למה הכרה בעובדה שלא"ס

[dina199]

למה הכרה בעובדה שלא"ס

יש עולם משלו נחשבת 'ויתור'?
ולמה אצל נ"טים המילה 'ויתור' נחשבת כמשהו איום ביותר, בערך כמו סוף העולם ?

 

[נתנאל6589881]

לא יודע אני לא מבין מוח נט

מי שאני ילד לא הבנתי מה הנט אומרים או רוצים אז אין לי מושג אבל אני יודע שעולם פנימי הוא מאוד חשוב לי ועולמי הפנמי הואו המציאות האמתית עבורי , אבל נט עבורי הם חייזר מכוכב אחר כמו שאמר איזה ילד אספי חכם מאוד ששמעתי שאלו אותו מזה חהיות אוטייסט אז הוא אמר שהאחרים הם חייזרים מכוכב אחר נורא התחברתי דיבר עלי ,לואני לא מבין נט ואני אוהב לותר לעצמי ואני לא אוהב לעשות כלום . רק לשבת ולהביט על התקרה ולחשוב ולחלום ככה אני מגיל אפס לא מכיר מציאות אחרת .

 

[Yemeth]

אני חושב שזה נוצר כשאין תקשורת

אז המבוגרים (לרוב) לא יודעים כלל על העולם הפנימי של הילד. כל מה שהם רוצים זה שהוא יהיה כמוהם. אם הם לא יצליחו במשימה הזו, זה יראה ככישלון.

צריכה להיות הבנה אמיתית של הילד. אחרי הבנה, הדרכים נפתחות לפנינו לכיוונים שונים לפי רצון ויכולת.

 

[noamlah]

קודם כל

אני הייתי מוותר על המונח "חי בעולם משלו" כי זה לא ממש מדוייק לפי דעתי
אס"ים הם לא איזה חייזרים שנמצאים בעולם אחר, הם חשים את העולם הזה, אמנם בדרך שונה מהשאר, חלק באופן קיצוני אבל כולנו חשים את אותו עולם

אני מתעקב על זה כי הרבה פעמים האמירה שא"ס חי בעולם משלו גורמת לאנשים לדבר עליו בגוף שלישי כשהוא נמצא בחדר ואפילו לרכל ולהגיד דברים ממש לא יפים כי הריי מה זה משנה? הוא גם ככה לא כאן, הוא בעולם משלו

עכשיו, לגבי המילה ויתור
המילה ויתור נחשבת למשהו איום ביותר פשוט כי פעם כולם ויתרו
החל מהרופא בבית חולים שויתר ואמר שמהילד הזה לא ייצא כלום
המשך להורים שויתרו ושלחו את הילד למוסד שבמקרה הטוב ביותר סעד את הילד אבל לא עשה יותר מזה
ויתור למצב, ויתור לסיטואציה וויתור שעשה מהילד סוג של "אדם סוג ג'"

אז יש משהו מאוד שובה לב לפי דעתי ב"מלחמתיות" הזאת של ההורים
"לא לוותר" ולהראות לכולם שהם טעו
"לא לוותר" ולהוכיח שהוא יכול
"לא לוותר" ולהוביל לשינוי

גישת ה"לא לוותר" היא גישה טובה בבסיסה שתרמה המון, הבעייה היא לא בחוסר ויתור אלא בבחירת הערכים והפעולות שעליהם ההורה "לא מוותר":
למשל לגיטימי שהורה "לא מוותר" על כך שהילד שלו ילמד לעשות צרכים באופן עצמאי אך האם לגיטימי שהורה "לא יוותר" לילד על דברים כמו יצירת קשר עין או יזימת שיחה?

וגם בכמה דרכים יכולים לבטא את אותו "חוסר וויתור"

 

[schlomitsmile]

וגם כשה"לא לוותר" הופך למאבקי כח מול הילד
במקום למאבק לסלק מכשולים מדרכו
וגורם להורה להנעל במקום להפתח,
במקום, כמו שכתבת לשים סימני שאלה ולחשוב,
זה נהיה בעצמו המכשול הכי גדול.

 

[dina199]

כשאני ממשיכה לחשוב על זה

נראה לי ש'להתחשב' מתורגם כ'ויתור' ואז אם אסור לוותר (במובן מאבקי כח, הרי איך ילד מעז להאבק בהורים

) אז אסור להתחשב בו.

 

[dina199]

בדיוק כך

אנשים גם לא מפרידים בין 'לא לוותר על הילד' לבין 'לא לוותר לילד'.
והרי גם 'עולם משלו' זו הגדרה נ"טית. אם הוא לא 'תקשורתי כפי שמקובל אצלינו' סימן 'שהוא בעולם משלו'.
אבל כמו אצלי (אני אשת אמצע) אני הרבה פעמים חושבת על דברים אחרים ולא 'מתואמת' עם הסביבה. ואז במקרה הטוב אני 'חולמת' ובמקרה הרע אני 'סנובית'

 

[נתנאל6589881]

אני למען האמת לא מאמין באנשי אמצע

קשה לי לקבל את זה אני חושב שאנשי אמצע או כאלו שמגדרים את עצמם ככה הם פשוט אוטסטים שנשברים על הנורמה והופכים למאוד נטים לפעמים , ואני לא מאשים כי כמו שאמר לי ארנה אין שפה אוטסטית אז אין ממש בריריה , אני גם יכולזלהשבר מאוד על הנורמה ולהראות איש אמצע או נט אבל זה לא אני זה השתקפות לא שלי , כנראה כי אני רוצה הכל שלם ומושלם אני בא מתמטיקה ואני מחפש פתרון שלם ככה זה הקוי החשיבה שלי אני מנסה לכמת הכל גם רגשות , למשל רוצה הגדרה סופית ומדיוקת מזה שירה כמו במדע אמרו שאני כותב מדע כמו שירה ולהפך , הרבה אוטסטים ככה מדקדקים טאוטלים גם אני .

 

[dina199]

באמת אין הגדרה של אנשי אמצע.

אלה אנשים שיש להם קווים אוטיסטיים אבל לא מספיק כדי להיות מאובחן כא"ס באיבחון רשמי.

 

[נתנאל6589881]

כן אני יודע

בעיני הם מפוספסים אבל הם כן אוטסטים רק יודעים להסתיר את זה ככה גם נשים אספיות שיש הרבה פחות אבחונים בעיני יש שווין פשוט הם מתנהלות אחר מאס זכר ככה אני חושב גם בהקשר של אנשי אמצע בטח נשות אמצע שם זה יותר בולט לכן אין אבחונים שווים כמו זכרים .

 

[schlomitsmile]

אתה מזכיר לי את גולדה, שלא האמינה שיש פלסטינאים

אף אחד לא יכול להגיד לאדם אחר מי הוא ומי הוא לא.
אם יש ציבור שאומר שההגדרה העצמית שלו כוללת מרכיב כלשהו
די חסר טעם ומופרך לטעון שאתה יודע טוב מהם מי הם.
אתה יכול להעלות שאלות, תהיות,
אבל להצהיר שאין דבר כזה פלסטינאים/אנשי אמצע או כל הגדרה עצמית אחרת
זה אפילו פוגעני למדיי...
&nbsp
מעבר לזה, בני-אדם הם יצורים מורכבים,
לכן הגדרות דיכוטומיות לא מתאימות להם.
גם בהקשר זה, יש רצף אנושי עם אינספור גוונים:
מאוטיסטים לא ורבליים עד סופר-נ"טים
בתוך הרצף הזה, יש גם אנשים שאינם נ"טים אך גם אינם א"סים.
כמו שיש אדום (בכלמיני גוונים),
יש כחול (בכלמיני גוונים)
ובאמצע יש סגול (בכלמיני גוונים).
הסגול אינו אדום- יש בו מן האדום,
הוא גם אינו כחול- יש בו מן הכחול.
כך גם אנחנו, אנשי האמצע.

 

[נתנאל6589881]

אני לא רואה בזה מה שהוא פוגעני

להפל אני אומר שהם אוטסטים שפשוט נשנשברים יותר על הנטרמה זה עניין בהשפה שלי וחא אני לא מקבל שאדם יודע טוב יותר עח עצמו מכולם אני לא מאמיו בזה גם כחםי עצמי יש מקום נוסף לצופה מהצד שיכול להאיר לכאו או חכאן יש אוטסטים שנראים לי נט ואני אומר להם ככה תמיד , אני לא קובע להם אני סך הכל אומר את דעתי ובעצם אס שנדבר עח הנטרמה הרבה זה איש אמצע לפי דבריך. מה מעליב בזה אני פשוט חא מקהל את הגדרה היא נראת לי חא מדייקת לי אז ככה אני מתבטא , בנוגע לפלסטנאים זה עניין זה שיוך לאומי זה חא מורכב כמו זהות אוטסטית או לא

 

[נתנאל6589881]

כן מסכים בקשר לעולמו הפנמי

אח שלי אמר לאמא שלי שנתי חיי בעולם משלו הוא חיי בספריה אחרת הוא לא כמונו הוא לא מבין מרגישים בני אדם מרגשים הכל אצלו מופשט הוא אמנם גאון באופן מסיום אבל הוא לא מרגיש כלום הוא לא נעלב לא כואב לו אנחנו לא קיימים עברו ככה אמר אחי הקטן לאמא שלי שהיא אמרה לו לא לעליב אותי ויעזור לי עלה דמעות והיא אמרה שנתי הכי מרגיש והוא מביו אותי הכי טוב בלי מילים רק במבטים היא גם אוטסטית כמוני וחא מדברת כמעת בכלל באופו קיצוני מאוד , אז כן אני מבין מה אתה אומר אבל אני חושב שיש לי עולן משלי אבל זה חא אומר שאיני רוצה להכיר את עולמך ,נףאני רוצה להכיר את העולםמשל כולן להתמזג עם כל הווה זה החלום שלי אהבה נצחית ואיו סופית כל עוד לא יכרחו אותי לוותר על העולם שלי כי ממנו יוצאים הצינורות לעולם שלכם .

 

[הגשמתי חלום]

אני מאד מבולבלת... גם בשביל עצמי וגם בשביל הבן שלי

כבר התחלקתי כאן שבהרבה דברים אני מרגישה שאני מוותרת לעצמי יותר מדי והתוצאות הן בעייתיות: הרבה דברים שלא עשיתי, לא "נעשות מעצמם".
כאמא אני לא רוצה דבר כזה לבני...

 

[dina199]

לכולם (בעיקר לכולן) יש רגשי אשמה.

במה את למשל מוותרת לעצמך?
אני אישית חושבת שאדם תמיד עושה את הבחירה הטובה ביותר לעצמו בנתונים שיש לו באותו רגע.
העיקר לא לבכות על החלב שנשפך. אי אפשר לשנות את העבר.

 

[נתנאל6589881]

אני למשל חבל לי שאחותי מתה

והייתי צריך לראות אותה גוססת ומכחילה בידים של אבי ואת אמא דופקת את הראש בקיר ובוכה ואומרת אל תקחו לי אותנ היא עוד חיה תן לי אותה ומנשקת את הגופה , הלוואי שהחלב הזה לא היע נשפך זה חלק מהפוסט טראומה שלי שום דבר לא קשה יותר מזה שום דבר שום אונס או אלימות שעברתי בבית ומחוצה לו .