בעלי לא מוכן לערב בית ספר

בעלי לא מוכן לערב בית ספר

בטח כבר נמאס לכם ממני, אבל פשוט אין לי למי לפנות. בעלי טוען שהמצב חמור מאד כי היא רשמה הפרעות חשיבה שלדעתו ולפי הדוגמה שהיא נתנה, זה אומר שהוא מערבב דמיון ומציאות. לכן חייבים פסיכיאטר ודחוף.
ומצד השני, הוא לא רוצה לערב בית ספר, מעדיף שיחשבו שהילד גאון קצת מוזר, במקום להדביק תוית בלי שזה יכול לעזור.
סייעת באמת עוזרת? כי גם אני לא בטוחה עד כמה היא יכולה לעזור, אבל המאבחנת רשמה שזה ממש חשוב.
תוכלו לרשום מנסיונכם מה הייתה תרומתה של סייעת, שהיא גם בטח לא בעלת הכשרה בנושא.
 

dina199

New member
הפרעת חשיבה זה באמת מושג לגמרי לא טוב.

האם המאבחנת מומחית בספקטרום האוטיסטי ?
כי מה יכול לקרות שאנשים משתמשים באותן מילים אבל במשמעויות שונות.
לכן ייתכן שהיא שאלה את הבן משהו , הוא ענה לפי הבנתו וזה לא התאים לציפיות שלה. ויש סבירות גבוהה שהוא פשוט לא הבין אותה או לא ענה בצורה שהיא ציפתה או לא הצליח לנסח את עצמו.
לגבי סייעת בלאו הכי אין לכם השנה סיכוי. לכן שימשיך כמו שהוא. השאלה איך הילד עצמו מרגיש שהוא נחשב 'מוזר' מבחינת המורים והתלמידים. זה גם יכול הביא ללחץ רגשי רציני. בית הספר כבר מעורב, הרי הילד לומד שם. לכן לדעתי אין שום דבר רע בלדבר עם היועצת. היא גם מחוייבת לסודיות.
לגבי הדחוף והחשוב שהמלחיצה המאבחנת , תורידי לחץ
. מה שחשוב עכשיו זה להירגע. הרי האיבחון יכול היה להיות גם בעוד שנה. אז לא צריך להיות שאנן כמו בעלך (לדעתי זה סוג של הכחשה ראשונית) אבל גם אין צורך להילחץ מכל מה שה מאבחנת אומרת.

והכי חשוב - לא נמאס ממך
. כולנו עברנו את זה. כולנו היינו בהלם , בלבול ולחץ הזה. אני שמחתי כשקיבלתי את האבחנה ועדיין הייתה תקופה של הלם והכחשה. אז אל תפחדי לשאול.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לא נמאס בכלל

טוני אטווד, מומחה עולמי לאספרגר (חלק מהספקטרום האוטיסטי,
האבחנה כבר הוטמעה בספקטרום לא קיימת עצמאית),
סיפר שאחת הטעויות הנפוצות באבחון קרו כשמאבחנים
שאלו את המתאבחן:"האם אתה שומע קולות?"
והאספי (הבנאדם עם האספרגר) השיב, כפי שאופייני לאספים-
לעניין, בלי לנחש כוונות שלא נאמרו- כן (שהרי הוא אינו חרש, ברור שהוא שומע
).
לא מעט מאבחנים טעו לחשוב שמדובר בסכיזופרניה,
שמיעת קולות, הזיות.
&nbsp
אתם מכירים את הילד טוב ממנה- האם לדעתכם הוא לא מבחין בין מציאות לדמיון?
או שמא הוא פשוט ניחן בדמיון עשיר וחי, כמו אמן?
&nbsp
סייעת/משלבת יכולה בהחלט לעזור, תלוי מה הצרכים של הילד.
אבל כאמור, סיכוי קלוש שתוכלו לקבל עכשיו לשנה הנוכחית.
הנחיה לצוות חשובה לא פחות- גישת המורים ונכונותם להכיל, משפיעה מאד,
ישירות וגם בעקיפין כי זה מחלחל ליחס הילדים בכתה.
גם אם הבן זקוק לעזרה לימודית, חשוב שיקבלה (יש ברוב בתיה"ס).
אלה דברים שניתן אולי יהיה לקבלם עוד השנה.
&nbsp
אבל ראש וראשון, לפני שמדברים עם מישהו- התהליך שאת/ם צריכה/ים לעבור.
כשעומדים בפני מישהו- הילד עצמו, האח, המשפחה, ביה"ס-
צריך להגיע ממקום לא מבולבל וחרד, אלא שלם פחות או יותר.
&nbsp
 
מה הכוונה הנחית הצוות?

אני לא רוצה שיתייחסו אליו כאל חריג. אין לו הרבה חברים, והמורה גם ככה מכוונת. אבל עדיין יש אחד שניים הכי טובים, ועוד 4-5 שהוא נפגש איתם מדי פעם.
הילדים לא צוחקים עליו, אז גם כאן אין צורך בעזרה.
עזרה לימודית הוא לא צריך. הדבר היחיד שכן יכול לעזור, זה להסביר שהוא איטי בפעולות בגלל הפרעת קשב קלה. המאבחנת המליצה על תוספת זמן, שכרגע הוא לא צריך. אבל הרשו לו ללמוד בחוברות שלו אחרי שמסיים את החומר של הכיתה. הוא לא מספיק את שניהם בגלל האיטיות, זה אני כן יכולה לבקש. שיוותרו לו על החומר הקל של הכיתה, שהוא סתם בזבוז זמן.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לרוב האנשים יש תרגולת די קבועה בעבודה, זה כולל אנשי חינוך
לרובם יש צורת עבודה והנחות יסוד לתפיסתם וגישתם החינוכית,
שבד"כ לא בדיוק מתאימות לילדים על הספקטרום.
מורה צריך להבין את תלמידו כדי לעבוד איתו נכון -
חנוך לנער עפ"י דרכו -
ואם התלמיד א"ס, עולה הסבירות שזה לא יקרה.
לכן הנחיה, שיכולה להנתן ע"י המתי"א,
עשויה להיות חיונית.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

dina199

New member
הבנתי שמתייחסים אליו כמוזר.

אז מה מבחינתך הבדל בין 'מוזר' ל'חריג' ?
 
המורה של שנה שעברה התייחסה אליו כאל מוזר

היא זאת שממש דרשה שנלך לאבחון. לי נראה שהילדים חושבים שהוא שונה, אבל לא מוזר. הוא ממש בולט בחוכמתו, אז הוא נתפס כגאון. לכן הוא שונה, לא כי יש לו בעיה. לפחות ככה נראה לי.
איך אפשר לבדוק? הוא לא משתף. אפשר לדבר עם המורה? סתם להגיד שאני מתעניינת? ואולי כך גם אחליט האם לחשוף בפני בית הספר. כי כרגע הנטייה שלי היא להסתיר.
 

dina199

New member
את המחליטה מה לעשות. אם את חושבת

שרגע עדיף להסתיר את ההגדרה הרשמית, אז תסתירי.
לא נראה לי שצריך להסתיר את הצורך בעזרה, כי הרבה ילדים מקבלים עזרה וזה כבר לא נחשב 'חריג'.
גאונות לא שוללת אוטיזם. להיפך. זה חלק מהעניין. כי זה באמת הבסיס ל'מוזרות'. הילד יכול להיות שנתיים שלוש מעל 'שכבת גיל כרונולוגית' שלו מבחינה קוגניטיבית, ושנתיים שלוש מתחת מבחינה רגשית. וזה יוצר פער גדול. כי קורה ששואלים 'איך ילד כזה חכם מתנהג כמו ילד קטן'.
 
למעלה