חינוך מיוחד או שילוב

[virlomi]

חינוך מיוחד או שילוב

האם לדעתכם החינוך המיוחד או החינוך הרגיל נותנים יותר כלים לחיים. אני יודעת שזו שאלה חוזרת . אבל אני לא מצליחה למצוא תשובה

 

[schlomitsmile]

את לא מצליחה למצוא תשובה כי אין תשובה

לפחות לא
באופן הגורף בו הצגת את השאלה.
&nbsp
יש הרבה משתנים שישפיעו על התשובה.
למשל:
*מה בדיוק הצרכים והרגישויות של הילד המסויים?
*מה גישתם של העושים במלאכה בביה"ס המסויים, בכיתה המסויימת?
לדוגמא ממחנכת אחת בשילוב יחידני שמעתי
(בתחילת השנה, לפני שאפילו הכירה את הילד) :
"לא למדתי חינוך מיוחד!"
כלומר מה אתם מפילים עליי את הצרה הזאת.
ואילו ממחנכת אחרת, באותו בי"ס, שמעתי:
"נכון שהוא קצת מוזר, אבל יש לו ראיה מיוחדת, מקורית
ומה היה שווה העולם הזה אם כולם היו אותו דבר?

"
*האם ביה"ס ערוך להענות לצרכי הילד,
לאפשר לרגישויות שלו לבוא לידי ביטוי (רגישות היא גם סוג של כשרון, של מתנה)?
*האם הוא מעוניין לעשות זאת?
*האם הצוות רואה בהורים שותפים או גורם מפריע?
למשל בשילוב יחידני- האם ממדרים אותם מקשר רציף עם הסייעת?
*האם הצוות תופס את תפקידו כתחזוקת ילדים מוגבלים
או כפתיחת דלתות לילדים לעצמם ולעולם?
למשל בחנ"מ- האם רואים בהם ילדים פגומים נטולי פוטנציאל
או ילדים מלאי פוטנציאל, שהדרך למימושו מיוחדת
ויש לגלותה עם כל אחד ואחת מהם?
&nbsp
&nbsp

 

[virlomi]

אני פוחדת מחינוך מיוחד.

אני לא יודעת עם זו רק תחושה, שבתי הספר לחינוך מיוחד, הם הכנה לחיים של תלות מוחלטת בזולת . חיים מקצבאות , עבודה במפעל מוגן והוסטל. זה לא העתיד שאני רוצה לבת שלי.
מצד שני החינוך הרגיל הוא לא כוס התה שלי. הוא( למעט מקרים חריגים של מורות מעולות ) פשוט מזעזע, הלמידה של חומר לא רלוונטי, בשיטות מיושנות בהצמדות לכללים נוקשים ומדידה לא סבירה. כשבת שלי אין בעיות זה רק רע. שיש לה בעיות זה פשוט בלתי נסבל.

 

[schlomitsmile]

לא לפחד- ללמוד להכיר

יש מסגרות חנ"מ שהן אכן כמו שתארת
ויש גם אחרות.
ה

שלי למשל לומד בכתת תקשורת (חנ"מ זה לא רק בי"ס חינוך מיוחד,
גם כתה אחת בתוך בי"ס רגיל יכולה להיות כתת חנ"מ, במקרה שלנו כתת תקשורת)
שרוב תלמידיה לומדים לבגרות, חלקית או מלאה.
ומעבר לזה, היחס אליהם הוא כמו שכתבתי קודם- נערים/ות מלאי פוטנציאל,
שהדרך למימושו מיוחדת ויש לגלותה עם כל אחד ואחת מהם.
&nbsp
מלבד חנ"מ או המערכת הרגילה, יש אפשרויות נוספות, למשל חינוך ביתי,
בי"ס דמוקרטי, בי"ס אנתרופוסופי ועוד.
&nbsp
שוב, מעבר לשיטה, לסוג המסגרת, מה שלפי נסיוני קובע
האם זו הסביבה החינוכית המיטבית לילד/ה המסויים/ת הזה/זאת, הם האנשים.
כמו שכתבתי קודם, כדאי להתחיל מבירור הצרכים של הילד/ה,
ואז לפגוש את האנשים במסגרות האפשריות
ולבדוק היכן בסבירות הכי גבוהה צרכי הילד יקבלו מענים מתאימים.
&nbsp
במילים אחרות- במקום סטריאוטיפים על חנ"מ או חינוך רגיל
או על כל שיטה חינוכית אחרת (חינוך ביתי, דמוקרטי וכו')
עדיף לבדוק קונקרטית ולעומק מול האנשים המסויימים בכל מסגרת חינוכית,
וכמובן מול הילד/ה עצמו/ה.

 

[dina199]

אי אפשר לדעת את העתיד.

אנשים יכולים לקבל קצבאות ו/או לעבוד במפעל מוגן ו/או לגור בהוסטל כי זה מה שמתאים להם ללא קשר באיזה חינוך למדו.
לכן מה שצריך לקבוע זה מצב הילד בהווה. אם הילד סובל אין ספק שהמסגרת לא מתאימה. כשילד נמצא במקום מתאים הוא פורח ולומד כל מה שהוא צריך ללמוד ומה שהוא רוצה ללמוד . והכי טוב אם ה'צריך' וה'רוצה' משתלבים.

 

[מלאת תקוות]

אמרת בול על שתי המסגרות...

 

[dina199]

חינוך זה יותר מרק 'כלים לחיים' .

ולכן בלתי אפשרי להכליל לפי מערכת.
לכל ילד מתאימה שיטת חינוך משלו.

 

[איילמירי]

תלוי איזה כלים האדם צריך לרכוש בחיים. לא כולם אותו דבר...

 

[polycarbonate]

תופסת טרמפ - איך משאירים את כל האפשרויות פתוחות?

אפשר לגשת גם לועדת שילוב וגם לועדת השמה? כי אנחנו לא רוצים לקבל החלטות כאלה על סמך מה קורה כרגע, בתחילת השנה.

 

[virlomi]

ועדת השמה

לא מפנה למקום ספציפי, אבל כן סוגרת אפשריות .
כתושבת הפריפריה ,מיעוט האפשריות הופך את הועדה לכן ספציפית. . כתת תקשורת אחת אם בכלל, ח"מ בית ספר אחד מכל סוג, אפילו לגבי שילוב אין לי ממש אפשרות לבחור בי"ס. אבל מי שאחראית במועצה על חיפוש והתאמה של בתי ספר הסבירה שנה שעברה וגם השנה שאי אפשר לראות בתי ספר לפני ועדת השמה. שזה לא מה שקרה בפועל.