נתנאל6589881
New member
הורות ואוטיזם
הורות זה המקצוע הכי קשה בעולם בטח שמדובר באנשים הכי רגשים, אני רוצה לומר כמה דברים : אני חושב שכיום אין דבר כזה הורה טוב כל הורים רעים במידה כזו אחרת ,אני הייתי מכנה את זה " מכת הסרטן של הילדים " אבל אז יתנפלו עלי ואני יאמר שלרוב הורה רוצה בטובתו של הילד אבל בפועל מכרסם לו את המוח.
וזה למה ?כי יש את האני ויש את האחר יש את האני שזה האוטיסט ויש את האחר שזה המשפחה, הגישה הטיפולית ,החברה ובכלל ואז יש התתתנגשות אחד הבעיות של האוטיסט עם הנט הוא חוסר סינכרון הנט נמצא במקום אחד בתדר אחר והאוטיסט נמצא בתדר הפוך לגמרי ובגלל שכל התדרים לטעמם הם בכיוון אחד אז האוטיסט צריך לשנות את הזווית כדי להתאם לכלל, שווה לאבד את עצמו לדעת.
עכשיו אותו דבר עושה הורה הטוב ביותר, הקשוב ביותר במקום לראות את הילד כאדם שווה לו הוא שם אותו מתחת לשלוחן ,מסתכל עליו ביוהרה כזו בשחצנות בל סוף, וזה נורא, אני זוכר את זה בתור עצמי " ככה אני אומר וככה היה אני האבא " במקום דיאלוג יש מנלוג אין סופי בין האני לאני בין הרצונות שלי לכפית הרצונות שלי על הילד .
אני לא אומר שאין פה גדול קטן, הראי הורה הוא יותר מבין ומפוכח מהילד, אבל צריך דיבור שיחה צריך לסיים את עצמנו מתחת לשלוחן לטועם את הלכלוך שהוא משאיר אחרי האוכל שאכל, לאכול אותו לחדור עליו להיות הוא, ובזה אנו רחוקים מאוד וחבל ,כי יש קו אחד ויש קו נוסף והקו הורי חוצה את הקו הילדי וקשור אותו במקום לחבק ,הוא חורך את האני הורי לאני הילדי ויש ערבוב נורא, וזה מעציב אותי מאוד .
וזה קורה כי יש גישהשהילד טיפש, לא מבין לא יודע לא סתם במשך אלפי שנים ילד היה רכוש, בלי נשמה בלי ערך בלי אהבה רק צווי ויצאו אנשים מסתוכלים, אני חושבשבכל בית יש התעללות סמויה או גלויה, ואת זה צריך למגר, כי הורה מטבעו אוהב את ילדו כל הורה גם אב שמזיין את הילדה שלו אוהב אותה, גם אבי אוהב
אותי, ועשהבי פוגרמיפ, אבל אהבה ומטרה טובה ?זה רק קצה יש עוד דרך ארוכה ,לטעמי האישית ניגון עצמי של כל התרכבים גישושש באפלה (בהאני של הילד ברצונו שלא נראה ברור ) עדיפה על סמכתנות ואלימות סמויה או גלויה, זה דעתי, ואז היה באמת אהבה, זה דעתי בהכי קצרה .
הורות זה המקצוע הכי קשה בעולם בטח שמדובר באנשים הכי רגשים, אני רוצה לומר כמה דברים : אני חושב שכיום אין דבר כזה הורה טוב כל הורים רעים במידה כזו אחרת ,אני הייתי מכנה את זה " מכת הסרטן של הילדים " אבל אז יתנפלו עלי ואני יאמר שלרוב הורה רוצה בטובתו של הילד אבל בפועל מכרסם לו את המוח.
וזה למה ?כי יש את האני ויש את האחר יש את האני שזה האוטיסט ויש את האחר שזה המשפחה, הגישה הטיפולית ,החברה ובכלל ואז יש התתתנגשות אחד הבעיות של האוטיסט עם הנט הוא חוסר סינכרון הנט נמצא במקום אחד בתדר אחר והאוטיסט נמצא בתדר הפוך לגמרי ובגלל שכל התדרים לטעמם הם בכיוון אחד אז האוטיסט צריך לשנות את הזווית כדי להתאם לכלל, שווה לאבד את עצמו לדעת.
עכשיו אותו דבר עושה הורה הטוב ביותר, הקשוב ביותר במקום לראות את הילד כאדם שווה לו הוא שם אותו מתחת לשלוחן ,מסתכל עליו ביוהרה כזו בשחצנות בל סוף, וזה נורא, אני זוכר את זה בתור עצמי " ככה אני אומר וככה היה אני האבא " במקום דיאלוג יש מנלוג אין סופי בין האני לאני בין הרצונות שלי לכפית הרצונות שלי על הילד .
אני לא אומר שאין פה גדול קטן, הראי הורה הוא יותר מבין ומפוכח מהילד, אבל צריך דיבור שיחה צריך לסיים את עצמנו מתחת לשלוחן לטועם את הלכלוך שהוא משאיר אחרי האוכל שאכל, לאכול אותו לחדור עליו להיות הוא, ובזה אנו רחוקים מאוד וחבל ,כי יש קו אחד ויש קו נוסף והקו הורי חוצה את הקו הילדי וקשור אותו במקום לחבק ,הוא חורך את האני הורי לאני הילדי ויש ערבוב נורא, וזה מעציב אותי מאוד .
וזה קורה כי יש גישהשהילד טיפש, לא מבין לא יודע לא סתם במשך אלפי שנים ילד היה רכוש, בלי נשמה בלי ערך בלי אהבה רק צווי ויצאו אנשים מסתוכלים, אני חושבשבכל בית יש התעללות סמויה או גלויה, ואת זה צריך למגר, כי הורה מטבעו אוהב את ילדו כל הורה גם אב שמזיין את הילדה שלו אוהב אותה, גם אבי אוהב
אותי, ועשהבי פוגרמיפ, אבל אהבה ומטרה טובה ?זה רק קצה יש עוד דרך ארוכה ,לטעמי האישית ניגון עצמי של כל התרכבים גישושש באפלה (בהאני של הילד ברצונו שלא נראה ברור ) עדיפה על סמכתנות ואלימות סמויה או גלויה, זה דעתי, ואז היה באמת אהבה, זה דעתי בהכי קצרה .