<img src="http://timg.co.il/f/Emo184.gif"><img src="http://timg.co.il/f/Emo536.gif">תרופות פסיכואקטיביות

schlomitsmile

Member
מנהל
תרופות פסיכואקטיביות
האם אתם/ילדיכם נוטלים תרופות פסיכואקטיביות?
מדוע? (גם אם כן וגם אם לא)
האם מישהו המליץ לכם אי-פעם על נטילתן?


המטפלת באמנות של כתת התקשורת, הציעה שאתן ל
.
הוא כ"כ חכם ומקסים וכו' וכו'
אבל לא מצליח לבטא ולממש את כל מה שגלום בו,
נראה לה שכדור יעזור לו.
עניתי לה שאני לא נגד תרופות באופן גורף, טוב שקיימות
כדי שניתן יהיה להעזר בהן במצבים אקוטיים.
ה
אינו במצב אקוטי- הוא אוטיסט והוא בגיל ההתבגרות,
שני מצבים מורכבים וטבעיים, לא פתולוגיים.
הוא זקוק למרחב מאפשר כדי ללמוד להאזין לקול הפנימי שלו ולבטוח בו
שידריך אותו לאן פונה הדרך שלו ואיך לעצב אותה.
לא לכימיקלים- לא בונים חיים וזהות על כימיקלים.

ומה הנסיון שלכם בסוגיה?
 
למה לא?
אם התרופה עוזרת, זה לא מה שחשוב?
גם כדור נגד כאב ראש משנה את התחושה של מי שלקח אותו, אבל זה לטובה.
לא כדאי לנסות ולראות איך מרגישים?
במיוחד אם הילד כבר מספיק בוגר לבטא את התחושות שלו לפני ואחרי הכדור?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
גם לאקמול יש תופעות לוואי, חלקן מסוכנות
ולא רצוי להרבות בשימוש בו.
על אחת כמה וכמה לכדורים שפועלים על מערכת העצבים
ובמיוחד כשמדובר בילדים ובני נוער, שגופם עדיין נבנה
וההשלכות עלולות להיות לטווח ארוך.

ומעבר לזה- הרעיון שכל פעם שקשה לי אני בולע כדור
מתאים לאורח חשיבה של מכורים.
כשקשה לי- שוב, אלא אם מדובר במצבים אקוטיים,
בהם נטילת תרופות כאלה היא בעיניי הכרח בל יגונה-
אם אני אדם בריא בנפשו ובגופו בסה"כ,
אני בודק מה קשה לי, למה קשה לי, מה יכול לחזק אותי.
הקושי הוא קצה-חוט לפיענוח מורכבויות של הבנאדם,
הוא אינו דבר שלילי, גם אם אינו נעים
כמו שכאב פיזי הוא איתות על בעיה באזור כלשהו בגוף,
מנגנון בריא לאיתור דברים הדורשים טיפול.
ניטרול הכאב הפיזי ישים אותנו בסכנת חיים.
אדם שבסה"כ הוא בריא בגופו ובנפשו,
רצוי שייתן זמן ומרחב לתהליכים משמעותיים של בניה עצמית
ולא ירוץ ל"פתרונות" קלים ומהירים ושטחיים שאינם נותנים מענה אמיתי.

אם נלך עם הדוגמא שלך: אדם שסובל מכאבי ראש מתמשכים
וייקח באופן קבוע כמויות גדולות של אקמול
(כי אנחנו מדברים על נטילה סדירה של תרופה, לא חד-פעמית)
עלול לא רק לגרום לעצמו נזק חמור לכבד (ו/או תופעות לוואי נוספות)
אלא גם לפספס את האיתות של הגוף שיש לו איזושהי בעיה משמעותית
שגורמת לכאבי הראש האלה
ולכן אותה בעיה תשאר לא מטופלת ועלולה להחמיר מאד.
 

guyshefer

New member
גם לחוסר יכולת לתפקד יש תופעות לוואי, יותר שכיחות ומסוכנות
אני לא מכיר מקרה שממליצים למישהו לקחת כמויות גדולות של אקמול באופן קבוע. אם יש בעיה כרונית מנסים למצוא את הגורם הפיזיולוגי. לבן אדם שמצוברח אחרי שפוטר מעבודתו אף אחד לא יתן נוגדי דיכאון. אם זה נמשך חודשים רבים והוא מתקשה לתפקד בחייו, אז כן יתנו אך במקביל לטיפול פסיכולוגי.
חבל על ההגזמות המיותרות. ברור לי שהכוונות טובות, אבל את עוד עלולה בטעות להרתיע אנשים מטיפול תרופתי שהם זקוקים לו.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
הבעיה היא שהרבה פעמים זו ברירת המחדל של אנשי מקצוע
לפני שמנסים לחשוב על דרכים לא תרופתיות שעשויות לשפר על המצב.
אולי אם יעזרו לאותו מפוטר למצוא עבודה מתאימה, הוא ייצא מהדכאון?
אולי הכשרה מקצועית?
אולי טיפול רגשי כלשהו?
אולי לנסות לברר מדוע הפיטורין ריסקו אותו כך?
למשל: אם הוא מרגיש חסר ערך בגללם,
אולי ייצא מהדכאון אם יעזרו לו לראות שיש בו ערך,
יעזרו לו למצוא דרכים אחרות לממש את הערך הגלום בו - למשל להתנדב.
&nbsp
אבל הכי קל זה לקחת כדור...
לתמוך בבנאדם בתהליך עמוק וכואב, זה מורכב יותר
אבל גם נכון יותר.
&nbsp
 

guyshefer

New member
להתווכח עם מצבים אבסורדים במקום עם המציאותיים זה הכי קל
אני לא דברתי על מישהו שנמצא חודשיים בין עבודות.
אני ציינתי במפורש שטיפול פסיכולוגי הוא חלק קריטי ובלתי נפרד מהטיפול הכולל במצוקה.
את מתעלמת מהקושי לעזור פסיכולוגית לבן אדם מרוסק, שטובע במרה שחורה של דיכאון, שלא מסוגל (לפחות זמנית) להרים את עצמו ולעשות שינויים, שלא רואה טעם או תוחלת במאמץ. הכדורים עוזרים להתחיל להניע שינוי.
את מדברת על טיפולים *תרופתיים בלבד* כדי לטפל במצבים של קושי מזדמן בחיים, קצת מתח, איזי "דיכי" של שבוע שבועיים. זה אבסורד. לא על זה מדובר.
 

גורג42

New member
אני הייתי במצוקה גדולה מאד במשך שנים, וגם הכרתי אנשים בדכאון
אז תאמין לי, שאת הדברים שאני אומר, אני אומר בעקבות מצבים מציאותיים מאוד.

אגב, אני לא מכיר אישית אפילו מקרה אחד שבו נרשמו למישהו כדורים והם "עזרו לו להתחיל להניע שינוי". אני מניח שגם מקרים כאלה קיימים, אבל הם ממש לא הרוב. מניסיון שלי: כמעט תמיד שימוש בתרופות הוא משהו שנמשך לאורך שנים. וזה נכון בעיקר עם לבן-אדם יש כבר תווית כזו או אחרת (כמו "אוטיסט").

אבל אני מסכים איתך שכל מקרה לגופו. לא צריך לפסול שום דבר באופן גורף. כן צריך להכיר את המציאות בעולם הפסיכיאטרי, וכן צריך לדעת להיזהר. כי אני אישית מכיר הרבה יותר אנשים שחייהם נהרסו בגלל תרופות כאלה, מאשר אנשים שחייהם השתפרו בזכותן.

(ושוב - אני מדבר פה מניסיון. מבחינתי זה לא דיון תיאורטי ולא "מצבים אבסורדים" אלא מציאות קשה מאוד שראיתי במו עיניי)
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לא מתעלמת מכלום
וגם כתבתי במפורש שלעיתים, במצבים אקוטיים, טיפול תרופתי הוא הכרח בל יגונה.
&nbsp
ברור שלא מדובר על "דיכי" או על שבועיים בין עבודות.
גם כשבנאדם במשבר אמיתי, רצוי, לדעתי, לגעת בכאב העמוק ולמצוא לו מענה,
ולא להסמך על חומרים שעושים מניפולציות על מערכת העצבים.
גם לא כתוספת, ובטח לא כפי שלעיתים קרובות מדיי קורה- במקום.
שוב, אלא אם מדובר במצב אקוטי.
&nbsp
זה נושא שנוי במחלוקת, וזה בסדר גמור שאנשים שונים יבטאו כאן עמדות שונות.
&nbsp
 

arana1

New member
איך פותרים את תופעות הלוואי של חוסר תפקוד
זאת השאלה, בשביל לענות עליה צריך להבין איפה ולמה וכמה ואיך הזהות האוטיסטית מתקשה עם המוסכמה (הרי בשביל לתפקד צריך להזדהות עם המוסכם) ,
ואם זה, לשם שינוי, יעשה או לפחות יחקר, אז התשובות יתבררו כמהותיות לכל היבטי הקיום, גם הנורמטיבי.

תופעות הלוואי הקשות והמחרידות והכואבות של חוסר תפקוד, תקשורת, נוצרות ונגרמות מחוסר יכולת להכיל תפישת מציאות מסוג מסויים מאוד,
סימום המפריעים והמופרעים דרך חומרים פסיכו אקטיבים מטורפים מייצר שקט תעשייתי, זמני, על חשבונם של האנשים הרגישים, שגם מאבדים את ההזדמנות ליצירת קשר עם עצמם וגם נחשפים לסיכונים פיזיולוגים קשים מאוד.

לסמם אנשים רק כי הם לא מתאימים תרבותית, חברתית, זה פשע נגד האנושות.
זה גם טיפשי להחריד.

אף אחד לא זקוק לטיפול תרופתי, ביחוד לא אלה שסובלים מדכאון אין סופי שחוזר ומנציח את עצמו כל הזמן רק בגלל העוול והכאב האין סופי שהכנופיה הפשיסטית אונסת על מי שלא מסוגל לחיות כמו מנוול.

סמים פסיכו אקטיבים פותרים את חזירי הנורמה מחשבון נפש, לא הגון, לא נכון, לא בריא
 

גורג42

New member
מי שזקוק לתרופות פסיכיאטריות כדי לתפקד - יש לו בעיה רצינית
ועדיף לנסות ולפתור את הבעיה מהשורש, על לשעבד בן-אדם לתרופות.

ונכון, יש מקרים קיצוניים שבהם אין ברירה אלא להשתמש בתרופות. אבל ברוב המקרים זה לא נכון, ולפסיכיאטרים יש אצבע מאוד קלה על ההדק בעניין הזה.
 

guyshefer

New member
"בוקר טוב" בן אדם... יש אנשים שתמודדים עם בעיות רציניות.
אני כבר לא יודע איך להסביר לאנשים שטיפול תרופתי הוא ***משלים*** לטיפול פסיכולוגי.
למה להתעלם מזה בכוונה ולהתלהם? זה כל כך נותן סיפוק לסמן משהו בתור "שטן"?
 

arana1

New member
רוע משלים לרוע, זה ידוע, השאלה אם זה טוב
הטיפשות שבטיפול פסיכיאטרי משלימה לטמטום שבטיפול פסיכולוגי,
את כל החרא הזה אפשר לחסוך ברגע שמקבלים עובדה אחת פשוטה,
כזאת שאף אחד נורמטיבי לא מסוגל להתמודד איתה,
"לא כל בני האדם זהים אחד לשני בדיוק"
 

גורג42

New member
מי מתלהם? מה אתה רוצה ממני?
לא מבין במה חטאתי, ש"זכיתי" לתגובה הצינית והתוקפנית הזאת.

לולא הייתי מכיר אותך כבר, הייתי חושב שאת סתם מחפש לריב פה. אבל מכיוון ששנינו יודעים שזה לא המטרה שלך, אז אני מציע שתנסה לכתוב משהו קצת יותר קונסטרוקטיבי.

(ואם אתה בכל זאת רוצה להתווכח בתוקפנות, אז תצטרך למצוא לעצמך פרטנר אחר. יש כאן מספיק חבר'ה שישמחו להתנדב לתפקיד...)
 

guyshefer

New member
אתה צודק, התגובה שלי קשורה בעיקר להלך הרוח פה
פשוט לא ברור לי למה כל כך קשה לאנשים פה לראות תמונה קצת מורכבת יותר, עם מידתיות, עם הכרה בזה שאין תרופות "פלא" ואין תרופות "רעל". זה לא היה מכוון ספציפית אליך, אני מתנצל.
ניסיתי להשתלב פה בדיון ומצאתי (ולא בפעם הראשונה) שאנשים פה רואים כל דבר שקשור לרפואה מבוססת ראיות בצבעים של שחור ולבן. בד"כ שחור: אם מדברים על טיפול תרופתי, אז זה או "רעל" או "להלעיט" או "הם חושבים שזה פיתרון להכל."
עם לכאורה "ראש פתוח" לטיפולים "אלטרנטיביים" לא מסוגלים לראות עד כמה הם מקובעים בסלידה שלהם מכל דבר שקשור לרפואה מודרנית.
 

arana1

New member
לא מקבל את דעתך כמייצגת רפואה מבוססת ראיות
אתה ואחרים לוקחים לעצמכם מונופול על גישה מדעית בזמן שיותר ויותר אנשי מדע ורפואה, ומהבכירים ביותר, כופרים בגלוי ובצורה הכי מנומקת במה שאתה מציג כאן כראיות.

ראיה מורכבת, בניגוד לראייה שלך, לוקחת בחשבון את מורכבות המערכת ויחסי הפרט בתוכה ואיתה, ודרך המורכבות הזאת יודעת לזהות שלא כל אי התאמה זהה למחלה או לקות או תסמונת.

אפרופו רפואה מבוססת ראיות.

וזה שאתה קורה לנסיון לגישה מורכבת יותר התלהמות זה טריק זול מאוד
 

schlomitsmile

Member
מנהל
זה שמישהו רואה את הדברים שונה ממך
לא אומר שהוא עיוור למורכבויות.
כל אחד מדבר מתוך נסיון החיים שלו, ולהרבה אנשים כאן יש נסיון חיים רב וגם כואב.
&nbsp
 

גורג42

New member
נכון שלומית, אבל את חייבת להודות...
...שקיימים בעולם גם אנשים שכן עיוורים למורכבויות של העניין.

וקיימים אנשים כאלה אפילו כאן בפורום - הן מה"צד" האוטיסטי והן מה"צד" של ההורים. (אני כמובן מודע לכך שאין פה באמת שני צדדים ושכולנו באותה הסירה. אבל בעיני אותם אנשים יש פה שני מחנות, ולכן יש טעם לדבר על השתייכותם למחנה שהם מאמינים בקיומו)
 

גורג42

New member
מי זה "האנשים פה"? איפה, בדיוק, המון האנשים שחושבים ככה?
יש פה קומץ אוטיסטים שמחזיק בגישה הקיצונית שאתה מתאר, וזהו.

קומץ קולני מאוד, אמנם, אבל מדובר סך הכל בשניים-שלושה אנשים, ואתה לעולם לא תצליח לשכנע אותם לנסות גישה אחרת.

אגב, אני חבר פורום כאן כבר למעלה מ-10 שנים ואני מכיר את הנפשות הפועלות. אז אני אומר לך בבטחון שהרוב המכריע של חברי הפורום כאן לא מחזיק בדיעה הקיצונית הזאת. גם לא שלומית (אפילו אם היא לפעמים נשמעת כאילו שהיא כן).

אז בוא ננסה להיות קצת יותר קונסטרוקטיבים, בסדר? אני יודע שזה קשה, כאשר יש את הפטפטת התוקפנית והבלתי-פוסקת הזו ברקע, אבל נסה. חבל שקומץ אנשים יהרסו לכל האחרים את האפשרות לדיאלוג מועיל.
 

arana1

New member
אני מאמין ברפואה מודרנית, חי בזכותה, פסיכיאטריה אינה רפואה
 
למעלה