החלטנו להתחיל לחשוף את הילד לאבחון

החלטנו להתחיל לחשוף את הילד לאבחון

ממש לא ברמה של השם עצמו, גם הפסיכולוגית מסכימה שזה לא מתאים לו. אבל ברמה של שוני בהתייחסות לדברים שמפריעים, לעוצמת התגובה וכד'. היא הציעה שלא ניזום שיחה רצינית אלא תוך כדי, דרך דוגמאות ספציפיות וכד'. מה דעתכם?
אגב, לשמחתינו, בשבוע האחרון המצב ממש ממש השתפר, חזר למה שהיה לפני חודש, אולי אפילו היה שיפור קל.
רק שפתאום הוא התלונן על הרעש בבית ספר, אני יודעת שלרוב האוטיסטים יש בעיה עם רעש והמולה. אבל משום מה חשבתי שלו זה לא מפריע.
 
שהוא לא אומר אם משהו מפריע אלא מסתגר

או שכועס מאד ולא מסוגל להתעלם. או שנפגע ומסתגר.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לא בטוחה שהבנתי
הכוונה להסב את תשומת לבו לקשיים שלו?
האם לדעתכם הוא לא מודע להם?
או אולי לכך שבנקודות האלה קשה לו יותר מלרוב הילדים?
&nbsp
מה המטרה בזה? מה המסר המועבר לילד?
 
שגם אנחנו מודעים?

לא יודעת. אולי כן לעשות לו סדר? להגיד שאנחנו איתו?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לעניות דעתי, המסר המועבר עלול להיות פוגעני, מחליש
מה שעובר זה משהו כמו: אנחנו יודעים שאתה חלש, לקוי,
ואנחנו איתך כי בעצמך אתה די אבוד...

&nbsp
מסר מעצים יכול להיות: את הקשיים שלך אתה כבר מכיר,
אבל הי! באותה חבילה הגיעו גם רגישויות נפלאות וכלמיני דברים יפים.
אינך לקוי, אתה שונה.
ואתה לא לבד בסיפור הזה- אתה נמנה על קבוצה של אנשים,
שנמנים עליה גם אנשים נהדרים, שעשו ועושים יופי של דברים
(אפשר למנות אי-אלו מהמוכרים שבהם).
זוהי קבוצת הא"סים

&nbsp
זה מסר ש"יעשה סדר" וגם יעצים.
מסר של שקיפות ואמון בילד.
&nbsp
אין צורך לפחד מ"השם המפורש"- אם מביאים אותו לא כאות קלון,
או כנבואה שחורה
אלא כקבוצת השתייכות לגיטימית.
&nbsp
איך להעביר את המסר הזה- על זה אפשר לחשוב, אם רוצים

יש כיום שלל סרטים, ספרים ועוד
שיכולים לסייע בכך, להוות סוג של פתיח,
אם ההורה מסתבך ולא יודע איך לגשת לשיחה הזאת.
&nbsp
אגב, שאלתי את הפיצקי שלי מה דעתו בסוגיה
והוא היה נחרץ אף ממני:
הוא ביקש להזהיר אותך מפני התוצאות הקשות שעלולות להיות
כשיום אחד בנך יגלה (והרי יום אחד הוא יגלה)
שאמו הסתירה ממנו מידע משמעותי עליו.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
אבל זה מה שהפסיכולוגית הציעה לנו

נשמע הגיוני מה שאמרת. אלא אם הוא עוד לא הבין בעצמו מה קורה, ואז זה כן מתאים.
אדבר איתה שוב
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אנשי מקצוע ממליצים, הורים מחליטים

הרבה פעמים הורים מרגישים כ"כ חסרי-אונים, דואגים, לא בוטחים בעצמם,
שהם מתייחסים להמלצה של איש מקצוע כהוראה.
מה עוד שיש מאנשי המקצוע שמציגים את המלצותיהם כסוג של "הוראת הרופא",
כאילו אם לא נשמע בקולם- קולם החכם והיודע הכל- אוי ואבוי מה שיקרה.
כאילו את סתם אמא, מה את יודעת, לעומת איש מקצוע עם כלמיני תארים מרשימים.
אבל למעשה המלצה היא המלצה

לא יותר ולא פחות.
עלינו כהורים האחריות להחליט האם היא מתאימה לילד/ה שלנו.
אנחנו המומחים הגדולים ביותר לילדים שלנו (גם אם איננו חסינים מטעויות, ככל אדם),
חשוב שנבטח בעצמנו וביכולתנו ההורית.
נקשיב לאיש המקצוע, נקשיב מאד לילד/ה שלנו, ואז נקשיב ל"בטן" שלנו, ונחליט.
&nbsp
לפי מה שכתבת עליו כאן, לא נראה לי סביר שהוא לא שם לב שהוא שונה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
מה את חושבת?
בעיניי זה לפחות שם סימן שאלה האמנם היא הבנאדם
שכדאי לקבל ממנו הדרכת הורים/טיפול לילד.
לא יודעת מה התשובה לשאלה
רק אומרת שנראה לי שאולי שווה לשאול אותה
 

schlomitsmile

Member
מנהל
"שווה לשאול אותה" הכוונה- לשאול את השאלה
לשאול את עצמך את השאלה:
האמנם הפסיכולוגית הזאת היא הבנאדם
שכדאי לקבל ממנו הדרכת הורים/טיפול לילד.
&nbsp
לי כמובן אין תשובה לשאלה זו,
רק אומרת שנראה לי שאולי שווה לך לשאול את עצמך
את השאלה הזאת.
 

גורג42

New member
תלוי איך זה נאמר. המסר של "אנחנו איתך" - לכשעצמו - לא רע.

רק צריך להיזהר מהמוקש ששלומית העלתה.

(ואם אי-אפשר להימנע ממנו, אז באמת עדיף שלא להגיד את זה. אבל זה כבר עניין פרקטי, ולא פגם עקרוני באמירה של "אנחנו איתך")
 

גורג42

New member
אנומליה משונה: 100+ אנשים קראו את ההודעה שלי למעלה. WTF?

או שזה בן-אדם אחד שצפה בה עשרות פעמים (שזה מוזר לא פחות)

זה לא מפריע לי, אבל הסקרנות הורגת אותי: מה הולך פה? כמו שקפטן פיקרד היה אומר: curiouser and curiouser...
 

גורג42

New member
עוד אחד מיתרונות האוטיזם: נראה לי שפתרתי את התעלומה


יש כאן חבר פורום אחד ויחיד עם דפדפן שפתוח ברקע (מן הסתם בטעות) על ההודעה שלי עוד מהבוקר, והמחשב שלו מרענן את הדף בכל 5 דקות.

לכל חברי הפורום:

אם קראת שורות אלה, אבקש ממך לבדוק האם זה המחשב שלך. ואם כן, אנא סגור את החלון המדובר. תודה.
 

halev17

New member
טיפול והתייחסות

שלום אנה,
לדעתי מקצועית, מיותר לחשוף את הילד לכל כך הרבה שמות לא מובנים, אלא לטפל בבעיות שמפריעות לו.
הרבה ילדים, לאו דווקא אוטיסטים מפריע להם רעש והמולה. תלוי בעוצמה וברמה.
שתיהיה שנה טובה ,

קרן הלוי קרוסקין 0502077010
מפתחת תכניות ושיטות הוראה [URL]http://www.lev17,co,il[/URL]
 

schlomitsmile

Member
מנהל
כ"כ הרבה? רק אחד

והאחד הזה יבהיר לו שהוא עצמו אינו אוסף של "בעיות שמפריעות לו"-
ספקטרום אוטיסטי אינו "בעיות" הוא הוויה שונה, על הקשיים והיופי -
שהוא אינו ברווזון מכוער אלא ברבור
(אגב, עפ"י פרופ' פיצ'ג'ראלד מאירלנד, הנס כריסטיאן אנדרסן היה א"ס
והסיפור הידוע 'הברווזון המכוער' הוא סיפור חייו).

"תלוי בעוצמה וברמה"- כמו שאמר סבא מרקס:"שום דבר אנושי אינו זר לי".
כל דבר שא"ס צריך וכל דבר שמפריע לא"ס,
זה משהו שאנשים באופן כללי צריכים/זה מפריע להם.
א"סים הם חלק מהאנושות, הם אינם חיזרים

הכל תלוי בעוצמה וברמה.
הרגישות הרבה, למשל בערוץ השמיעתי
(סבל מרעשים מסויימים ומצד שני התעלות מצלילים מסויימים)
היא בדיוק העניין.
לכן לא נכון להראות רק צד אחד של העניין (הקשיים)
ולהתעלם מהצד השני של אותו עניין עצמו - היופי והיכולות
הנובעים מאותה רגישות עמוקה.
ההתייחסות למרכיב משמעותי ממהותו של האדם, הילד, כ"בעיה"
מסרסת, פוגענית, וגם פשוט שגויה.

והערה מנהלתית- נא להמנע מפירסום בפורום.
מי שיהיה מעוניין בפרטי התקשרות יפנה אלייך במסר.
 
תוכלי לתת לי רשימה (ארוכה, אם אפשר) של הדברים החיוביים?

הוא מחונן. האם אפשר לומר שזה קשור לזה? שיש לו הבנה עמוקה של מדע או משהו בסגנון?
אני מניחה שיש הרבה מחוננים ללא אוטיזם, אבל זה יקל על הקבלה.
&nbsp
 

arana1

New member
די בנתון אחד בשביל להסביר הכל

מהנתון הזה נגזרות גם רשימות ארוכות מאוד, כאלה שאפילו אין להן סוף כי חלק מכל זה מתבטא גם כדינמיות וכיחס מאוד שונה לעצם תפישת הסוף עצמו וכמו שלא מעט הורים ואוטיסטים יודעים כבר מזמן גם כיחס שנחשב לבעייתי ולא מתפקד כלפי עצם התפישה של "שורה תחתונה".

הנתון, המאפיין, הזה הוא הכי פשוט, וניתן להגדרה בשורה אחת, ואף אחד מעשרות אלפי בעלי המקצוע שמבזים ומבזבזים לנו את החיים לא רק שמעולם לא שם לב אליו אלא שכולם עושים ככל שהם יכולים על מנת לדכאו ולהרסו בשם שילוב כוזב וריפוי מה שאינו חולה בכלל.
בפשטות ?
אוטיסטים נוטים לחבר ספונטנית דברים שבשביל האדם הנורמטיבי נתפשים כלגמרי נפרדים,
וזהו,
די בזה על מנת ליצור את התמונה הניכרת והמוכרת של הגאון המפגר, של אדם מאוד בשל ומתקדם במקומות שבהם נדרשת תפישה עמוקה ומופשטת ובו זמנית נוטה מאוד לרגישות המזוהה בטעות על ידי הסביבה כרגישות של תינוק.
 
למעלה