האישי.
אבל אני כן חושב, ואפילו arana1 התייחס לדבר בהודעה קודמת. שיש הבדל בין האדם האספי לבין האוטיסט (איך הוא אמר? "ברור שיש הבדל בין אספי שלומד באוניברסיטה לאוטיסט שצריך השגחה צמודה אחרת הוא יהרוג את עצמו, אבל יש גם משותף, שהבנתו תעזור לשניהם, ולכולם.")
מסכים איתו...
רק שאני חושב שההבדל בין האספי לאוטיסט, הוא הרבה יותר משמעותי.
בגיל צעיר מאוד לא תמיד ברור אם הכיוון של הילד הוא לאוניברסיטה או להוסטל עם השגחה צמודה. (אגב, כל עוד אני חיי אין מצב שבני יהיה בהוסטל)

לא מקובלת עלי ההגדרה...
אוטיסטים זה לא רק אנשים בעלי תכונות אוטיסטיות.
לדעתי יש שם מרכיב נוסף, ואולי אף סוג של חוסר.
חוסר, לא עושה אותם פחות בני אדם, אבל גם עיוורים הם בני אדם כמו כולם ויחד עם זאת חסרים את היכולת לראות.

יש לי ילד תמים (תמים=שלם), הוא הכי תמים שיש, הוא שלם הוא מושלם.
גם אני אדם מאוד מאוד תמים, אבל גם בעל פגמים, אני לא שלם, אני חסר.
אני הפגום, ומסביבי הרבה אנשים פגומים, תמימים יותר , תמימים פחות.
אתה מבין ???
אני לא אדם "תמים", אני רק אדם "מאוד מאוד תמים".
מבחינתי אני לא אוטיסט... גם אם כמו רבים אחרים, בעל תכונות אוטיסטיות.
 

arana1

New member
אלא שמה שחסר בתגובתך זה בדיוק מה שאתה מתיימר לו

כי דע את עצמך זה לא דע מה הפסיכולוגים חושבים,
ביחוד בתקופה שבה הפסיכולוגים כבר הפסיקו לחשוב מזמן,
הDSM שווה לתחת,
ואיכשהו מסתבר שזה אף אחד מהאנשים שמתיימרים לשווא לשאת את שם המדע והרפואה לא יודעים בכלל מה זה אוטיזם ומה הוא מבטא לא מפריע לא להם ולא להורים ולא לא אחד אחר,
וזה נתון שהיה צריך מאוד מאוד להדאיג את כולנו,
ובוודאי מי שמטיף, ובצדק, ל"דע את עצמך".

אין קשר בין התיאור הפסיכולוגי פסיכיאטרי של אוטיזם לידיעה,
התיאור הזה לא מבטא שום ידיעה אלא מהווה שיעור מאוד הכי עצוב בחוסר מודעות עצמית והעדר מוחלט של אמפטיה,
זה תיאור "טכני", יבש, כחני, של הדבר שבה הנורמה שמחמת שטחיותה מזהה את עצמה עם המציאות רואה את מי ששונה ממנה,
על אוטיזם זה כמעט לא אומר דבר, אלא בהכי עקיפין (כמו שאפשר ללמוד מהדרך שבה אדם אטום מתאר אדם פתוח משהו על האדם הפתוח רק בהכי עקיפין)

העלייה המתמשכת במספר האוטיסטים נובעת מזה שהאדם מתפתח, ולכיוון אוטיסטי, כי אוטיסט הוא לא רק מאוד מאוד תמים כמו שאתה חושב בטעות,
אלא רק נתפש ככזה כי לאדם מורכב ועמוק ורגיש ברור משהו שלאדם הנורמטיבי לעולם לא יהיה ברור,
שהאדם הוא העיקר, שלזולת יש משקל, שכל פרט הוא עולם ומלואו, ושיש אהבה בעולם למרות כל האלימות והכיעור והשקר הנורמטיבי.

וברור שלהורים של אוטיסטים יש רגישות דומה וקרובה,
אבל זו טעות לדרג זאת על סקאלה של פגומים יותר או פחות,
שזו גם הטעות שעומדת מאחורי האכזריות הבלתי נתפשת המופנית כמובן מאליו כל הזמן כלפי האוטיסט,
וכתבתי שיש גם הבדל וגם משותף, ומעובדה זאת אפשר ללמוד משהו, אבל כל מה שאתה רואה זה כל מה שאדם נורמטיבי יכול לראות, מי מצליח יותר ומי מצליח פחות,
את המהות אינך יכול ואינך רוצה לראות בכלל,
וחבל
 

grayart

New member
תגובה.

"כי אוטיסט הוא לא רק מאוד מאוד תמים כמו שאתה חושב בטעות,
אלא רק נתפש ככזה כי לאדם מורכב ועמוק ורגיש ברור משהו שלאדם הנורמטיבי לעולם לא יהיה ברור,
שהאדם הוא העיקר, שלזולת יש משקל, שכל פרט הוא עולם ומלואו,"


איך הבנת ממה שכתבתי שאני חושב שאוטיסט הוא רק מאוד מאוד תמים?
אפילו אם מהודעה אחת בודדת אפשר לטעות, הרי קראת כבר כמה וכמה דברים שכתבתי. היית אמור כבר להכיר אותי קצת יותר טוב מזה...
אני בהחלט מחזיק ממך אדם מאוד חכם, בגלל זה אני גם קצת מאוכזב...
אני מסכים עם חלק ממה שכתבת.
אבל על ההכללה של "האדם הנורמטיבי"?
להתייחס לכולם כאל גזע שחסר את היכולת להבין זה פשוט גזענות. ההכללה שהיא טעות וממש לא במקום, על אף שאין לי ספק שאתה מאמין באמת ובתמים במה שאתה כותב.

"הDSM שווה לתחת"
אילו לא היית משתמש במונחים מתוך הDSM שהומצאו ושמם ניתן להם על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים כשם אבחנתי, הייתי מסוגל לקחת אותך ברצינות.
אבל אפילו המילה אוטיזם זה המצאה של הפסיכולוגים.

אני מצפה להגדרה אלטרנטיבית שלך לאוטיזם.
איך אתה מחליט "מי הוא אוטיסט?". (ואולי שם אחר , כותרת פחות מבלבלת וטעונה בדעות מוטעות)
מה הם הקריטריונים מבחינתך?
יש לך דרך אמפירית להפריד בין א"ס לבין נ"ט?

או שאתה בכל זאת מסתמך על הDSM?
 

arana1

New member
נורמטיביות אינה גזע

בדיוק כשם שפשיזם אינו גזע אלא גזענות, ואז רק דמגוגים כמוך חוזרים ומטיחים בי שוב ושוב איך אני מעיז להכליל פשיסטים כסכנה לחברה כי עצם ההכללה שלי הופכת אותי לגרוע כמוהם, אז לא, הדמגוגיה הנחותה שלכם מנסה להנציח את הרוע אבל לצערכם יש גם אמת, וכבר ניסיתי, ללא הועיל, להזכיר לך ולאחרים כאן את העובדות, שמי שמכליל לשם הדרה זה רק בריוני הנורמה הפשיסטית ולא להפך.
אתה בעצמך כתבת על התום האוטיסטי וזו עוד אחד מהתפישות הנוחות והמזיקות, זאת שרואה האוטיסט מלאך, ושמה אותו במצב מאוד מאוד קשה ומאוד לא מובן משום כך.
ולא, אני שונה מהנורמה לא בגלל הdsm , מה שאתה כותב כל כך מופרך, הdsm רק לוקח עובדה ידועה לכולם, את השונות, וממסד אותה , כדרכה של הנורמה, לרשיון לרצח.
 

arana1

New member
כמובן שיש לי דרך אמפירית

אלא מה, אני לא פסיכולוג מטומטם ולא צריך עשרות מיליונים במענקי מחקר ולהסתובב כל היום בכנסים בין לאומיים עם פרצוף תחת נפוח מציטוטי מאמרים שמצטטים מאמרים אחרים בשביל להגדיר אוטיסט,
די לי במבט אחד, וזהו.
מאותה סיבה, וכחלק מהשונות, לא רואה שום טעם או תכלית לברר דברים בצורה סמכותית כמוך וכמו יתר הנ"ט, לא כל מה שמתאים לבוקים ופוצים מתאים לאנשים שחיים מציאות דינמית, שפת העצים לא תמיד יכולה להכיל את שפת האנשים.
אז כן, יש לי גישה לרשת שלמה של הגדרות שבניגוד מוחלט לאלה שמתיימרים לייצג מדע מושתת ראיות גם משתלבות ומסבירות אחת את השניה ולכן גם מכלילות אוטיסטים ללקות או מחלה אלא שבדיוק בגלל זה אני לא נוטה להוריד אותן על האוכלוסיה מלמעלה אלא מנסה וזקוק לחשוף אותן דרך דיון, שיחה, מה שאני מנסה מדי פעם ומייד כמובן חוטף כי ( והנה הגדרה אחת,הכי אמפירית) בעוד שלאוטיסטים אין דבר קדוש ועמוק מהדיאלוגי, ההדדי, השיוויוני, ולכן האמת בשבילם גם מתבררת כך, הנ"ט הסמכותני, כמוך למשל, מתחרפן מעצם האפשרות הזאת.
ואין אמפירי מזה
 

גורג42

New member
ולגבי דרך אמפירית בין א"ס לנ"ט: מבחן ה-AQ למשל.

גם מערכת הקריטריונים של ה-DSM4 (שבה עדיין לא הוסיפו את התנאי המטופש הזה של "פגיעה בתפקוד") היא מדד טוב לעניין (כל עוד מתעלמים מהלשון המתנשאת שם שמשתמשת שוב ושוב במילים כמו "הפרעה" כדי לתאר כל סטיה מהנורמה)

וה-DSM5, אכן, שווה לתחת... לו רק מהסיבה הפשוטה שאבחנה של אדם מסויים על-פי ה-DSM5 יכולה להשתנות מהיום למחר. ואם אתה רוצה סיבה יותר חזקה: ה-DSM5 עושה הפרדה מלאכותית בין אוטיסטים שנמצאים בשלבים שונים בהתפתחותם ובכך מעכב את ההתפתחות הזאת אצל אלה שלוקחים אותו ברצינות.
 

גורג42

New member
ראוי שתהיה הפרדה? ובאיזה גיל, בדיוק, אפשר - לדעתך - לדעת?

בגיל 8? 10? 15? 20?

ומה תעשה אם הבן שלך יגיע לגיל הגבולי (והשרירותי לחלוטין) שקבעת ועדיין לא יתפקד? תחליט שהוא מאלה שגורלם נחרץ ותרים ידיים?

העובדה הפשוטה היא שאוטיסטים בכל הגילים חוצים את הגבול כל הזמן, ולכן ההפרדה שאתה עושה היא לא רק שגויה אלא אף מסוכנת.

לעומת זאת, כשמדובר במקבץ התכונות האנושיות שאופייני לאוטיסטים, מדובר במשהו שקבוע לכל החיים. א"ס נשאר א"ס לכל חייו, ונ"ט נשאר נ"ט (ויש גם כאלה שהם חצי-חצי, כי יש להם רק חלק מהתכונות הא"סיות האופייניות. לאלה אנחנו קוראים כאן בפורום "אנשי אמצע")

אז תגיד לי אתה:

כשאנחנו מנסים להכיר את עצמנו ואנשים אחרים, מה עדיף? ללכת לפי "אבחנה רפואית" שיכולה להשתנות עם הגיל ועם ההתפתחות הטבעית של הבן-אדם? או ללכת לפי מקבץ תכונות אנושיות שנשאר עם האדם כל חייו?
 

grayart

New member
אני חייב להודות שהדעה שלי בנושא...

מושפעת גם מכעס וקינאה, והאמת היא שאמרתי את זה כבר בעבר.
שלא תבין לא נכון לא הייתי מתחלף עם אף אחד.
אין באמת ילד יותר מדהים מהילד שלי.
והכעס? בעיקר על אותם הורים שהילדים שלהם במקרה הטוב בתפקוד מאוד גבוה, ובמקרה הפחות טוב פשוט קורבנות של אבחון יתר, ואותם הורים לא מפסיקים להתבכיין ולהתלונן על הילדים שלהם ועל מר גורלם.

בDSM4 הייתה הפרדה בין אספרגר PDD אוטיזם רט וכדומה...
אני הבנתי שהיו אספים שכאשר ביטלו את אבחנת האספרגר הרגישו שגזלו מהם את הזהות, וקטלגו אותם תחת אותה אבחנה שקודם לכן הייתה שמורה לאוטיסטים קלאסיים.

אז אני יכול להגיד שבעניין הזה , לא חשבתי עליו מספיק לעומק, יכול להיות שלא נכון לעשות הפרדה, ואולי דווקא כן.
זה בהחלט משהו שאני עוד צריך ללמוד.
 

גורג42

New member
ב-DSM4 היה בדיוק הבדל אחד בין "אספרגר" לאוטיזם קלאסי:

"אספרגר" נתנו לאוטיסטים שלא היה להם - בינקותם - עיכוב בהתפתחות הדיבור.

ו"אוטיזם" נתנו לאלה שכן.

לא היה שום הבדל אחר בין שתי האבחנות. שום קשר ליכולת התפקוד בהווה או לכל דבר אחר. וסתם למקרה שנדמה לך שיש איזשהו קשר בין עיכוב דיבור בינקות לתפקוד בבגרות:

זוכר את אלברט אינשטיין, שהדיעה הרווחת טוענת שהוא היה אספרגר? ובכן, הוא לא היה אספי, כי היה לו עיכוב בדיבור (הוא לא התחיל לדבר עד לגיל 3 בערך).

ואין שום עדויות שאלברט הקטן נראה בילדותו כטיפש או בתפקוד נמוך במיוחד. תקרא על הילדות שלו בכל ביוגרפיה, ותראה תיאור מדהים בדיוקו של הקשיים והאתגרים של ילד אוטיסט/אספי בתפקוד גבוה מאוד. ובכל זאת, על-פי ה-DSM4, הוא היה מסווג כאוטיסט ולא כאספי, בגלל הפרט הלחלוטין לא-רלוונטי הזה מילדותו המוקדמת.

בקיצור, ההבדל בין שתי האבחנות נשען על משהו שהוא לחלוטין חסר חשיבות בטווח הארוך. לכל הצרכים הפרקטיים, "אוטיזם" ו"אספרגר" הם בדיוק אותו הדבר על-פי ה-DSM4.

ולגבי הכעס שלך על הורים שחושבים שאירע להם אסון כאשר לילד שלהם אין - בעצם - שום בעיה רצינית: מבין אותך לחלוטין. זה באמת מתסכל ברמות מטורפות.
 

arana1

New member
כשל אופייני לתפישה ליניארית

שכופה בדיוק את כל מה שרע בדיכוטומיות הנגזרות ממנה.
כי במקום האילוץ המדומה, שמהווה גם את הבסיס לכחניות, בין המפריד והמחבר, גם כאן ההזדמנות הכי גדולה היא בסינטזה, באפשרות לזהות את הדומה והשונה, את המקומות שבהם יש חפיפה בין הקבוצות והמקומות שאין כזאת.
וכניגשים לבנייה כך אז לומדים משהו מהותי גם על אוטיזם בכלל וגם על הסיבות לתפקוד שונה וגם על משקלה של השפה לזהות.
שוב, גם כאן, כרגיל ובאופן שאין מייאש ממנו, זו רק האלימות, העימותיות, המלחמה על מיקומה של הזהות בהיררכיה , שחוסמת מראש הזדמנות לידע הכי עשיר ועמוק ויפה, ידע שהיה יכול לאפשר לשם שינוי חיים גם לאנשים שחטאו בפשע הכי נורא, נולדו שונים
 

גורג42

New member
אגב, גריי, אני סקרן לשמוע: האם אני לדעתך אוטיסט?

אם כן, איך איזה "חסרים" יש לי לדעתך?

ואם לא, אז איך אתה מסביר את המצב שבו הייתי כשהייתי ילד? או אפילו בן 20? זה ה-כ-ל אשמת הסביבה?
 

grayart

New member
לדעתי אתה בהחלט מיוחד.

אוטיזם זה שם של הפרעה, תכלס אני לא מכיר אותך, רק קראתי דברים שכתבת, והפרעה אני לא חושב שיש לך.
אתה יודע? כל החיים היה לי קשה חברתית, בגיל 15 ההורים שלי לקחו אותי לאבחון, הפרעה לא קיבלתי שם, אבל כן יצא שאני מחונן.
בכיתה י נכשלתי בפיזיקה, כדי לעלות כיתה נעלצתי ללמוד ולגשת לבמחן קיץ על כל החומר השנתי.
למדתי בעצמי, ניגשתי למבחן והוצאתי ציון 97.
התלמיד שנכשל, בסופו של דבר, קיבל בתעודה את הציון הכי גבוה בשיכבה.
בכיתה י"א התחלתי את השנה בציון 100, המורה לכימיה חשבה שאני עילוי, היא לא הצליחה להבין איך זה שבסוף השנה נכשלתי בכל המבחנים גם בכימיה , אבל גם בכל שאר המקצועות.
את כיתה י"א סיימתי בנשירה מהתיכון, ואני בכלל הוגדרתי מחונן.
במסגרת נכשל ולבד מצטיין.
מתחיל מסגרת כמצטיין ואחרי כברת דרך במסגרת מסיים אותה כנכשל.

אתה יודע שבארצות הברית מחוננים נכנסים למסגרות חינוך מיוחד?
אני לא חושב שחסר לך כלום גורג , להיפך, אני יכול להמר על כך שאתה מחונן וביותר מתחום אחד.
זה עושה אותך מיוחד...
הסביבה לא יודעת איך לאכול אותך...
אתה לא ידעת איך לאכול את הסביבה...
וגם את עצמך היה לך קשה מאוד לעכל.
כל זה בטח הביא אותך ליפול בדרך ולהיפצע.
היית ואולי אף עדיין, נאלץ להתמודד גם עם הטראומה.

אקרא לך מיוחד, אולי אגיד עליך "חריג בעיניי הסביבה", אבל אוטיסט?
אולי אתה מאובחן אוטיסט, אבל לי אישית קשה להשתמש במילה הזו, כי היא מילה טעונה בדעות קדומות (גם שליליות וגם חיוביות) זו מילה פרוצה ואנוסה, וכל אחד עושה בה כרצונו.
לדעתי זו כותרת שמפריעה לכולם לראות את האדם, וכל אחד צריך להשקיע מאמץ על מנת להתעלם מכל מה שהוא חושב שהמילה הזו מייצגת, זאת לפני שהוא יוכל לראות אותך כפי שאתה.
להציג את עצמך כאוטיסט יתאים בפני אלה שמסוגלים להתעלם מההגדרה שלהם למילה. בפני אלה שלא מסוגלים, עדיף להשאיר את המילה סגורה בכספת.
ככה או ככה, אם מצליחים להתעלם מהמילה , או לא לשמוע אותה בכלל, לדעתי מילה מיותרת לעטות על עצמך.
 

גורג42

New member
אוקיי (ותודה על המחמאות, אגב). ועכשיו עוד שאלה:

מהו, לדעתך, אוטיסט?

בעצם... תן לי לנסות ולחדד את השאלה יותר:

איפה לדעתך עובר הגבול בין "אוטיסט" לבין "סתם מישהו עם תכונות אוטיסטיות"?

בבקשה תאר לי ילד בן... נאמר... 12 שנמצא לדעתך די קרוב לגבול הזה אבל עדיין נמצא לבטח בצד האוטיסטי. מה יהיו המגבלות של ילד כזה, לדעתך?
 
למעלה