חולה אספרגר שמרגיש שבוי בידי ההורים שלו
רציתי לעדכן שהתחלתי טיפול מיני אצל סקסולוגית. היינו בפגישה אצלה אני וההורים שלי. הסקסולוגית אמרה לאבא שלי שגבר צריך מגע של אישה וראיתי את אבא שלי ממש מתווכח איתה על זה. היא אמרה לו שכרגע אני צריך להפגש עם נערת ליווי, כחלק מהטיפול, לפחות פעם בשבועיים. היא אף הסבירה לו שהוא זה שצריך להפגש עם נערת הליווי ולהביא אותי אליה, לבדוק אם היא נקייה יחסית, להסביר לה על לקות תסמונת האספרגר ושאני לא אהייה מסוכן אליה.
כלומר יש עוד אישה שאמרה להורים שלי בפנים שזה טוב ללכת לנערת ליווי, חוץ מהעו"ס ממשרד הרווחה שדיברתי עליה בפוסטים קודמים.
גם הסקסולוגית אמרה להורים שלי שאין שום סכנה לבריאות אם שוכבים עם נערת ליווי עם קונדום, היא אף אמרה שיש כדור שאפשר לקחת לפני פעילות מינית כזו שמחסנת את הגוף מקבלת מחלות. היא אמרה שצהבת אפשר למנוע על ידי קבלת חיסון. ההורים שלי ממש פוחדים שהקונדום ייקרע אצל נערת הליווי.
כרגע כולנו במשפחה שלי חולים אבל אני מרגיש שההורים שלי מחזיקים בי כבני ערובה, מנצלים את הרצון שלי להמשיך בקשר איתם והרצון שלי להמשיך לגור אצלם כדי שאני לא אלך לנערת ליווי. אני מרגיש שהם רק מנסים למשוך את הזמן ולשחק איתי משחקים בכל מיני תירוצים. הם גם בורחים יותר מדי לתהליך של השדכניות וגם זה לא נראה לי יפה.
אני יודע שהסיבה לכך הם שכך הם למדו בבית הוריהם ומסביהם : שלא הולכים בשום פנים ואופן לנערת ליווי. אמא שלי אמרה לי אפילו לאחר הביקור אצל הסקסולוגית שללכת לנערת ליווי זה צעד שפל ושהיא לא מוכנה לחיות עם בן אדם שהולך לדבר כזה. נראה לי שהם לא יהיו מוכנים לחרוג ממערכת הערכים שלהם.
אולי ההורים שלי כן יקחו אותי אבל הם עדיין מנסים לשכנע אותי שאוותר על חדירה מוגנת איתה אלא רק שנערת הליווי תקיים בי מין אוראלי. משום מה ההורים שלי אפילו מאפשרים לקיים בנערת הליווי מין אוראלי.
מה לעשות ? האם לעבור לדירה אחרת כדי לפתור את הבעיה אחת ולתמיד ?
גם אמרתי להורים שלי שאני לא אמור לחוש בושה, פחד ואשמה בגללם אם אלך לנערת ליווי ושהם צריכים כבר להשלים עם זה.
בנוסף, אמרתי להם שבשלב מתקדם אני ארצה גם לקיים את היחסים עם נערת הליווי בחדר שלי בבית שלנו. האם אני אני מגזים ?
רציתי לעדכן שהתחלתי טיפול מיני אצל סקסולוגית. היינו בפגישה אצלה אני וההורים שלי. הסקסולוגית אמרה לאבא שלי שגבר צריך מגע של אישה וראיתי את אבא שלי ממש מתווכח איתה על זה. היא אמרה לו שכרגע אני צריך להפגש עם נערת ליווי, כחלק מהטיפול, לפחות פעם בשבועיים. היא אף הסבירה לו שהוא זה שצריך להפגש עם נערת הליווי ולהביא אותי אליה, לבדוק אם היא נקייה יחסית, להסביר לה על לקות תסמונת האספרגר ושאני לא אהייה מסוכן אליה.
כלומר יש עוד אישה שאמרה להורים שלי בפנים שזה טוב ללכת לנערת ליווי, חוץ מהעו"ס ממשרד הרווחה שדיברתי עליה בפוסטים קודמים.
גם הסקסולוגית אמרה להורים שלי שאין שום סכנה לבריאות אם שוכבים עם נערת ליווי עם קונדום, היא אף אמרה שיש כדור שאפשר לקחת לפני פעילות מינית כזו שמחסנת את הגוף מקבלת מחלות. היא אמרה שצהבת אפשר למנוע על ידי קבלת חיסון. ההורים שלי ממש פוחדים שהקונדום ייקרע אצל נערת הליווי.
כרגע כולנו במשפחה שלי חולים אבל אני מרגיש שההורים שלי מחזיקים בי כבני ערובה, מנצלים את הרצון שלי להמשיך בקשר איתם והרצון שלי להמשיך לגור אצלם כדי שאני לא אלך לנערת ליווי. אני מרגיש שהם רק מנסים למשוך את הזמן ולשחק איתי משחקים בכל מיני תירוצים. הם גם בורחים יותר מדי לתהליך של השדכניות וגם זה לא נראה לי יפה.
אני יודע שהסיבה לכך הם שכך הם למדו בבית הוריהם ומסביהם : שלא הולכים בשום פנים ואופן לנערת ליווי. אמא שלי אמרה לי אפילו לאחר הביקור אצל הסקסולוגית שללכת לנערת ליווי זה צעד שפל ושהיא לא מוכנה לחיות עם בן אדם שהולך לדבר כזה. נראה לי שהם לא יהיו מוכנים לחרוג ממערכת הערכים שלהם.
אולי ההורים שלי כן יקחו אותי אבל הם עדיין מנסים לשכנע אותי שאוותר על חדירה מוגנת איתה אלא רק שנערת הליווי תקיים בי מין אוראלי. משום מה ההורים שלי אפילו מאפשרים לקיים בנערת הליווי מין אוראלי.
מה לעשות ? האם לעבור לדירה אחרת כדי לפתור את הבעיה אחת ולתמיד ?
גם אמרתי להורים שלי שאני לא אמור לחוש בושה, פחד ואשמה בגללם אם אלך לנערת ליווי ושהם צריכים כבר להשלים עם זה.
בנוסף, אמרתי להם שבשלב מתקדם אני ארצה גם לקיים את היחסים עם נערת הליווי בחדר שלי בבית שלנו. האם אני אני מגזים ?