מה עושים עכשיו?

XFeralChild

New member
מה עושים עכשיו?

כרגע אני עסוק בשאלה ״מה עושים עכשיו?״

אני מרגיש עשוק, אני מרגיש שאנשים הרסו את החוויה של לחיות או של להיות איתם ואני לא מוצא יותר לא מנוחה ולא הנאה.

עכשיו אי נמצא בשלב בחיים בו אני לא חייב לעבוד, יש לי ולבן זוגי קצבה קבועה מביטוח לאומי ויש לי את הזמן בשביל לעשות מה שאני רוצה.

מאז ומעולם היה לי את החלום של לעשות סרטים, יש לי המון רעיונות, הייתי תמיד טוב בלספר סיפורים ותמיד רציתי ליצור סרט, מפחיד, מרגש, או מצחיק מאוד.

במשך השנים כתבתי כמה ראיונות לסרטים ואפילו פיתחתי את העלילה ועבדתי עם עוד אנשים כדי לפתח את הסרט, אבל בסופו של דבר מעולם לא יצא מזה סרט.

פעם כשהייתי דתי הפקתי שני סרטים קצרים שזכו בפרסים, אבל זה היה מזמן.

התכוונתי ללמוד קולנוע, אבל בסופו של דבר למדתי תכנות.

חשבתי לפתוח ערוץ ביוטיוב, חשבתי להתחיל מקטן, יצרתי סרטון והיום ביקשתי ממישהו שעובד איתנו כאוטיסטים לענות על סקר כדי לקבל תמונה של עד כמה הסרטון הזה מצחיק, מעניין או שאולי הוא גורם לאנשים להרגיש לא בנוח. כך גיליתי שהוא לא מעניין ולא מצחיק וגורם לאנשים להרגיש לא בנוח…

לפני שפתחתי את הבלוג, היה לי עוד ״נסיון לבלוג״ ושוב עשיתי את אותה טעות של לגרום לאנשים להרגיש שלא בנוח, נראה שממש תקפתי אותם.

נראה שאני יכול ליצור דברים מאוד מעניינים ומאוד לא מעניינים ושאני פשוט לא יודע להבחין בין האחד לשני.

אני פשוט שואל את עצמי, מה עכשיו?

השקעתי המון בערוץ האחרון (שלא היה הראשון), רציתי להציג את החיים שלנו כזוג אוטיסטים ונראה שיצא לי ״משהו מאוד מוזר ומטריד״ וזו לא הייתה הכוונה שלי…

אני רוצה לעשות סרט, אבל אני לא מסוגל לעשות זאת כרגע מהרבה סיבות כגון זה פרויקט ארוך, אני לא מתאר לעצמי לעבוד עם עוד אנשים, תקציב, פרסום …

לכן יוטיוב נשמע הרבה יותר בר-ביצוע.
אני נורא מתעניין בז׳אנר של אימה וחשבתי לקחת סקריפט שכתבתי לסרט ולהפוך אותו לסדרה ליוטיוב, הבעיה היא שלצלם משהו כזה ועוד באיכות טובה כרגע לא לגמרי מתאפשר, מי יהיה השחקן? אני? - אני שוב מפחד שזה יהיה מוזר מידי ואני באמת לא בטוח האם זה בכלל מתאים ליוטיוב.

קרו לי המון דברים בחיים וכולם תמיד מתעניינים כשאני מספר סיפור.
כל החיים שלי חלמתי על זה שיבוא יום ואוכל לספר לכולם מה עברתי ואיך זה הרגיש. זה נשמע מאוד מתאים בתור וולוג ליוטיוב ואני יכול לשלב תמונות או סרטונים כדי להציג את המתרחש.
אני פשוט לא בטוח האם זה מה שאני רוצה לעשות כרגע ויותר חשוב - האם זה יוביל אותי קרוב יותר למטרה שלי - הפקה של סרט?

כבר כתבתי את השאלה הזו לפני כמה חודשים, אבל מעולם לא פירסמתי אותה כי היא ניהתה ארוכה מידי…

יש תמיד את האפשרות לעשות אנימציה, אבל לא נראה לי.

אני לא מצפה שתגידו לי תעשה את זה או את זה, אני אשמח אם תשתפו עימי מה אתם חושבים. אולי יש לכם איזה רעיון איך אני מוציא את עצמי מהכאב הנוראי בו אני שרוי.

אני פשוט סובל כרגע כי אני לא מצליח להבין מה אני רוצה לעשות. הייתי רוצה לקחת הפסקה מהחיים, אבל פשוט לשחק כל היום במחשב, לצפות בסרטים או אפילו חופשה באילת לא ממלא את החסר.
אני פשוט רוצה להבין מה אני רוצה לעשות - ולעשות אותו.
 

grayart

New member
אתה אמן

והקשיים שאתה מתאר הם קשיים של אמנים לא של אוטיסטים.
כאמן משהו דוחף אותך בעוצמה לבטא את עצמך, להוציא החוצה.
אבל לא ברור לך מה הדבר שאתה מנסה לבטא, לא ברור לך מי אתה.
הדרך , המדיום האמנותי , אם זה קולנוע או מוסיקה , ציור או תחום אחר, זה דבר נפרד. זה קשור ל"איך" אתה מבטא ולא ל"מה" אתה מבטא.
כצופה באמנות של עצמך,האם אתה מרגיש חיבור ליצירה? כי זה הדבר החשוב קודם כל.
איך אחרים חווים את הייצירה שלך זה משני, קודם כל השאלה היא אם אתה מתחבר לייצירה של עצמך.
אם כן אז את החלק החשוב מצאת, אם לא, אז כנראה שתאלץ להמשיך לחפש איך להתחבר לעצמך, איך להזדהות עם הייצירה שלך, היות וכל יצירה שלנו היא סוג של דיוקן עצמי , והשאלה היא אם היא דומה לנו (משקפת את נפשנו) או לא.

ההסטוריה רצופה באמנים גדולים שהיו לא מובנים או אפילו דחויים , (הם ויצירתם) על ידי החברה , ורק לאחר תקופה ארוכה גם שאר האנושות הצליחה להתחבר אליהם.

האם אתה מנסה ביצירה שלך למצוא חן, להשתלב? שיואבו?
כי כל אלה עלולים לקחת אותך לכיוון ההפוך.
תיצור אמנות, אמנות שהיא שלך, שאתה מחובר אליה.
אחר כך תנסה (לא בטוח שתצליח) להכניס בסוד העיניינים גם את הצופים.

השאלות שלך, הדברים שמטרידים אותך, הם לא משהו שאפשר פשוט להגיב עליהם בפורום ולתת לך תשובה.
אתה הולך בדרכך, וכל אמן יש את הדרך שלו.
כשאתה מסיים לימודי תיכנות, הדרך קדימה היא דיי ברורה, וגם אם לא, אז יש מספיק דוגמאות מסביב ללמוד מהם.
אבל כאמן הדרך שלך היא ייחודית, האמת שאין הרבה דוגמאות טובות מסביב, וגם לא תמיד נכון ללכת בדרכו של...

איך מתנהלים החיים שלך היום?...
כשאתה אומר הפסקה מהחיים, למה אתה מתכוון?

ליבי איתך ידידי..
 

arana1

New member
לא נראה לי

מרגיש שביחוד לאמן אוטיסטי הדרך מאוד זהה ומאירה למטרה, המדיום הוא המסר, המהות והמשמעות של מה שאתה מבטא חייבת לתאום לכלי, עצם הכלי הוא המהות, בוודאי לאוטיסט.

הסיפור נחשף דרך הקשר היחודי לאדם בין הצליל לתמונה, הלמה נמצא בין האיך והמה.
ציור או כתיבה, תמונה או מילה, לתחושתי מה שאפיין אוטיזם לשונות מהמקובל זה גם הרגישות למתח הזה,
וגם בגלל זה,
וזו תשובה לא ישירה למה שנשאל,
למרות ובדיוק בגלל שחוויתי מסלול די דומה וכנראה לא במקרה מציור ופיסול לתכנות וגם נהניתי לקחת חלק בעשיה קולנועית בעבר היום אני נוטה להתמסר לכלום,
אם יש לו, להם, הכנסה וקיצבה מובטחת אולי זו ההזדמנות לא להילחץ ולמהר להשיב אלא להמשיך לשאול,
כמו למשל מה זה "מעשה" בכלל,
שאלה שאין לי ספק שעומדת במרכז בעיית הזהות האוטיסטית הוא בעיית נבדלותה מהממוצע.

להיות אמן כשאיפה זה ממש לא זה, אפילו מאוד לא, זה
 
למעלה