שאלה מוסרית

ענתנוי

New member
שאלה מוסרית

ראיתי אתמול את הסרט "הרואה חשבון".
סרט הוליוודי גרוע אבל זו הפעם הראשונה שבה מציגים את האוטיזם כשונות ולא כלקות - ואולי אפילו שונות לטובה.
שני אחים שהופכים לרוצחים בגלל אבא אלים - אחד נ"ט ואחד א"ס וההבדל הבולט הוא הגישה המוסרית שלהם למה שהם עושים.
מעניין לי לדעת מה אתם חושבים על הנקודה הזו.

(מה שבאמת סיקרן אותי היה הצגה קצרה ומסכמת של 3 טיפוסים בספקטרום - ה"אספי", ה"נמוך" וה"מוזר". המוזרים, שכוללים גם אותי, הכי פחות מוכרים ומובנים וקצת הולכים לאיבוד ברעש הציבורי)
 

arana1

New member
יש גם 'נפלאות החושים' שגם מציג אוטיזם כחיובי

בכלל, כצפוי, דווקא האמנות מצליחה לעשות בדיוק את שהקקדמיה הכי שונאת וזה לקדם עם הזמן דימוי חיובי של שונות ואחרות,
כנראה בדיוק בגלל שלאמנים, בניגוד לאקדמאים, מותר להרגיש
 

arana1

New member
לתחושתי גם אני מהמוזרים

שלכן לא מתאים להגדרות של גבוה ונמוך ובגלל זה כמו אמרת גם לא זמין מעולם לשום צורה של שיקוף או תיקוף או משהו שדומה למענה חברתי משמעותי.

כנראה שאולי גם בגלל זה אנחנו נוטים לקיום של מתרגמים ולא מוצאים את עצמנו לא למטה ולא למעלה ולא בחוץ ולא בפנים.

מה שגם מתבטא כהעדר טוטאלי של היבט קבוצתי או חברתי,
וזה קשה
 

dina199

New member
מבחינתי 'אספי' זה מספיק 'מוזר '


 

ענתנוי

New member
"מוזרות"

זה בעצם סוג של מצב פרדוקסלי.
כולם מכירים כבר את הנטייה של אספי"ם למספרים/לוגיקה/הנדסה/מדעים.
כולם מכירים גם את הנטייה לביטוי אמנותי - חזותי, שמיעתי ותנועתי.
מה שעדיין לא מוכר זו הנטייה לכל מה שקשור לשפה, תקשורת, חברה. זה נחשב למוזר כי אתה לא מצפה שמישהו שלכאורה סובל מבעית תקשורת דווקא יצטיין בתחום הזה. אנחנו אנטי-תקשורתיים דווקא בגלל שאנחנו סופר-תקשורתיים...
 
מסכים לגמרי

אני תמיד אומרים לי שאני שתקן ומוזר אבל שקוראים אוי או מתכתבים אותתי רואים שיש לי עולם שלם, ומאוד תקשורתי זה מפתיע הרבה, כי במציאות אני באמת מאוד תהמוני אבל שאני ברשת אני די פורח אפילו הרבה לכן הרשת מקום מציון לאוטיסטים ..
 
למעלה