דרכי לימדה ויכולות אוטיסטיות

[נתנאל6589881]

דרכי לימדה ויכולות אוטיסטיות

אני רוצה לדבר על הציטוט הרבה אוטיסטים מצטטים, עכשיו אני גם עושה את זה, אבל מגיל צעיר לא אהבו את זה, גם אמי הייתה אומרת לי שזה חוסר מקוריות ושאני חוזר בעל פה אחרי טקסטים זה אומר שאני לא מבין אותם מה דעתכם ? אני חושב שזה לא נכון וזה סוג מאוד דאלוגי ולא מנלוגי כמו שחשובים בו אני משתף את הצד השני מה במוח שלי נותן לו להינס למאגר המידע שלי, אני יש לי זיכרון טוב ואני זוכר ספרים שלמים בעל פה, כל מה שאני קורא אני זוכר וככה אני לומד וזה עזר לי לקבל מאיות אבל השאל האם זה לא בעיה ? האם זהחוסר מקוריות ודיוק ? מה דעתכם ?

 

[arana1]

מסכים איתך

וגם כאן זה סתם רק בגלל השטחיות האגונצנטרית ציטוט נתפש כחוסר מקוריות כי אנשים לא מבינים שמקוריות אמיתית זה יכולת לחבר בין כל הדברים ולא לתקוע פוזה שקרית של "רק אני אמרתי את זה".

הכל זה ציטוט,
אבל רק בשנים האחרונות גם המחשבה הפילוסופית והאמנותית מתחילה להתמודד עם משמעות היצירה והזהות בעולם שבו הכל ניתן להעתקה ושכפול מיידי,
וזה קשה, כי זה הכי פוגע באגו, בתחושת החשיבות העצמית,
אבל במקוריות וביצירתיות זה לא פוגע בכלל,
אפילו בדיוק ההפך,
זה פשוט עניין של צניעות,
מאפיין מאוד לא אהוד בחברה כיום ובכלל.

כשאתה מצטט את מחבר דרך קולך האישי צמתים לציטוטים אחרים,
ככה מתהווה יצירה שהיא גם צרה וגם רחבה בו זמנית,
כזאת שלא צורחת הנה אני תראו אותי אלא מצביעה אל העולם

 

[נתנאל6589881]

מסכים לגמרי כרגיל אתה מתאר את זה מעולה

ציטוט זה גם חיבור לנפש האחר האדם מצטט את מה שבוער בו , זה לא רק שיטה אנטלקטאלוית וו לו אלא נפשי וחושני מאוד לפחות אצל אוטיסט , אני מאוד אהבתילקרורא אותך ומסכי עם הכל .

 

[arana1]

כן, זה גם אהבה למצוטט

דבר שלא ברור ולא שגור למי שחושית וגופנית חשים זהות רק כנפרדות

 

[חרסינה משורינת]

פעם חלק משיטת החינוך

הייתה לנסות לזכור טקסטים ארוכים ולצטטם - שירים בעיקר, ביוון.

אני דווקא לא כל כך מצטטת (הזיכרון שלי לא טוב כמו שלך) אבל הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי משרבטת בלשון הרבה זמרירים ידועים , או ציטוטים מספרים ופרסומות והכל מכל כל

אני מאוד נהנית לשלב משהו מוכן ולדעתי אני מתבטאת טוב יותר ככה.
זה נשמע לי תענוג לשמוע אדם מצטט קטע ארוך שהוא זוכר בעל פה
זה גם מעביר מסר מצוין - אני לא רואה מה ההבדל אם זה נוגע בך
ולמה שמישהו יניח שזה לא משקף אותך

אבל דווקא ממה שאני מכירה אנשים לא דוחים את זה אלא מאוד מתפחלצים
מגאווה על זה , בגלל זה הם תמיד מצטטים פתגמי חוכמה של אדם בלי בכלל להכיר את פועלו- בדרך כלל איינשטין ואיזו משיחה קולמוסית על הטיפשות ביקום שבא לך להקיא ועוד מקנחים בשמו

אני מעדיפה לשמוע אותך מצטט דפים מספר או אפילו מספרים של הפאי
ואם זה הקול שלך - זה הכי יפה בעולם
בדיוק כמו שאני אוהבת לקחת מפרסומות
ושירים

 

[arana1]

כי זה משהו אחר ויש הבדל

בין שיטת לימוד מבוססת שינון כמו שהייתה פעם ועדיין קיים לבין ציטוט מהסוג האוטיסטי,
וזה שונה בדיוק בגלל שהאוטיסט לא משתמש בציטוט כשלט שנועד להפגין משהו ואז שוב כל דבר שלא מבטא גאווה חלולה נחשב מייד כפסול וסוטה בעיני הנורמה רק בגלל זה.

 

[נתנאל6589881]

אנחנו מדברים פנ על מקוריות

לא על התפלאות ברור שמתלהבים מהזיכרון שלי ושל אטיסטים אחרים, אני זוכר מה לבש בן אדם לפני עשר שנים ומה אמר זה די מדהים וזוכר כל מה שאני קראתי אי פעםלא ברמה של לשפוך הכל אלא אם אני בא לטקסט אני לא אקרא כ אני זוכר הכל, אבל אנחנו מדברים על מקרויות אחד הטענות של השיטה הטיפולית שאוטיסטים לא מקורים כי הם מצטטים ועל זה אני מדבר...

 

[dina199]

לא רק ביוון

אני עד היום זוכרת שירים שלמדתי בעל פה בבית ספר בברה"מ ופסוקים מתנ"ך שלמדתי בבית ספר כאן בארץ.
היום אופנתי מאוד לצאת נגד שינון , אבל לדעתי זה בסיס מצויין לרכישת ידע.

 

[dina199]

אם אדם מצליח ללמוד באופן מסויים

זה האופן שמתאים לו. אין מה להתבייש.
ומשהו בשביל אמא שלך. רוב האנשים בעולם הם לא מקוריים.

 

[נתנאל6589881]

כן ברור

היא דווקא אומרת ששאני מאוד יצרתי לכן היא חושבת שעלי לומר את דעתי ולא לצטט ,לכן היא מאוכזבת ... אבל אני אוהב לצטט זה כיף ...

 

[dina199]

תעשה מה שאתה מעדיף.

ובלאו הכי אתה לא מסוגל לבצע את מה שהיא אומרת . אז אין טעם להרגיש רע בגלל זה.

 

[נתנאל6589881]

כן את צודקת

זה לא שאני שואל אותה או דבר כזה אני פתחתי את האשכול כדי לדון בשיטות לימוד אוטיסטיות וסימון כלקות אני לא האישו בכלל רק דוגמה ..

 

[dina199]

השיטות הן אישיות. מה שמתאים לכל אחד ספציפית.

וזה למעשה נכון לגבי כולם ולא רק לגבי א"סים.

 

[חרסינה משורינת]

מובן שזה יצירתי

הרי מה שמשנה זו הדרך והלמה של דברים. מי אמר שאלה לא המילים שלך? זה נטמע בך ובזכרונך ואתה מעלה לדייק את כוונתך.

הרבה פעמים כשזה קונקרטי אני עוברת ללשון שירית כי ככה זה מרגיש לי יותר ברור.

אם למשל ננהל עכשיו דיון אבל במקום שכל אחד יגיד דברים הוא יגיב בשיר שהוא זוכר ומדייק מאינכמוהו למשמעות ובעצם יצוק הקשר וכוונה חדשה לשיר-האם לדעתך זה לא יצירתי וזה לא שלך? כמובן שכן אפילו יותר מהרגיל והיצירתיות בין היתר היא גם הרגישות,האהבה והדיוק זה מגלה הן לנגלה והן לנסתר.


כמו שאמרתי לדעתי זה ממש כיף ותענוג לשמוע גם בנושא כמו דה וינצ'י למשל וחושבת שזה בדיוק ההפך ממה שחושבים אם חושבים כך.

וזה גם מחזק שיח שאין בו שורה תחתונה אלא הנאה ופיתוח הדדי של שיח פנימי וחיצוני עם האחר. לדעתי גם אנשים יצירתיים נמדדים ברצןן לרדת לניואנסים ולהתחבר לקול הפנימי של הזכרון,התשוקה והכוונה להם כשהדגש הוא על הכוונה ולכן הביטוי ההשונה וגם בקשב שמוכנים להקצות. דיבור עתיר שפע כזה הןא בדיוק דוגמא לזה.

 

[נתנאל6589881]

אני מסכים לגמרי

לכן אני לא מקבל את הציטוט האוטיסטי כלקות אבל אלקלוליה ( חזרה על מילים ) נחשבת ללקות ועל זה אני מוחא , כי זה הכי יצרתי אני ממש מסכים איתך את מבטא את זה מעולה .

 

[arana1]

זה קשור ליחס לא רכושני לשפה

שדווקא מתוך ההכרה שהמילים, ולכן גם הרעיונות, לעולם לא "שלך", החיבור שלהם למציאות עמוק ודינמי יותר,
אלא שחיבור לא בעלתני, לא רכושני, ולכן גם מה שמתהווה דרכו, הוא משהו שבכלל לא נתפש במציאות החברתית של היום.

התקשורת והשפה האוטיסטית נושמת ומתהווה דרך תהליך שאינו רכישה .(מכאן שגם הנסיון לתת דווקא לאוטיסטים כלים ומיומניות הוא כצפוי הכי מופרך והכי אטום למהותם) , אין תהליך של גידור, של תיחום, הנשען על ההפרדה בין רעיון שלי לרעיון שלך,להפך, החיבור, שגם מאפשר פתרונות שלא זמינים לנורמה בכלל, ולכן נראים מוזרים ובלתי אפשרים ואפילו מעוררים התנגדות ויחסי דחיה משיכה הכי קשים, נשען על התחושה ששפה מתקיימת מחוץ ולמרות הגדרות כחניות כמו בעלות ורכוש.

אקולליה לפעמים זה פשוט מישוש של מרקם, של תחושת קצב וצורה, דבר שהוא בלתי נתפש למי שחש ומתייחס לשפה כאל כלי בלבד.

זה אף פעם לא משנה של מי הרעיון, מה שמשנה זה איך הרעיונות השונים מתחברים, בחברה שבה נהוג לרשום פטנט על כל נאד שאיזה מטומטם תקע זו זהות ומציאות הכי בלתי נתפשת והכי לא ניתנת להכלה

 

[חרסינה משורינת]