ילד שקשה לי איתו...

ילד שקשה לי איתו...

הי,
יש לי אחין בן 11.5. לפני כשנה אובחן על הספקטרום.
הוא מאד מבלבל אותי... הוא ילד חכם מאד עם הרבה דעות. הוא משדר הרבה תקשורת, ניגש לאנשים, מדבר איתם, לפעמים ללא "גבולות פרטיות". הוא משדר הרבה ביטחון עצמי, אבל בפועל מנסה לשלוט בסביבתו, דורסני... לדעתי, גם כלפי אמא שלו, אבל היא לא מסכימה עם זה.
אתמול היה מוזמן ליום הולדת 7 של בני, יחד עם ילדי הכיתה. בתור גדול מרובם ב-4 שנים, תפס עמדה של מבוגר, ניסה להשליט סדר. אך בפועל, במקום להרגיע, רק הציט יותר ריב. אך כשניסו לעצור אותו, כעס, דחף עוד יותר. בסוף התרגזנו עליו מאד, צעקנו!
עם כל הידיעה שלי על האבחון שלו, אני מתקשה מאד להכיל אותו.
אני לא מסכימה שיתנהגו ככה ביום הולדת של בני, גם לא לידי, גם לא לאמי (הסבתא של הילד), וגם לא לאחותי... הילד פשוט משדר משהו שאני לא יודעת להסביר במילים, סוג של כוחנות... אלימות... לא יודעת. כל פעולה שלו מכעיסה ומתסיסה. אותי, והוא ילד של אחותי, אז את האנשים הזרים בכלל!!! בעלי בכלל מתלקח ברגע שאני מזכירה את הילד... (כי הוא לא פעם פגע בילדים שלנו, אז בעלי מאד מגונן)
לדעתי, אחותי לא מטפלת במצב טוב...
מצידה, היא מאד כעסה ונפגעה שצעקנו על הילד שלה. אומרת שאנחנו לא צודקים, פוגעים בילד ומשאירים לו צלקות בנפש...
אני ממש לא יודעת מה לעשות...
 

dina199

New member
את לא מוכנה להבין לכן את

לא יודעת מה לעשות. ברגע שאת 'לא מוכנה לקבל ' הכל נגמר. מה שהילד משדר שהוא באמת אוטיסט. והוא ישאר אוטיסט גם אם לא תהי מוכנה לקבל את העובדה הזו.
 
נכון, הוא ילד אוטיסט. בוא לא נהיה לידו

זה מה שאת מציעה?
תראי מה קרה לפורום הזה, הוא שממה!
 
נכון

אך לצערי זה קרה לכל הפורמים הכל עבר לפייס שינוי מידה וצרכים ככה סה שינוי דנאמי ומהלכים אחרים המידה הזו כבר די שכוחה ככה בכל תפוז לא רק כאן. , וכן נהיה איתו ונאוהב אותו וננסה להבין את ראשו כי אוטיסט לרוב או תמיד הוא אדם הרבה יותר רגיש ממוצע ויש לו סיבות ודרכים אחרות לגמרי מהבנתך השטחית והנורמטיבית ואם תקשבי לארנכ היטיב תביני גם למה , ומעניין מי את ולמה אנונמט אבל לא כל משנה נראה שיש לך הכרות אתנו אז זה יש כבר מףהבנה של השקםה ומכאן ניתן לדון אולי מובן מאליו של כל אחד
 

arana1

New member
הפורום הזה לא שממה, הוא אחד מהכי פעילים בתפו"ז

זה שאת צורחת כאן סימני קריאה לא מבוססים על כלום לא מוסיף המון אמינות לפרשנות שלך
 

dina199

New member
מה שאני מציעה זה לקבל את העובדה שהילד אוטיסט כי הוא יישאר

אוטיסט כל החיים ללא קשר כמה קשה לך איתו וללא קשר לגבי מה את 'לא מוכנה לקבל'. אם חוסר קבלת האוטיסטים היה פותר את בעיית האוטיזם אז כבר לא היו קיימים אוטיסטים בעולם
. ואם וברצינות , מה שאת כותבת זו גישה סובייקטיבית שלך. אני מניחה שגם לילד האוטיסט קשה איתך (ולא רק איתך ) ויש דברים שהוא לא מוכן לקבל. אבל אותו לא סופרים (כי הוא אוטיסט).

ואם הפורום הזה שממה יש הרבה מקומות אחרים. צריך רק לחפש.
 
אציין שבאירוע היו עוד 2 אנשי ספקטרום

ועוד אחד שאני חושדת ככזה, אבל אני מכירה אותו שטחית מדי כדי לאבחן (או לשפוט)
וגם להם היו סיטואציות שהיה קשה, אבל עם קצת עידוד ותמיכה מצד המשפחה התגברנו על הקושי של אותו רגע.
אולי, בעצם, אני כועסת על אחותי, שלא רק שלא מתרגמת אותו לסביבה ולא מתרגמת את הסביבה לו, אלא כל כך מזדהה איתו שלא מודעת לזה שהוא פוגע, אלא נפגעת יחד איתו...
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אם אכן כך, אם היא כ"כ מזדהה איתו
אם היא חשה איתו את בידודו
ואת חוסר ההבנה והעוינות של הסביבה כלפיו,
האם לכעוס עליה ישנה זאת?
או שמא דוקא יעמיק את התחושות האלה שלה
וירחיק עוד יותר את השינוי המיוחל?
אולי הקשבה אמפטית לכאבה, לזוית הראיה שלה
תתחיל תהליך של התמוססות חומות הבידוד והעוינות
שהיא אולי חשה שסוגרות עליה ועל בנה?
אולי זה מה שיאפשר לה לנסות לתרגם אותו,
אולי כך תוכל האינטראקציה להשתנות?
&nbsp
תרגום הוא תהליך מאד מורכב.
אפילו כשמדובר בתרגום בין שתי שפות מילוליות
זה מקצוע, משהו שאנשים לומדים שנים.
על אחת כמה וכמה כשאחת מהשפות אינה מילולית
ובמיוחד כשהמתורגמן מרגיש שקהל היעד
נאטם, כועס, שופט, לא מעוניין להקשיב.
 
כעס זו לא פעולה שאני בוחרת בה

זה רגש שאני חשה בעקבות פעילות של בנה, פעילות שלה ומצב רגשי שלי. אני, כנראה, צריכה לדחוס את הכעס הזה שאני חשה ולבחור פעולה שתעזור לשנות את המצב.
אבל שוב, אני לא בשליטה, והמצב לא ישתנה רק כי אני רוצה בכך.
ומצד שני, כשאני חוסמת את הכעס שלי ובוחרת בהבלגה (כי אני מבינה איזה מצב רגשי של הילד הביא להתנהגות זו), הכעס מצטבר, נערם, נדחס, כשבסוף אני מתפוצצת.
אני מבולבלת...
 
הכעס הזה נובע מחוסר הבנה שלך את האוטיזם.

פשוט נסי ללמוד על התופעה, וזה יקל עלייך להבין במקום לכעוס - ואולי גם יעזור לך להבין מתי ולאן כדאי להזמין את הילד ומתי לא, וגם זה יפחית מהכעס, כי יהיו פחות סיטואציות שיכעיסו אותך.
 
האם כדודה אני אמורה לא להזמין את הילד ליום הולדת

או שאמא שלו אמורה לזהות שזה יקשה עליו ולא לקבל הזמנה?
האם באי-הזמנה אני לא מדירה את ילד אוטיסט מהחברה ומהמשפחה?
 
אנחנו לא מזמינים בדרך כלל משפחה

למסיבות כיתה. הרבה פעמים אנחנו עושים שתי מסיבות - אחת לכיתה, ואחת למשפחה + חברים. בדרך כלל משפחה לא מוצאת את מקומה במסיבת כיתה. נראה לי שרק פעם אחת היה ברור שכן אפשר לשלב גם ילדים בגיל אחר, ואז כן הזמנו.

וכן - את זאת שצריכה לא להזמין - זה מעליב כשמזמינים אותך ואתה לא מגיע, ואני מניחה שאחותך לא רוצה להעליב - היא לא יודעת מה יהיה במסיבה, אלא את יודעת.
 
וזה לא מעליב כשעושים מסיבה ולא מזמינים אותך?

וכן, היא ידעה את התוכניות,
ביחד דיברנו איתה אילו תפקידים לתת לילד כדי לחפות על הפער הזה...
 
לא - כמו שתיארתי, אנחנו מזמינים את המשפחה למסיבה נפרדת!

אח שלי עשה בשנה אחת משהו כמו 4-5 מסיבות יום הולדת שונות לבת שלו (אחת לכיתה, אחת למשפחה, אחת לחברים, אחת לחוג). ברור שמי שלא מוזמן למסיבה שמיועדת לאוכלוסייה אחרת אבל כן מוזמן למסיבה שמיועדת לו לא נעלב.
שוב, היא לא זו שיכולה לסרב - את זו שיכולה לעשות אירוע נפרד למשפחה, והיא לא תיעלב.
 
לא מסכימה איתך...

1. גם מסיבה אחת היתה לי כבדה - גם ארגונית, גם רגשית (לא רק בגלל האחיין), גם לכיס
ויש לי 3 ילדים, בצורה כזו אני אעבוד בחברת הפקות!
&nbsp
2. לסרב להגיע למסיבה כי הילד לא ימצא מקום - זה הגיוני לגמרי. 2 ילדי הכיתה אמרו בדיוק זה, ולא נעלבתי. (מקווה שגם הבן שלי לא
, לא חשבתי על זה)
&nbsp
 
1. אנחנו איחדנו, למשל, השנה את המסיבות של שתיים מהילדות

למשפחה + חברים (שלנו). ולא כל שנה כל ילד חייב לקבל מסיבה.
אנחנו עושים כל שנה, בנוסף למסיבות יום הולדת כן או לא, מסיבת הלואין לילדות + 5 חברים שלהן.

בקיצור, אין שום בעייה שהמסיבה לכיתה תהיה רק לכיתה, בלי שום קשר למשפחה. ולמשפחה כן או לא תעשי אירוע (שלא חייב להיות מסיבה) - שוב, זה לא קשור, ואנשים לא נעלבים שהם לא מוזמנים למסיבת כיתה של קרוב משפחה שהילדים שלהם לא בכיתה שלו.

2. רוב האנשים לא היו מרגישים נעים לא לבוא למסיבת יום הולדת של האחיין שהם הוזמנו למסיבה שלו, כי הם חוששים שהילד או הוריו ייעלבו. זה לא משנה אם בפועל נעלבת או לא (או שהילד שלך נעלב או לא), וגם אם תגידי מיליון פעם שזה לא מפריע לך או לילד שלך, הם עדיין לא יוכלו לדעת אם זה נכון, וירגישו לא נעים.
 
ודווקא עשינו טעות כזו פעם...

לא הזמנו מישהו מצד מחותנים "ישראלים" לאירוע משפחתי, כי עשינו אותו במסעדה רוסית ולא כשרה וחשבנו שהם לא ירגישו שם בנוח. והם נאלבו מאד! בשיחה גלויה אמרו: אתם הייתם צריכים להזמין, והחלטתינו האם לקבל את ההזמנה או לא
&nbsp
 
אבל הם משפחה וזה היה אירוע משפחתי!

זה לא דומה ללא להזמין משפחה לאירוע של הכיתה!
 
למעלה