מה יהיה מה יהיה, מה יהיה מה יהיה?

arana1

New member
למה יש דבר כמו תקופה ותרבות ?

כי הנורמה בעצמה משתנה עם הזמן,בגלל זה כל תקופה היא שונה, אבל בבוני הנורמה, והפסיכולוגים בראשם, לגמרי מתעלמים מהנתון הזה ומתייחסים אליה כאילו הייתה שיקוף מדוייק וסופי של המציאות שלכן כל מי שסוטה ממנו הוא לקוי או חולה או פגום או אני לא יודע מה.

נורמטיביות הכי תלויה בזמן ובמקום ואם היית באמת מבין משהו בחומרה, ותוכנה, כמוני למשל, אז היית יודע שעם הזמן גם חומרות מתפתחות כדי לכלול בתוכם גמישות של תוכנות, זאת אומרת להתפתח מעבר למה שנצרב בהן מראש ( בטח לא שמת לב שהטלוויזיה והטלפון שלך כל הזמן מורידים קושחות),
וזו התפתחות מהותית כי אנשים הנוטים להתמסרות מוחלטת, כמו אוטיסטים למשל, הם כאלה גם בגלל שאצלם החומרה גמישה כמו התוכנה, ובגלל זה הם הרבה יותר פגיעים ממך מצד אחד אבל בדיוק אותה פגיעות גם מאפשרת להם את המהלכים הכי גאוניים, אלא שמסנטזים גוף ונפש, תוכן וצורה, חומרה ותוכנה, למהלך הדדי הדדי אחד.

ולאוטיסטים קשה גם כי הנורמה עדיין מבוססת על ההנחה והמציאות שאתה מתאר, שלפיה שינוי תמיד מתרחש בתוך מסגרת קשיחה, שהחומרה לא זהה אל רק התוכנה, ובגלל זה אוטיסטים לא מגיבים טוב לשינויים, לא בגלל שהם לא פתוחים לשינויים אלא בדיוק ההפך, בגלל שהם נוטים לשינוי אמיתי ומהותי, כזה המבוסס על דיאלוג שמשנה את המסגרת במקביל לתוכן שלה, וזה אדוני האמן יצירתיות אמיתית
 

arana1

New member
אלה לא עובדות חיים

אתה סתם מקשקש נורמטיבית כי אינך מזהה איך ולמה הדברים משתנים,
בדיוק כמו שאמרתי,
וחי בסרט, במטריקס, בהזיה, שלפיה המסגרת לעולם לא משתנה,
היא משתנה, ומשתנה הרבה יותר מהר והרבה יותר קיצוני מהסרט שבו הנורמטיבים חיים.

בעבר התייחסו לאוטיסטים בכל מיני אופנים, לפעמים גם כשאמאנים ואנשים קדושים, אולי חלקם בחרו בחיים של נזירים, או סתם חיו כתמהונים יצירתיים, סביר שרובם לא שרדו בכלל כי היחס לשונה בעבר היה יכול להיות אפילו יותר אכזרי מהיחס לשונה כיום, גם בגלל שהיחס לשונה הכי מושפע מהדרך שבה הנורמה מזהה צרכים קיומיים, ועם הזמן הלחץ הקיומי יורד בגלל ודרך התפתחות התרבות, המדע והטכנולוגיה,
אז העבר לא מוכיח דבר, מלבד אולי שאינו רלוונטי להווה כפי שנדמה לאנשים מסורתיים.

הגוף האנושי נמצא במצב של שינוי מתמיד, בניגוד לאשליה האופטית שבה אתה שבוי התאים בגופך מתחלפים כל הזמן, אתה ממש לא עשוי מאותו חומר שממנו היית עשוי לפני שבוע, אתה כבר מזמן מחומר לגמרי אחר, ובין התאים מתקיימת כל הזמן תקשורת מאוד ענפה, אתה פשוט לא שומע ולא רואה אותה, זה הכל,
אם הגוף האנושי היה דוחה כל מה שחורג מישר המבוסס על זהות צורה היית מת על המקום ומייד.

ומה שנגזר מהיותה של התרבות, בוודאי האנושית, יצור חי, זה גם שדרוג מתמיד, ולטובה, ביחס ובהתייחסות לשינוי,
לך כאדם נורמטיבי שינוי ושונות זה מוות,
לאוטיסט ולאדם היצירתי שינוי ושונות זה חיים.

לחרדי שונות היא איום על הקבוצה, אפילו כולם מחוייבים שם לתלבושת אחידה, לקבוצה החילונית יש גבולות קצת פחות נוקשים, מותר ואפילו רצוי להיות קצת שונה.
יחסית לאוטיסט אתה חרדי, דאע"ש, אל קאעידה, אז בטח שהוא יתקשה לתפקד

השינוי בא דרך כיול מתמיד של היחס בין החומרה לתוכנה, ככה זה עובד, זה מה שהשעון אומר, אתה לא שומע את הזמן, את השעון, ומתיימר לגלם את עובדות החיים כי בשבילך הכל דופק כמו שצריך,
אבל עובדות החיים מתבטאות גם במה שחורג היום ויהיה מקובל מחר,
קוראים לזה צמיחה, התפתחות, יצירה, והיא תתרחש גם למרותך,
אז אני לא צריך לשנות את האנשים הנורמטיבים כי ההתפתחות פשוט מקטינה כל הזמן את התלות של החריג בקיומם,
אתם פשוט הפרעה שתלך ותדעך עם הזמן,
אז בי ושלום ותודה
 

arana1

New member
אין לך מזל

כי יצא שבמקרה אתה מדבר עם אדם שהתמחה במשך שנים ארוכות בקשר חומרה תוכנה, ונחשב ממש למומחה בתחום הכל כך סבוך הזה, ולדעתי גם כאן זה ממש לא מקרי שאני כאוטיסט הבנתי בקלות מה שאנשים שעבדתי איתם, רובם בעלי תארים הכי מתקדמים בתחום, והמון נסיון, לא הצליחו להבין אף פעם,
אז זו רק אחת הדוגמאות שבהם לאוטיסט, למרות כל הסבל, וסבלתי ואני סובל המון, ונורא, יש תכונות ומאפיינים שבדיוק בגלל שהם לא נורמטיבים הם יכולים לשחק אותה, ויותר ויותר כך
 

grayart

New member
בגן הוא מקבל

דיי הרבה ABA, אבל כשהוא חוזר הבייתה אפשר לתת לו לנוח.
DIR FLOORTIME זה ממש זמן איכות משותף במשחק, ובזה לא חוסכים.
ABA מקובל עלי כשהולכים עם המוטיבציה של הילד והוא מקבל שבחים או "פרסים" לא כשזה מלוווה עם כל סוג של ענישה.
 

גורג42

New member
ולגבי מה שאני הרגשתי בגיל 5 (או 15) - הייתי "שמח" בבורות שלי

לא העלתי על דעתי בכלל מה אני מפסיד.

וגם חשבתי כל הזמן שאם אנשים אחרים היו מפסיקים להיות כאלה סתומים אז הכל היה הרבה יותר פשוט (מה שבדיעבד התברר כנכון לגמרי... אבל גם התברר שהאמת היא הרבה יותר מסובכת מזה, ושיש הרבה מאוד דברים שהייתי יכול לעשות מהצד שלי כדי להקל על אחרים להיות סתומים פחות).

אבל בעיקר - התעסקתי בדברים שמעניינים אותי. הייתי בעולם משלי, שזה דווקא נחמד מאוד ונעים מאוד. והיו מסביבי כל מיני טיפוסים משונים, שמשום מה רצו להוציא אותי מהעולם הנחמד הזה לטובת משהו שנראה לי (גם אז וגם היום) כמו טירוף מוחלט. בוא נגיד את זה ככה: אם האנשים שניסו להוציא אותי "לעולם הגדול" היו אנשי מכירות, היה צריך לפטר אותם מיד כי הם עשו עבודה ממש גרועה.

אגב, אמנם דיברתי בגיל 5, אבל לולא הייתי כבר מדבר שוטף בגיל הזה אז אני לא חושב שהיתה לי מוטיבציה להתחיל. וגם היום, השפה המדוברת רחוקה מלהיות שפה טבעית בשבילי.
 

arana1

New member
אני לא דיברתי בגילאים האלה

וכשניסיתי לפעמים גמגמתי קשות מאוד או יצא לי טון חלש מדי להבנה, עד היום אני מוציא בקושי מילה, מבחינה חברתית לא תפקדתי, הייתי שונה ומוזר מאוד לילדים אחרים, בדיוק כפי שהיום אני שונה ומוזר לאותם ילדים שכאילו התבגרו אבל מבחינת פתיחות לשונה ולאחר נשארו מפגרים כמו כל הנ"ט.

שרדתי ואני שורד את הפשיזם הנורמטיבי אין לי ממש מושג איך, הרבה כח סבל, יצירתיות, מקוריות.... לאוטיסטים יש מזה בדליים, ביחוד לכאלה שלא נכנעו לפסאודו טיפולים.

אין לי ספק שהחברה מתפתחת עם הזמן גם דרך סובלנות לשונות, ויש שינוי, שגם יאיץ, ובצורה שתאפשר ליותר אוטיסטים ושונים אחרים לעשות קסמים.
לא יודע לכמת את השינוי הזה לזמן.

גם לא יודע לומר מה זאת הצלחה בכלל, אני עצמאי אבל לא מתפקד כמו אדם נורמטיבי, לא מסוגל לכך ולא רוצה בכך
 
אני נחשב תפקוד נמוך עד היום

אני יכול לדבר פשוט לא עושה כך ושותק אני חושב שיש היום אמצעים אחרים למשל לוח תקשורת או מחשב הרבה מהתפקוד נמוך מראים כמה הם חכמים בעזרת תקשורת עקיפה בעיני זה אולי יעזור לו ותמיד יש תקווה תמיד יש אור מכיר מקרים כאלו יש והיום לא להתייאש גם הורי מפחדים עלי ומה יקרה אם ימותו אבל היה בסדר אני מאמין זהו אני לא זוכר מה היה שהייתי ילד יש לי דסאואציה אבל הייתי מאוד מוזר ושונה את זה אני דווקא זוכר .
 
למעלה