עזרה !!!

[Avivit515]

עזרה !!!

כמו שכתבתי אנחנו בהמתנה לתור במרכז להתפתחות הילד..
אנחנו לא רוצים לחכות ובלית ברירה ועל אף שאין לנו יותר מדי אפשרות כלכלית רוצים להתחיל בטיפולים באופן פרטי (גם הרופאה אמרה לנו שכדאי שנתחיל באופן פרטי ולא נחכה..)
אבל אנחנו לא מוצאים !!!
דיברתי עם 5 מרפאות בעיסוק שמתמחות בתחום התקשורת והן לא פנויות..
כנ"ל 2 קלינאיות תקשורת.

מה עושים? למי אפשר לפנות לעזרה?
אודה מאוד להמלצה על מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת באיזור המרכז?
חייבים למצוא!
תודה ושבת שלום לכולם.

 

[schlomitsmile]

בשנה"ל הבאה הוא יהיה כבר בן 3?
האם הוא צפוי להיות בגן תקשורת?
או אם עדיין לא יהיה בן 3, צפוי להיות בפעוטון תקשורת/אלוטף?
אם לא, ברגע שתקבלו אבחון, תהיו זכאים לטיפולים מקופ"ח.
&nbsp
אנשי מקצוע נוטים לאהוב להלחיץ הורים,
אבל האמת היא שלא מדובר פה במרוץ- ספרינט, אלא יותר במרתון,
או אפילו מסע ארוך, מרתק ולא פשוט.
לא יקרה שום דבר אם בעוד נאמר 3 חודשים יקבל מרב"ע בגן או דרך קופ"ח.
את המשאבים (הכלכליים ובאנרגיה) של ההורים שלו
הוא יצטרך גם בשנים הבאות.
לא כדאי לגמור אותם מעכשיו...
&nbsp

 

[Avivit515]

הוא יהיה בן 3 רק בפברואר..

זו גם דילמה.. איפה יהיה בספטמבר..
בכל מקום שקראתי כתוב שאבחון והתחלת הטיפולים בילדים הוא קריטי
ולזמן יש חשיבות רבה, להצלחה ושיפור.. לא כך הדבר?

 

[נתנאל6589881]

מה שיעזור לילדך כמו לכל ילד ובטח לאוטיסט

זה הרבה אהבה והכלה ודיאלוג אין סופי טיפולים זה דבר נחמד אולי אבל בטח לא עקרי . הכל תלוי בך אמי לקחה אותי לכל טיפול מגיל צעיר מאוד אבל לא ידע לתת מעצמה מה שילד צריך כמו אהבה , או חום או חינוך טוב הרבה אלימות הפעילה עלי ועדיין היא נשענת על העבודה שלקחה אותי לטיפולים ולכן היא טוענת שהיא " אמא טובה " בעיני זה רק הזיק לי ולא עזר ולא הופך אותה לטובה אפילו להפך, לכן הכל תלוי בכם בתור הורים טיפול זה רק כלי צר והצלחה אמתית תלויה בכם זה דעתי.

 

[הגשמתי חלום]

כן ולא. הייתי במצבך

בני אובחן בגיל 2.10 בחודש יוני.
גם לי נאמר שהתחלת הטיפול קריטית להתקדמות. גם רמזו לזה שאנחנו באיחור וחלון הזדמנויות הולך להסגר.
להבדיל ממך, הפסיכולוגית שאיבחנה את בני, אמרה חד-משמעית שהוא חייב גן תקשורתי ושלחה אותנו לוועדת השמה טרם הסתיים האבחון, כשעוד לא שמענו מילה "אוטיזם" בקשר לבנינו. בדיאבד, אני מברכת על ההכוונה הזו, היינו בגן שעזר לו ולנו המון. אבל הדחיפות הזו הלחיצה והכבידה מאד.
לכן, כשביוני התחלנו לחפש טיפולים, נאר לנו שאין מה להחפז, בספטמבר הוא יקבל הכל בגן. לא הקשבתי, דרשתי, דחפתי, ובסוף קיבלתי גם קלינאית וגם מרפאה בעיסוק בהתפתחות הילד (אותם שגם עשו את האבחון שלו). אבל זה היה לפני 9 שנים, מאז הרבה דברים השתנו.
גם הראייה שלי השתנתה. לדעתי דבר קריטי בטיפול זה מערכת יחסים שילד בונה עם המטפל. ובניה לוקחת זמן ומאמץ מצד הילד. אם הוא יתחיל לעבוד עם מטפל אחד ובעוד 3 חודשים תעביר אותו למטפל אחר, הוא ילמד (מוקדם מדי) שיחס בין אנשים הוא לא יציב, הוא לא ירצה להפתח שוב ושוב לעוד אנשים (ויהיו לו הרבה מטפלים בחיים)...
אז, לדעתי, כדאי להחליט קודם מה הכיוון הטיפולי לשנה הבאה.
מצד שני, אם הכיוון יהיה שילוב או גן ללא סל בריאות מקדם, הוא יהיה זכאי ל-3 טיפולים מקופת חולים. ואז אם תמצאו מישהו פרטי ותרצו לעבוד איתה הלהה, יהיה אפשר לבקש החזרים בטענה שכדאי לשמור על רצף טיפולי.
&nbsp
אה, נזכרתי בעוד משהו: גם השגתי לו סייעת פרטית לגן שהוא היה בו, וגם לשעות אחה"צ כמטפלת DIR. זו היתה ממש ברכה, היא עזרה לו קצת להרגע והנגישה לו את הגן (העולם הקטן שהוא חי בו).