קודם כל, תודה על העזרה

קודם כל, תודה על העזרה

אני עדיין מאד מבולבלת. הראש אומר לחכות, הלב אומר להסתער. בנתיים השארתי הודעה אצל פסיכיאטר שהמאבחנת המליצה, בטח יחזור אחרי החגים. הבנתי שבכל מקרה יש המתנה מאד ארוכה. כרגע אני נוטה לסרב לתרופות כי הילד מסתדר לגמרי בבית ספר. פסיכולוג וקבוצה טיפולית כן נראים לי כיוון נכון.
ההתלבטות שלי היא לגבי מידת החשיפה מול אחרים. האם לדבר עם המורה ישר אחרי החגים? עם היועצת? לחכות לפסיכיאטר או כבר עכשיו לדבר איתם? היא המליצה על ריפוי בעיסוק. לגשת דרך הקופה או פרטי? עשינו אבחון פרטי כדי שלא יופיע כלום במערכת. הרי בכל מקרה, פסיכולוג וקבוצה אין בקופה.
ולגבי החברים? אחד החברים בקבוצה טיפולית, אז ביקשתי מאמא המלצה בלי להסביר כלום. היא רצתה שנפגש ונדבר, רוצה לעזור, אבל אני מעדיפה לא לגלות. מצד שני, היא יכולה לתת לי מידע נדרש. בנה לא אוטיסט נראה לי כי אין לו סייעת.
ואיך להתנהג בבית? אמא שלי יודעת הכל, לחמותי לא יכולה לומר אחרת תפיץ לכל העולם כולל הילד וחבריו. מצד שני, היא היתה מורה להוראה מתקנת אולי יכולה לעזור.
והכי חשוב, הבן הגדול לא מוותר כשהם מתווכחים ועד עכשיו נראה לנו שהוא מתנהג נכון. אבל היום היה להם ריב כי הילד דרש שאחיו לא יישב על הכיסא שלו. סגרתי את הדלת, וביקשתי מהגדול לכבד את הבקשה. שאני מבינה שלו היא נראית לא הגיונית, אבל שיוותר. הוא ממש התנגד, אמר שאחיו לא תינוק ואין סיבה לוותר לו. ביקשתי שיוותר כטובה אישית לי, והוא הסכים. בעלי חושב שלא הייתי צריכה להתערב. מה דעתכם?
 

dina199

New member
בשום פנים ואופו לא 'לסתער'


בבית תמשיכי להתנהג כמו שאת חושבת שמתאים לך. תקראי חומרים באינטרנט. כשתכירי את התחום יותר תוכלי להחליט מה ההתנהגות הכי מתאימה.
'לא לוותר' זה לא תמיד דבר ברור. עדיף שזה יכלול הסברים ולא ללכת 'ראש בקיר'.
בן כמה האח הגדול ?
לדעתי עם הזמן תגלי יותר לסביבה. אין פה במה להתבייש. , אבל ברור שאין צורך לגלות הכל לכולם. בדרך כלל מפחדים מרחמים אבל אף אחד לא מרחם. רק נדהמים בהתחלה ובזה העניין נגמר. מה שכן מי שגלוי עם אנשים, אנשים מגלים לו גם על הקשיים שלהם. ולכולם יש 'חבילה' משלהם

אם חמותך הייתה מורה להוראה מתקנת היא יודעת מה חשיבות הסודיות. לדעתי היא לא תפיץ לכולם. ואולי דווקא יהיה לה טיפים או אפילו אנשי מקצוע מומלצים.
אם החבר בקבוצה טיפולית למה לשמור סודות מהאמא ? הרי ברור שלחבר יש קשיים משלו ואוטיזם זה לא הדבר היחיד בעולם. הפחד ה רק בגלל הסטיגמה וכמה שמסתירים יותר כך הסטיגמה יותר חזקה.
אני חושבת שבבית הספר כדאי להראות את האיבחון ליועצת (כי יש סיכוי שהיא מבינה בדברים האלה יולתר מהמחנכת). ואז לשמוע מה היא ממליצה.
 
הגדול בן 11

רגיש מאד, עוזר מאד. מפחדת שייקח קשה את הגילוי.. אגב, גם הוא עם קשיים חברתיים ואני תוהה האם לא כדאי לאבחן גם אותו.
וחמותי אישה טובה, די מעורבת בחיינו, אבל מטומטמת למדי. ישר לאחר הגילוי בעלי ווידא שאמא שלי מבינה שאסור לספר לחמותי.
ובעלי דורש שאפסיק לקרוא, שאני סתם מלחיצה את עצמי. אני לא יודעת איך לתפקד, אני מניחה שארגע קצת עד סוף החגים. אין לי עם מי לדבר חוץ מכאן.
יש לי עוד שני ילדים קטנים, בני שלוש ושנה. אני מרגישה שלא נשאר לי זמן לגדולים, עכשיו לא יישאר לי זמן לקטנים.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
תלוי מה יהיה ה"גילוי"
תלוי איך העניין יוצג בפניו.
אם ייאמר לו שלאחיו יש לקות/הפרעה וכד',
זו בשורה קשה.
אם ייאמר לו שלאחיו יש שונות שבסיסה נוירולוגי
ונובעות ממנה רגישויות מיוחדות, קשיים, כשרונות ועוד כלמיני דברים,
זו בשורה מסקרנת.
 

dina199

New member
לגברים בדרך כלל לוקח יותר זמן

להתרגל ל'בשורה'. לכן בעלך לא אוהב מה שאת עושה.
בכל מקרה אל תכריחי את עצמך לתפקד. את לא יכולה לפתור את כל העניינים בבת אחת.
לדעתי כדאי לאבחן גם את הבן הגדול. אני גם איבחנתי את הבת אחרי הבן (היא גדולה ממנו בשנה) ויצא שהיא לא בספקטרום אבל היכן שהוא באמצע (לזה אנחנו קוראים כאן בפורו0 א"א - איש אמצע, גם אני כזאת
). גם לה תמיד היו קשיים , אבל מאחר שזה היה ברמה יותר קלה מאשר אצל הבן אף אחד (הכוונה לאנשי מקצוע) לא התייחס אליה.
לגבי הגילוי זה תמיד קשה. אבל ילדים מסתגלים הרבה יותר מהר ממבוגרים. ייתכן שלבן הגדול הרבה יותר קשה שהוא מרגיש מסביבו סודיות ולא מבין למה. כשהכל גלוי אחרי ההלם הראשונה הכל נעשה יותר קל.
אמרת שחמותך היא מורה להוראה מתקנת , אז למה לדעתכם היא מטומטמת ?
 

dina199

New member
אז לדעתי כדאי לספר (וייתכן שהיא תנחש לבד)

ולהזהיר לא לספר לאף אחד. כי מי שקובע מה ולמי לספר זה רק ההורים.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אם אינך מעוניינת בתרופות (לדעתי בצדק) - לשם מה פסיכיאטר?
פסיכיאטר יכול לאבחן- אבל יש לכם כבר אבחון,
יכול לתת מרשם לתרופה- אבל בזה אינך מעוניינת
לעתים גם עושה שיחות
אבל בזה אין לו יתרון על מטפל רגשי אחר
יש שיטענו אפילו שלמטפל רגשי יש יתרון.
ובכל מקרה, ספקטרום אוטיסטי אינו הפרעה נפשית
אז באמת שלא רואה טעם בפניה לפסיכיאטר...
&nbsp
מה לספר למי, מתי ואיך -
לדעתי, לפני שמספרים כדאי לדעת מה הסיפור

כלומר להתחיל מללמוד בעצמך על הנושא,
ושוב- בעיניי עדיף ללמוד מהמומחים האמיתיים בתחום-
אנשי הספקטרום עצמם.
אחרי שקראת טקסטים וצפית בסרטונים של כמה וכמה א"סים
(באופן לא מפתיע, לא כל הא"סים תופסים וחווים את העניין אותו דבר

לכן חשוב לא להתפס על א"ס אחד),
אחרי שעיכלת בינך לבין עצמך את המידע מבחינה רגשית,
אז את בשלה לספר.
זה השלב לשאול למי? איך?
&nbsp
לי נראה שהסתרה, לא רק שהיא ביזבוז אנרגיה נוראי,
היא גם משדרת מסר כאילו מדובר בסוד אפל,
כאילו ספקטרום אוטיסטי הוא אסון, מחלה איומה וכד'
וזה פשוט לא נכון, וגם מהווה מסר מחליש לילד.
לילד עצמו אגב, יש זכות לדעת, אחרי הכל מדובר בו.
אבל לדעת אמת- לא שיש לו לקות, כי אין לו.
הנה שירשור שהיה לנו פעם בנושא
ובו גישות והתנסויות שונות של הורים וא"סים בסוגיה
(וגם, בין היתר, תיאור השיחה בה סיפרתי ל
)
&nbsp
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/612/118509831/תמיכה/אוטיזם_אספרגר_ו-PDD
&nbsp
לגבי לוותר לו- בעיניי יהיה נכון יותר להתייחס לזה אחרת:
לכל אחד מבני המשפחה יש צרכים,
כל אחד זקוק וראוי להכלה משאר בני המשפחה.
הצרכים עשויים להיות דומים או שונים מצרכי האחרים,
נהירים להם או לא, זה לא משנה.
גם לבן הגדול יש ודאי צרכים שהוא רוצה שאחרים יתחשבו בהם,
הייתי משוחחת איתו על זה, בעת רגיעה לא בלהט הריב.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
פשוט לא נכון...
כדי לקבל סל שילוב (סייעת ו/או שאר תמיכות בביה"ס)
צריך להגיש את האבחון לביה"ס (למשל ליועצת או למחנכת)
ולבקש לכנס את ועדת שילוב.
כנראה שלשנה הנוכחית זה מאוחר מדיי,
אבל יש לכל בי"ס סל שעות מסויים שהוא יכול לחלק לפי שיקול דעתו,
אז משם הם יכולים לתת לו מה שימצאו לנכון.
הם יכולים גם לפנות למתי"א לקבלת הנחיה למחנכת ולצוות.
&nbsp
תוכלי למצוא מידע נוסף בסעיף /שילוב יחידני'
שבתוך 'משרד החינוך' בקישורי הפורום.
&nbsp
וכמובן שאת מוזמנת גם לשאול כאן
 

schlomitsmile

Member
מנהל
צריך אבחון רפואי ואבחון פסיכולוגי
אם אין לכם עדיין אבחון רפואי
(משום מה הבנתי, אולי בטעות, שיש לכם אבחון מלא, כלומר רפואי+פסיכולוגי)
אפשר לעשות אותו אצל נוירולוג או פסיכיאטר או רופא התפתחותי עם ותק 3 שנים לפחות.
כלומר פסיכיאטר זו אחת האפשרויות, לא היחידה.
ובכל מקרה, חשוב שהמאבחן יהיה מנוסה באבחונים על הספקטרום.
 
האם האבחנה יכולה להשתנות?

או שמדובר בחותמת גומי? רופא התפתחותי זה גם סתם רופא של קופת חולים?
 

dina199

New member
בינתיים אל תסתכלי על זה האם האבחנה נכונה או לא ,

אלא מהם הקשיים של הבן ואיזו עזרה הוא צריך לקבל.
כי הרי זו הסיבה שהלכתם לאיבחון.
כשיעבור מספיק זמן אז כבר תדעי אם זה אוטיזם או לא.
ואת העזרה הוא צריך לקבל ללא קשר למהי ה'חותמת'.
 
יש לה דוקטורט בפסיכולוגיה חינוכית והיא מורשית לאבחן אוטיזם

זה מה שרשום בתעודה שצירפה לאבחון.
אבל היא זאת שאמרה שצריך גם פסיכיאטר, ועוד המליצה על מעשהו ספציפי.
 

dina199

New member
לביטוח לאומי צריכים שני איבחונים - רפואי ופסיכולוגי.

ושאר המוסדות מיישרים קו לפי ביטוח לאומי.
אז זאת כנראה הכוונה שלה. הפסיכיאטר (או נוירולוג או רופא התפתחותי) דרוש לאיבחון. לגבי טיפול ההורים מחליטים מה חשוב להם.
 
למעלה