מודאגת לגבי אחיין שלי - בן שנה, וקיבל שתי אבחנות סותרות
הי, אני חדשה כאן, ואשמח לעזרה.
אחיין שלי בן שנה. לאחרונה התגלה אצל אחותי ובעלה חשד לאוטיזם, והם הפונו לאבחון בתל השומר. במקביל הם פנו באופן פרטי למרכז מפנה, ועברו אבחון שם.
בתל השומר אמרו להם שהילד שקט מאוד, ו"להפעיל" אותו. במפנה אמרו להם בדיוק להפף - שהילד תזזיתי והיפראקטיבי, ולעשות איתו פעילות רגועה.
בנוסף, בתל השומר אמרו להם לשוב למעקב בעוד חודשיים.
מבחינת הילד והסימפטומים, הוא בן שנה, לא מצביע, לא מוחא כפיים, לא מבין הוראות פשוטות, לא עושה "לא" עם הראש, ולא תמיד מגיב לשם שלו, משחק דקות ארוכות לבד עם עצמו. הוא כן - נעמד, מכניס חפצים לקוספא, ממלמל מספר מצומצם של הברות, אומר אבא (אבל לא רק על אביו), מידי פעם מנופף לשלום, רודף אחרי אחיינית שלו ומעוניין לשחק איתה. באופן כללי אני הייתי מתארת אותו כ"חולמני". אני רואה אותו למשך דקות כל יום, שזה מן הסתם לא הרבה זמן.
השאלה שלי - האם שתי האבחנות הסותרות, הגיל, והסימפטומים, הן עדות לכך שהמומחים "מפספסים" משהו, או לא מצליחים לשים אצצבע על הבעיה.
או אולי להפך - אין בעיה, מדובר באיחור התפחתותי "רגיל", ואפשר להרגיע את הדאגות.
ושאלה יותר ממוקדת - האם נתקלתם במקרים דומים, שבהם בהתחלה האבחון לא העלה דבר, ורק מאוחר יותר הצליחו לשים את האצבע על בעיה אמיתית?
ושאלת המשך - האם לאור העובדה שהילד לא קיבל אבחנה מדוייקת, האם נכון להשקיע משאבים כבר עכשיו ולעזור לו להתפתח ולהשלים את הפערים ע"י טיפול ממוקד מבעלי מקצוע? או אולי נכון להניח לטבע / לזמן לעשות את שלו ולתת לילד עוד צ'אנס להשלים את הפערים בעצמו?
תודה רבה מראש! כל עזרה תתקבל בברכה.
הי, אני חדשה כאן, ואשמח לעזרה.
אחיין שלי בן שנה. לאחרונה התגלה אצל אחותי ובעלה חשד לאוטיזם, והם הפונו לאבחון בתל השומר. במקביל הם פנו באופן פרטי למרכז מפנה, ועברו אבחון שם.
בתל השומר אמרו להם שהילד שקט מאוד, ו"להפעיל" אותו. במפנה אמרו להם בדיוק להפף - שהילד תזזיתי והיפראקטיבי, ולעשות איתו פעילות רגועה.
בנוסף, בתל השומר אמרו להם לשוב למעקב בעוד חודשיים.
מבחינת הילד והסימפטומים, הוא בן שנה, לא מצביע, לא מוחא כפיים, לא מבין הוראות פשוטות, לא עושה "לא" עם הראש, ולא תמיד מגיב לשם שלו, משחק דקות ארוכות לבד עם עצמו. הוא כן - נעמד, מכניס חפצים לקוספא, ממלמל מספר מצומצם של הברות, אומר אבא (אבל לא רק על אביו), מידי פעם מנופף לשלום, רודף אחרי אחיינית שלו ומעוניין לשחק איתה. באופן כללי אני הייתי מתארת אותו כ"חולמני". אני רואה אותו למשך דקות כל יום, שזה מן הסתם לא הרבה זמן.
השאלה שלי - האם שתי האבחנות הסותרות, הגיל, והסימפטומים, הן עדות לכך שהמומחים "מפספסים" משהו, או לא מצליחים לשים אצצבע על הבעיה.
או אולי להפך - אין בעיה, מדובר באיחור התפחתותי "רגיל", ואפשר להרגיע את הדאגות.
ושאלה יותר ממוקדת - האם נתקלתם במקרים דומים, שבהם בהתחלה האבחון לא העלה דבר, ורק מאוחר יותר הצליחו לשים את האצבע על בעיה אמיתית?
ושאלת המשך - האם לאור העובדה שהילד לא קיבל אבחנה מדוייקת, האם נכון להשקיע משאבים כבר עכשיו ולעזור לו להתפתח ולהשלים את הפערים ע"י טיפול ממוקד מבעלי מקצוע? או אולי נכון להניח לטבע / לזמן לעשות את שלו ולתת לילד עוד צ'אנס להשלים את הפערים בעצמו?
תודה רבה מראש! כל עזרה תתקבל בברכה.
