אני משוגע לא מבדיל בין מציאות לדימיון ?

[נתנאל6589881]

אני משוגע לא מבדיל בין מציאות לדימיון ?

צריך אישפוז ? לא יודע ככה חושבים עלי שאני חיי בסרט משלי לא רואה אף אחד ממטר חוץ מהדמיות שאני יוצר, שאני הוזה, תמוני , מחורפן בעל שיגעון גדלות חריפה, חולם להיות משורר -סופר - צייר גדול והכי מאמין בזה ולצד זה רגשי נחיתות הכי חמורים שיש, קורא באופן מטריד ביוגרפיות של אנשים " גדולים " וכמו ניטשה מושפע מהם עמוקות, אני משוגע ? אבא אומר שאני משוגע כי אני חושב וחש שמה שאני יוצר הוא אמת, כלומר כל מה שיש לי במוח הוא קורה במציאות בעיני, אם כתבתי דמות ביצירה אז היא קיימת באמת, ושאני לא פוגש אותה אני נכנס לדיכאון קליני ולפגעיה עצמית, אני חושב שאני עכבר נסיניות הרבה רצו לבדוק את המוח שלי, אמרו שאני גאון שאני יוצא מהכלל אבל לא ראו מי אני באמת, עולם

מחורבן, מטפלים בני זונות עוד ניסו לאבחן אותי בפיצול אישיות אבל שינו את דעתם ושינו למצב נדיר בשם " פסיכוזה תמידית " הם אומרים שאחיזה שלי במציאות כמעת ולא קיימת ואני חיי בדמיוני רוב הזמן, יש שמכנים את זה בהקשר אוטסטי חיי " בועה " לא אני לא חיי בועה אני ער לגמרי רק שיש לי עוד עולם, שלכם אין לכן אני לא משוגע כמו שחשובים, פשוט אני לא כל כך מבין מה הבדל בין מציאות לדמיון, כי אצלי הם חד המה, הם בצוותא אין הבדל בין מה שאני הוגה ביצירה שלי לבין מה שאני רואה בפועל, אני לא מבין מה הם רוצים ממני, למה אני פסכוטי תמידי ? הוא אמר שהוא רוצה לפגוש אותי עוד ולדבר על זה וזה מאוד מרתק אותו איך בחור מבריק כמוני לא מבין מזה מציאות ודמיון וממציא עולם שלם עם מושגים משלו, עם תנועה משלו, ולא מפריד בין היותי כותב לבין שיש גם מחוצה לאני הפנמי שלי, אמרתי לו שברור שיש אבל זה לא אומר שאני הפנימי שלי הוא לא אמת,

אני מאמין שהחלומות שלי הן מציאות וכל מה שאני הוגה, חושב קורה בפועל גם אם לא רואים את זה, כאלו לא הבנתי בכלל על מה הוא מדבר, אז מה לעשות ?אבא דואג לי, הוא אמר שאני צריך לקבל זריקה יותר מינון, אבל לא נראה לי שזה
יעזור, אני ככה מי שאני ילד קטן, חיי בשני עולמות יחד המציאות והדמיון, מה אתם אומרים הוא צודק ואני משוגע ? אני לא חש משוגע אלא צלול מכל אדם אחר שהכרתי, אני מאוד לוגי אני חושב, לא יודע מה דעתכם ? זהו זה מה יש לי לומר .

 

[נתנאל6589881]

שיר שכתבתי שמנסה לבאר מה אני מרגיש

אגב הוא אומר מה שנדיר בי שאני יודע לבטא במדיוק איך אני חש את זה ומה אני מרגיש, ולא כמו כל פסכוטי מדבר באופן לא ברור והזויי אלא מאוד לוגי ומונק וזה מגניב אותו כאלו אני מדבר על פילסופיה ברמה מאוד עמוקה, הוא נורא הלהב מאיך אני מפרש א זה באופן לוגי וחד נתתי לו את היצירה הזו ועוד הרבה הוא נורא התלהב הוא אוהב מאוד שירה ומבין ,

אז הנה

הָעוֹרְבִים אָבֹא הוֹ הָעוֹרְבִים אַתָּה
גם שׁוֹמֵעַ אוֹתָם כמוני ?הֵם מהדדים באוזני כְּמוֹ הֵד תוֹתָח
טוֹבְעִים חוּר בתנוך אוזני כמכשפים מְחַלְּלִים לְרֹאשׁי
עִם חָלִיל יָשֵׁן כן זה של זָקֵן הָעוֹרְבִים,

הֲלֹא תחוש ברשרש קוֹלָם המחוספס?, בכיכוך גָּרוֹן ?
עַל המיטה אָבֹא הוֹ עַל המיטה הֵם שכונים בִּמְצֹלוֹת
לִבְּךָ, הוֹ לֹא הוזה אֲנִי? אֵין אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹלָות מִן מַעֲמַקֵּי הַשּׁוֹאֵל ?,
כִּי מוטלות כְּמוֹ פצצות תַּת ימיות עַל חוֹף האשליות.

אֲנִי סְּתָם שַׂחְקָן אַתָּה אוֹמֵר ? חַלְפָן מילים ?לֹא אָבֹא
הֵם שָׁם עַל קַו הַחוֹף רוֹאֶה בִּקְצֵה, עַל הַצּוֹק הַשְׁחוֹר
שָׁם הוֹ שָׁם הנא עַל רֶכֶס הָרִים צילצלו בְּקוֹל פעומנים ,הֵם
שִׁבְיָם הוֹ הֵם שִׁבְיָם, וַאֲבִי הִסְתַּכֵּל בִּי וְלֹא עַנֵּה, אָבֹא לֹא עַנֵּה.

לָמָּה לֹא עֻנֵּיתָ ( משוגע אֲנִי בעניך ) ? הָאוֹר לֹא, החושך
לֹא, אָז מַה כֵּן ?יָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ עוֹרֵב קָטָן ?, , זֶה
רַק מַמְתָּק חָזִיתִי כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ יורקת צליל מת, עורבים לֹא קיימים
בָּעוֹלָם הֵם רַק תַחֲלִיף לְאַהֲבָה שֶׁאֵין? , כְּמוֹ חוֹם שֶׁל אִם
שהבשיל כְּתַּפּוּד עַל שולחן קצבים .

עוֹרֵבי חָמַק מהכלוב וַאֲנִי רַק הוזה ? אוּלַי אֲנִי מֵת כְּמוֹ עֵץ
מְאֻבָּן ,חמוק כְּמוֹ כנוכיה בְּלֵב יָם, ועורבי יבלם הַדָּם ? מֵת
אֲנִי אָמוֹר לִי אָבֹא מֵת אֲנִי ? לָקַחַת הסם ? עוֹד פַּעַם ? עַיִן
תבהה בַּקִּיר שְׁחוֹר, כְּמוֹ לירוק סוֹד, לירוק אָבֹא כְּדֵי ? עוֹרֵב
חַיֵּי ? הוּא קיים ? אוֹ זֶה אַגָּדָה ? העוֹרֵב הַזָּקֵן יִקַּח נִשְׁמָתִי ?
אֲנִי בִּכְלָל חַיֵּי ?

 

[נתנאל6589881]

שיר של וולך קסיוס

היא כתבה לא מעט על התחושה של דמיון ומציאות ועל פסיכוזה היא הייתה סיכופרנית פראונידית כמוני .
&nbsp
הנה :
&nbsp
העורבים קוראים לך
לעזוב את הארץ ולהיבנות
אתה מורח את פניך בצבע השריפות
ופותח ביללות אינדיאניות
אבל
מה שהיה אתמול נר
הדברים מתרחשים מרוחקים
הדברים מתרחשים קרובים
מישהו נופח בבלון
ומוציא את האויר מהבלון
מישהו נופח בבלון
ומוציא את האויר מהבלון
ילד ילד מסכן
אני בא לערסל אותך
ילדה טרופת דעה
באתי לקחת אותך הביתה
קסיוס מחמדי
קסיוס מחמדי
הרי תשמע עורבים עד סוף ימי

 

[נתנאל6589881]

עוד שיר שמבאר איך זה להיות שבוי בעצמך

עין סגורה בעת תפילה ( כבר אומר הכל על מה שאני מרגיש כשבוי בין דמיון למציאות בין המדשאות לבין הקוץ שמתחת לעין רוב השירים סובבים סביב להיות שבוי ) .
&nbsp
הנה הרבה ותר פיאוטי מזכיר קצת זרם רומנטי ככה לפחות אמרו לי שזה נראה כמו קלאסיציזם או זרם רומנטי הנה :
&nbsp
&nbsp
עַיִן סגורה בָּעֵת תְּפִילָּה :
רַעְמָה לוֹ לָאַרְיֵה משתלשלת עַל שְׁנֵי כְּתֵפָיו.
עֵינָיו כָּעֲרָבָה מָלֵא - מדשאות לְתִפְאֶרֶת-הַמַּלְכוּת
אַך עוֹרֵב קוֹצֵי הַשַּׁחַר מִתַּחַת לעפעפיו, מְנֻסֶּה
להיכנס פְּנִימָה במלוא הכוח. ועש אַרְיֵה שְׁאָגָה
וְנִשְׁמָע קוֹל בכיהו עַד מָרוֹם שְׁמִי הַתְּכֵלֶת מֵעָלָיו.
וצעק" אַנָּא הוֹצֵא קוֹץ מִתַּחַת עֵינַי אַנָּא שחררני.
מעבדותי,אַנָּא טַל יָרַד וַיַּכְחֵד הַקּוֹץ מֵעֵינָי מֶלֶך
כָּל חַיֵּי" וְאֵין בִּקֵּעַ קוֹל, וְאֵין נִשְׁמַע קוֹלוֹ,ואנוכי
צַד אֶת הָעֳפָרִים מֵעֵת ינקו מדדי עִמָּם, וַאֲנִי רַעְמָה
לִי עַד רַגְלֵי, ושאגה רָמָה תפחיד כָּל נִשְׁמַת חַיֵּי.
אַך קוֹצֵי מָאַס עָלַי. וַאֲנִי כְּלוֹא בְּתוֹך שְׁנֵי הזכוכיות.
כזגוגית למעבר לערבות הַשְּׁמָמָה

 

[נתנאל6589881]

עוד שיר על שבי אבל אחר

על היחס שלי לאלוהים שיר מהקרביים
&nbsp
נכתב תוך כמה דקות ובלי לחשוב שהייתי במצב נפשי לא טוב ,,,
&nbsp
&nbsp
אלוהים:
וְלֹא אָהַבְתִּי אוֹתָך אלוהים
לֹא אֶת הַגּוּף שבראת ידיים.
רַגְלַיִם,אוזנים,רֹאשׁ מחודד.
,וָעַיִן אֲשֶׁר צוֹפֶה בְּכָל .
&nbsp
לא אֶת הֻטַּל שיורד אַחֲרֵי גֶּשֶׁם
פִּרְאִי אָהַבְתִּי, וְלֹא אֶת הַיֶּרֶק
שצומח לְמַטֵּה כָּפוּף לחוקי הַטֶּבַע
שבראת, לֹא אָהַבְתִּי אֶת הקור שאטם
&nbsp
אוֹתִי מִיּוֹם שנולדתי אֶת הַשָּׁמַיִם הכחולים
שָׂנֵאתִי יִוָּתֶר מִכָּל, אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הקפואה
השורקת לִי מֵאֲחוֹרֵי גַּבֵּי, וּמַיִם שגעשו
בְּתוֹך קוּר החיתוך הַזֶּה בֵּין המוות שֶׁלִּי
למוות שֶׁלְּךָ.
&nbsp
וְשָׂנֵאתִי אֲדָמָה יָבְשָׁה שֶׁאֵין
תּוֹלַעַת אַחַת לְכַרְסֵם בִּי,וְשָׂנֵאתִי אֶת
הקור שכסה אֶת הַגּוּף הַמֵּת וְשָׂנֵאתִי
אֵשׁ מַרְקֶדֶת כְּאִילּוּ אוֹמֶרֶת
&nbsp
" לְךָ - רוּחַ רְאֵה עוֹלָם " וְהָלַכְתִּי וטעמתי
מִזֶּה אוֹ מִזֶּה מֵעֲפַר שבאדמה עַד הֶעָפָר
שבקבר שֶׁלִּי. ונקברתי ,וקברתי, וְהַגּוּף
שֶׁלִּי נוֹטֶה ליפול ובכיתי מֵעֵת וצחקתי הַרְבֵּה.
וּבְתוֹך חָלָל עֵץ אֱדוֹם שָׁם קָבַרְתִּי אוֹתִי
&nbsp
וְלֹא בָּכִיתִי וְלֹא צָחַקְתִּי וְלֹא שָׂרָתִי אוֹ זָמַמְתִּי.
רַק אָמַרְתִּי " בָּרוּך שפטרנו מעונשו
שֶׁל זֶה" וָמַתתִּי בְּיּוֹם שנולדתי ונכלאתי בְּיּוֹם
&nbsp
שוחררתי מהכלא שֶׁלְּךָ, וְזֶה לֹא שִׁיר
וְלֹא חֲלוֹם סָך הַכֹּל דָּם שצבוע עַל שְׁנֵי עֵינַי
וָמֻת אֲנִי, וָמֻת אַתָּה וְשָׂנֵאתִי אוֹתָך עַל כָּל מַה
שבראת בִּי

 

[נתנאל6589881]

עוד על שבי מסוג אחר

במחסן של דד ואליק מבטא את הכאב שלהיות כלוא תחת דיקטטורה של הורה של אדם בעל סמכות, על פחד ועל אונס שזה הרובד היותר גלוי, אבל זה באופן כללי שיר על מאבק ועל שנאה עצמית שלא אמרתי כלום שלא הנגדתי השיר שלי שמבטא כאב גדול של הרבה ילדות וילדים שנאנסו לא רק פיזי כמוני אלא נפשי וזה על יחס הורה ילד ככה אני חש רק שפה זה דוד והקטעים הגלוים לא חשובים כמו הנסתרים .
&nbsp
הנה :
&nbsp
במחסן של הדוד ואליק :
&nbsp
יְלָדִים רָצִים אֶל תּוֹך קִירוֹת
לְבָנִים כְּמוֹ דוהרים אֶל תּוֹך
שָׁמַיִם קפואים והחדר כולו
מרושת ברזלים.
&nbsp
וַיַּבִּיטוּ יְלָדִים מִבַּעַד הסורגים
וַיֹּאמְרוּ " אֵין סוֹד לְבוֹר" וַתֹּאמֶר
תָּמָר " הַבּוֹר יתמלא ויציף הַדְּמָעוֹת".
&nbsp
וְדָוִד ויאליק עדיין דוֹפֵק בפטיש.
מסייד הַקִּירוֹת, משפיך חומר
לָבָן וסמיך, צובע חַדְרֵי ללבם.
ובפינה תָּמָר רוֹעֶדֶת כולה .
&nbsp
וְהוּא שְׁחוֹר כולו וְעַל יָדוֹ חוֹתָם
הַבַּרְזֶל, וְיָדוֹ מעוקלת קַלּוּת וַיֵּרֶד
אֶל תּוֹך תּוֹכָהּ.
&nbsp
וַיַּבֵּט בָּהּ בְּמַבָּט כֹּה חודר
וְלוֹ שֵׁן מבצבצת בוהקת יורקת
מילים כֹּה נשגבות.
&nbsp
וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת מַה שֶׁהָיָה
רוֹאֶה אֶת מַה שֶׁהָיָה, וכעיט
ממריא אֶל שְׁמִי לְבוֹנָה ומסמיק,
&nbsp
וַאֲנִי כַּד מזכוכית שהעלה כְּבָר
נוּבל הוּא כְּמַלְאָך המוות בשעון
הַזְּמָן מתקתק " תק תק תֹּם הַמִּשְׂחָק " .
&nbsp
וַאֲנִי לֹא ירקתי מִלֵּב, שְׂפָתַי דוממות
מחרישות הביום כיפורים מְחִילָה אֲבַקֵּשׁ?
ואלוהים התמחאה הַדִּמְעָה?, וַיֹּאמֶר תּוֹדה
אָבֹא,תּוֹדה.
&nbsp