'במקום להעתיק מהלוח - שולפים את הטלפון'

[dina199]

'במקום להעתיק מהלוח - שולפים את הטלפון'

[URL]http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/031/861.html[/URL]

ומתברר שמשרד החינוך ה'מתקדם' שלמנ אוסר לצלם מהלוח .
חייבים להעתיק 'כי זה מפתח את התלמיד'.

ובמה צילום מהלוח שונה מצילום במכונת צילום (או משיכפול סטנסיל שהיה מקובל לפני המצאת מכונות צילום

) ?

 

[מלאת תקוות]

ובמקום ללמוד חשבון להשתמש במחשבון....

במקום ללמוד לשיר לשמוע YOUTUBE

 

[dina199]

אני לא נגד כתיבה. אני בעד תשובות בכתב,

הכתבות וסיכומים , וכד'.
ברור לי שכתיבה מפתחת . אבל אם צריך להעתיק מהלוח שיעורי בית , מה רע בלצלם את זה? (וכמו שכתבתי שכפולים של משימות לעבודות בית היו מאז ומתמיד)
הרי בלאו הכי כשהתלמיד יעשה שיעורי בית , הוא יכתוב את התשובות.
ואם יש לו קשיים והתאמות , הוא יקליד את זה. סך הכל כתב יד זה אמצעי, ולא מטרה. אלא אם כן המקצוע הנלמד הוא כתיבה תמה ש'משום מה' ביטלו אותו.

ואולי ננסה לזכור אנחנו המבוגרים מתי כתבנו לאחרונה בכתב יד ועשינו חישוב שלא בעזרת המחשבון בסמרטפון ( אפילו המחשבונים הרגילים כבר מיושנים

)

משהו אישי - אי אפשר ללמוד לשיר למי שאין שמיעה מוסיקלית. זו טראומה שלי מבית ספר יסודי מברה"מ. אין לי שמיעה מוסיקלית בצורה מוחלטת. אבל יש לי כישרון ציור, מה שאין לאח שלי. ואותו ניסו מבאותו בית ספר ללמד לצייר (ללא הצלחה וברור שמבחינתם הוא היה העצלן האשם).

וגם אין לי גם ספק שמי שלומד משמיעה, יכל ללמוד הרבה מאוד דברים מיוטיוב

.כמו שאמרה לי לפני יותר מ 10 שנים מאבחנת דידקטית של הבן שלי - בימינו מידע יכול להגיע מהרבה ערוצים, ואין צורך לשדלול אף אחד מהם.

 

[מלאת תקוות]

אני זוכרת את הודגמאות שלך על ציור ושירה ואחיך

עוד מהתכתבויות שלנו בעבר

ונכון שהיום לא ממש כותבים בכתב יד.
אבל אני מדברת על משהו אחר. ילד צריך לעבור את השלבים האלו.
לדעת חשבון, לדעת לכתוב בכתב יד, לדעת להעתיק.
זה דברים בסיסיים.
על סמך היכולות האלו מתבססות יכולות יותר מתקדמות שיצטרך ללמוד בהמשך הדרך.
ולהמנע מזה רק כי קשה לדעתי זה לא הפתרון

וזה בסדר שלמידה\העתקה תקח יותר זמן. אבל לא לוותר

 

[dina199]

אז אנחנו מסכימות ברמת העיקרון (לגבי הכתיבה,

לא ציור או שירה).
ועדיין אני לא מבינה את ההתעקשות של מערכת החינוך לגבי העתקה מהלוח.
לא נראה לי שהיא ספציפית מפתחת משהו

.

ולגבי עניין השלבים - ייתכן שכתיבה חשובה , אבל לא ברמה היסטרית. ההקלדה הרבה יותר חשובה. למשל את כל העבודות באונירסיטה בימינו צריך להגיש בוורד או בפאוור פוינט. המרצים לא מקבלים דברים שכתובים בכתב יד.

 

[מלאת תקוות]

במה אנו מסכימות?

לדעתי לא ממש

 

[dina199]

מסכימות שכתיבה זה דבר מפתח.

אני גם מסכימה שצריך תרגול. מצידי גם אין בעיה להחזיר כתיבה תמה לתוכנית לימודים (אני ממ ש רצינית בקשר לזה. אני גם בעד ללמוד (מה שנקרא 'לשנן') שירים וטקסטים בעל פה.. למשל כשלמדתי בברה"מ למדנו טכניקות כתיבה (גם לא במסגרת כתיבה תמה

). מאז שבאתי ארצה (בגיל בית ספר יוסודי) ראיתי שלא מלמדים כאן טכניקות בכלל. ורק כשבגלל הילדים שלי הגעתי להוראה מתקנת - ראיתי שרק שם לומדים טכניקות שאני למדתי במסגת בית ספר כללי. וכפי שכתבתי אין לי בעיה עם הכתבות, סיכומים, מבחנים, עבודות (ודווקא בדברים האלה יש התאמות לליקויי למידה).

אין הסכמה רק בנושא ספציפי של העתקה מהלוח. זה נראה לי לא מפתח כלום. ומשום מה על זה מערכת החינוך מתעקשת.

 

[מלאת תקוות]

לדעתי אנו לא מסכימות ברמת העיקרון

הגישה שלי - שאם קשה צריך להתאמן יותר ולא לוותר.
כלומר אם לילד קשה להעתיק אז צריך יותר להתאמן בהעתקה.
לילדים שלי יש פטור מהמתנה בתור.
אני אף פעם לא מנצלת את זה.
אני משוכנעת שעדיף להם לתרגל ולהתרגל להמתין.
זה תכונה מאוד חשובה בחיים.
לבנים שלי יש קושי גרפומוטורי.
עובדים על זה בבית,בטיפול ריפוי בעיסוק...
אני לא רוצה לבנות רק על ההקלדה.כי זה מוגבלות. עדיף כמה שפחות מגבילויות.
כמה שיותר יכולות.
ברור שבגיל כלשהו גם כך ילד ימנע מכתיבה.
אבל היום, עד כמה שזה אפשרי אני ידרוש ממנו לעבוד ולהתאמן ( טוב, לא בצורה היסטרית. אבל יותר מאשר ילד שאין לו קושי כזה)

 

[dina199]

כבר שאלתי כמה פעמים כאן בפורום מה זה ויתור

הגישה שלי שאם קשה , צריך לברר מה הסיבה לקושי וללמד איך להתגבר עליו.
אם מצליחים להתגבר עליו מה טוב. ואם לא יש תחליפים (גם הקשלדה זנ תחליף לגיטימי).
ובמקרה שלך קושי גרפומוטורי. אז ייתכן שגם אחרי הרבה תרגול הכתיבה אולי תהיה אפשרית וכתב היד יהיה יפה וקריא , אבל זה עדיין יהיה איטי. ואם האיטיות תפריע ספציפית בהעתקה מהלוח (הרי בשיעורי בית לא צריך למהר כי 'יש צלצול' למשל).אז אם במקרה כזה אם ספציפית יהי פטור מהיתקה , האם זה ויתור ?.