מה דעתכם על מנתחת התנהגוף

[אנה חדשה]

מה דעתכם על מנתחת התנהגוף

שואלת גם פה: אחת האמהות בפורום השני מאד ממליצה על מנתחת התנהגות, שמלווה בטרפיסטית כל יום אחה'צ. לי זה נראה בעייתי בגלל שהילד בן שמונה, יש לו שגרה, חוגים וחברים. ויש גם אחים שצריך להתחשב בהם.
לא מדובר בילד צעיר שאז זה כמו 'סתם' מטפלת.
מה דעתכם? האם טיפול פסיכולוגי לא יספיק? מדובר בתפקוד גבוה, אבל יש ללא ספק בעיות התנהגות שיש לשנות. בעיקר, שיידע לבקש עזרה, לא להסתגר כשמשהו משתבש.

 

[schlomitsmile]

יספיק למה?
עצם זה שילד על הספקטרום לא מחייב אוטומטית טיפול כלשהו.
אם ובמידה שיש מצוקה או קושי, כמובן שחשוב לחפש לו מענה
ויתכן מאד שכדאי יהיה להעזר בטיפול כזה או אחר.
&nbsp
האם הילד המדובר הוא בנך?
האם יש מצוקה או קושי הדורשים טיפול?
&nbsp
מסכימה איתך שכדאי לקחת בחשבון את מכלול הצרכים של הילד
וגם של שאר בני המשפחה.

 

[dina199]

'יש ללא ספק בעיות התנהגות שיש לשנות'.

אם התנהגות שייכת לאופי של בן אדם לא נראה לי שאפשר לשנות אותה..
אם התנהגות היא תגובה למצב לחץ אז אם יש אפשרות עדיף למנוע את מצב הלחץ, ואם לא - ללמד איך להתמודד עם מצב לחץ.

 

[schlomitsmile]

 

[אנה חדשה]

הבנתי שהבעיות שלו קשורות לספקטרום

כמו שרשמתי, בעיקר אי יכולת לבקש עזרה. אם יש שינוי ממה שהוא מכיר או רוצה, הוא 'נתקע'. ועוד.
בקיצור, ברור שצריך טיפול. וגם אנחנו זקוקים להדרכה רצינית. השאלה היא האם ללכת על השקעה מצומצמת יותר של מפגש שבועי עם פסיכולוג, או ללכת על מצב רחב יותר של מנתחת התנהגות וטרפיסטיות.

 

[schlomitsmile]

קושי בפניה לעזרה
האם זה נובע מעניין "טכני"- לא יודע איך לעשות זאת או לא עולה על דעתו לעשות זאת,
או עניין רגשי- קשה לו רגשית לפנות לאדם אחר
או משהו אחר?
&nbsp
בהתאם לתשובה לשאלה זו
אפשר יהיה להסיק מה יוכל לסייע.
איזה סוג של טיפול ובאיזו תדירות.
&nbsp
אגב, לפעמים בנאדם זקוק לזמן כדי להפנים מיומנויות ותובנות.
ואז דוקא מפגשים של פעם בשבוע עשויים להיות יעילים יותר ממפגשים יומיים.

 

[אנה חדשה]

אני לא יודעת

נראה לי שהוא לא פונה לעזרה בעיקר כי הוא לא מצליח לזהות ולהבין בעצמו מה מפריע לו לבצע פעולה מסוימת. כי בדברים בסיסיים כמו הצלחת על מדף גבוה - אין לו בעיה לבקש עזרה.
אני אתן דוגמה: שולחת אותו להתלבש, הולך, חוזר בלי כלום, וחוזר למה שעשה קודם. וככה כמה פעמים. אז אני שואלת האם יש בעיה, שותק, מסבירה שאוכל לעזור לו. לוקח לו זמן לחשוב. אחרי כמה דקות עונה: אני רוצה את החולצה x ולא מצליח למצוא. אז אני מסבירה שהיא בכביסה ומציעה חלופות. מבין את המצב, בוחר די מהר חולצה אחרת ומתלבש.
איך היית מגדירה את הבעיה? ומה הפתרון המומלץ מבחינת הטיפול?
ומשהו שנראה לי יותר קשור לקשב : שוב, מביאה בגדים ומבקשת להתלבש. הוא חולם, יכול לקום וללכת בלי להתלבש. לידו אומרת לפעוט נעשה תחרות מי יתלבש קודם. לוקח לו חמש שניות והוא לבוש. מה כאן יכול להיות הטיפול?

 

[schlomitsmile]

בדוגמא הראשונה
יש לי רושם שכשהוא הגיע למבוי סתום, לא יכול לבצע מה שהתכוון,
זה גרם למעין "קריסת מחשב" בראש שלו
ולכן לא עולה על דעתו שבקשת עזרה יכולה להוביל לפתרון.
עד שאמרת לו זאת

אם אכן כך, הרי שמדובר בצורך בלמידה, לא טיפול.
אחרי שכמה וכמה פעמים יהיו מצבים כמו זה שתיארת
ובמקביל הילד מתבגר,
יגיע השלב שבו הרעיון יופנם ובפעם הבאה שלא יידע מה לעשות
יתווסף לתרשים הזרימה בראשו חץ לכיוון "לפנות לעזרה"

כך היה גם אצלנו.

בדוגמא השניה הפתרון המומלץ לדעתי הוא שוב למידה,
אבל הפעם למידה בעיקר של המבוגרים (הורים, מורות וכו') :
כל אדם והקצב הפנימי שלו.
מעבר לזה, כולנו לפעמים פחות פנויים להוראות ובקשות מבחוץ,
א"סים כנראה יותר מרוב האנשים
כי יש להם עולם פנימי עשיר במיוחד
והחיבור אליו חיוני להם במיוחד.
המבוגרים יכולים ללמוד לכבד את זה

למשל- לפני שאני מבקשת משהו מבני,
אני מתבוננת בו, בודקת האם הוא פנוי להקשיב.
לפעמים הזמן דוחק ואין ברירה,
אז אפנה בקיצור ובעדינות ואבקש מה שצריך,
גם אם אינו פנוי
ואקח בחשבון שבעת הזאת יתכן שייקח לו כמה דקות יותר להתארגן על ביצוע.

 

[חייבתלהגיב]

שתי הדוגמאות נראות לי קשורות לקשב,

ולהיעדר מוטיבציה לבצע את הנדרש שעוזרת להתגבר על הסחות הדעת. אצלנו בעיות מהסוג הזה נפתרו על ידי "אם תגמור להתלבש תוכל לשחק באייפד עד שיגיע הזמן לצאת". פתאום יש מוטיבציה - וגם אם יש בעייה (כמו לא למצוא את החולצה), פתאום הילד מבקש עזרה.
אם אין לכם אייפד, אפשר לבחור בתגמול אחר (סביר שבכיוון הזה של האלקטרוניקה - זה מה שעובד על רוב הילדים בימינו, אוטיסטים או לא).

 

[מלאת תקוות]

 

[dina199]

באוטיזם הקשב זה לא משהו נפרד.

 

[חייבתלהגיב]

לא טענתי אחרת.

 

[dina199]

במקם לצפות ממנו שיפנה לעזרה ובמקום להסביר

עדיף לשאול שאלות מנחות מדוייקות. וגם לתת הוראות פשוטות ומדוייקות (אולי בחלק מהזמן גם לא השאלות). וגם להשתדל לתכנן מראש הרבה דברים כדי שהם יהיו ברורים 'בזמן אמת'.

 

[מלאת תקוות]

לדעתי הבעיה הזאת ספציפית לא קשורה לאוטיזם

היא בעית קשב וריכוז. הילד פשוט חושב על משהו אחר ולכן לא מבצע את הבקשה. כשיש תחרות אז הוא מרוכז ואין לו בעיה להתלבש

 

[dina199]

הוא כבר הולך לקבוצת מיומנויות.

אז תני לזה זמן. שום דבר לא קורה ב'זבנג וגמרנו'.
גם אם תלכו על 'רחב יותר' שום דבר לא יהיה מיידי.
סך הכל אין לאן למהר. קבוצה, פסיכולוג, הדרכת הורים - זה מספיק בינתיים לפני שתחליטו מה לעשות הלאה. בעוד כמה חודשים כשהכל כבר לא יהיה 'טרי' תוכלו לנתח באובייקטיביות מה אתם רוצים וצריכים.

 

[נתנאל6589881]

שהם רוצחות את נפש הילד

אלו מפלצות אמתיות ומי שהולך אליהם לטעמי הוא הורה מתעלל ,לאלף ילדים זה נורא , איזה עולם מזוין, במקום לקבל את השונה מאלפים אותו, חיות אדם הם מפלצות , זה מעשה שפל, לא ממליץ לאף אחד , מטפחים אוטיסטים להיות נמשות חסרי עמוד שדרה רכים ופתטים, שלא בטוחים בעצמם, במקום לצעוק את הכאב האוטיסטי שותקים, כה חולני כה עלוב כה מרשע, נבלים .