סיפור עצוב. שימו לב לדמות המתוארת בפיסקאות 3 ו- 7 ואילך

[א ארנבת]

סיפור עצוב. שימו לב לדמות המתוארת בפיסקאות 3 ו- 7 ואילך

מה דעתכם עליו ועל הסיפור בכלל?

[URL]http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3698469,00.html[/URL]

 

[arana1]

ווואו, ללא ספק "אחד משלנו".

קצת חבל שהסטיגמה עדיין מזהה אנשים כאלה כסגורים בזמן שאין לי ספק שלא הרבה מהאנשים הנורא פתוחים ולבביים היה בכלל חולם להתקרב לרמת הנדיבות שלו שזו בעצם פתיחות אמיתית.

ברור שהוא היה בודד בטירוף וצמא לחום אבל כל עוד אנשים יזהו רגישות לקשר בין אנושי עם סגירות אז לאנשים כמוהו, ולאוטיסטים בכלל, לא יהיה שום סיכוי, וחבל, מאוד.

וכן, כל הפרטים מתאימים, הזכרון, תשומת הלב לפרטים, הימנעות מקשר עין, סימביוזה עם האם, אובססיביות וחרדה משינויים, ותפישת זמן שגרמה לו להתייחס למה שיקרה עוד שנה כאילו קורה עכשיו,
וגם הנדיבות,
חבל.

 

[ענתנוי]

כי כסף זה רק כסף

זה המסר וחבל שכל כך מעט אנשים מסוגלים להבין את זה.

חיפשתי כמה שנים מקום שבו אין מערכת יחסים של ניצול בין המשכיר לשוכר, עד שמצאתי אנשים נפלאים שמבינים את העקרונות היותר חשובים בחיים.
הם נותנים ומקבלים - בלי תנאים ובלי הסכמים חתומים עם עורכי דין, כי יש מציאות אחרת מעבר לביצה העכורה של החמדנות החומרנית....

 

[חרסינה משורינת]

עצב שקט...

הלוואי שיותר אנשים יוכלו לראות את הטוב באדם גם מעבר למה שמקובל,
הלוואי שאנשים כמותו יהיו מאושרים לאט לאט כשהעולם משתנה
והלוואי שיוכלו לראות מעבר- כדי לקבל מעבר ולא רק במותו של אדם
ולא רק רכוש

זה תמיד הופך להיות "הוא היה משהו מיוחד אם... "

-הוריש דירות
-הפגין ניסיון ויכולת נדירה במשהו - בעיקר פרדוקטיבי
- הוא היה משונה אבל חסר לו חום

שהחום והאהבה יהיו מוענקים כמו שהם בלי שאלה בכלל
שאנשים יחמלו ויאהבו זה את זה כשהם מבינים שלא לכולם
הכל מיידי , פתוח , במחוות גדולות ויש דרכים אחרות

הלוואי שכבר לא יהיה צריך לתאר "אחר" במילה של זרות "אחר"
או "שונה"
אלא פשוט חלק ממכלול חי , נושם, פועם ואוהב.

 

[arana1]

הוא אשם בזה שחסר לו חום

כי הוא לא מתקשר נכון,
זו התפישה שעלתה שם גם בתגובות שחבל שאיזה מטפלת תקשורת לא הצילה אותו מזהותו המופנמת.

וזה לא יקרה וגם לא אמור לקרות בלי שום שאלה בכלל,
זה יקרה כשאנשים יבינו שלא כל מה שמזוהה כפתיחות הוא באמת כזה,
ובדרך כלל הכי לא כזה בכלל,
שידעו להקשיב גם למה שנחשב כקטן,
ולהבין למה הוא נחשב קטן

נכון, וזה שהוא הצטיין במשהו שנחשב כמעשי, משהו שאפשר לנצח בו כמובן

 

[חרסינה משורינת]

עלו שם גם דברים מאוד נכלולים

לגבי מה שרשמת - כן

היתה שם תגובה של מישהו/י לא זוכרת במדויק שהעלתה בי קבס-
מישהו (נניח זכר) שרשם שאם היה רק נשאר הוא היה יורש דירה
ובכה על מר גורלו.

פיכס.
לפחות מתואר שם שהנשים שם חיו ונתנו לו תחושה שהוא יכול להרגיש במרחב מסוים ביתי יותר וטיפלו בו ובלי כוונה מראש לרווח - אלא פשוט כי בחרו כך בסוף חייו כשחלה.

זה גם משהו נחמד ושאישה מסוימת התקרבה אליו בגלל התחביב שלו ,
זה גם משמח .

כשאין שם מקום תועלתני צר- ולא שתועלת כשלעצמה רעה אלא שוב שהשפה פה מעכבת אותי , יש לבנות משהו היטב- למשל מפעל שמייעל שימוש במשאבים וחוסך כספים לכולם או כמו שטמפל גרנדין הביאה אדם שתשוקתו לשרטוט שהיה יכול למנוע במפעל אפילו מהגדולים בעולם- של כור אטומי כמו בצ'רנוביל את האסון במעט יותר מחשבה מדוקדקת לבטיחות של דבר-
תועלת כזו למשל היא טובה.

אבל תועלת מהסוג שמביטה באדם כמוצר ובעזרה כמצרך שניתן על מנת לקבל משהו חזרה מתוך תאוות בצע זאת אינטרסנטיות שכבר רחוקה מתועלת (וגם פה השפה לא מדייקת וצריך לחבר מושגים חדשים אולי).

זה אני לא אוהבת וככה העולם משתקף מהכתבה בין היתר.

 

[arana1]

ההבדל בין רגשנות ורגישות מתבטא גם כהבדל בין תועלתנות ותועלת.

ועל רקע זה כתבתי שאפשר לשקול מחדש גם מה שנדמה לכולם כאינטואטיבי כמו למשל 'פתיחות'

 

[א ארנבת]

אני תוהה אם היו עוזרים לו גם בלי הדירות

לגבי הנדיבות, נראה לי שלכסף פשוט לא היתה כזו משמעות בשבילו, ובוודאי שהיה רחוק מהחמדנות הנדל"ניסטית המטורפת של סביבתו, כמו הדייר-לשעבר שסיפר בבדיחות שהוא ואשתו עוברים אבל כבד על הדירה שיכלה להיות שלהם, בלי שום התייחסות לאיש המיוחד הזה.

 

[arana1]

כן, אבל זה חלק מהעניין

שבניגוד לדבקות הפנאטית של הסביבה בדת הכסף חלק מהותי מתמהונותו ורגישותו לחיים ולחיות התבטאה כיחס שלא מקדש רק את הכסף,
והלוואי שהיו עוד אנשים כאלה קצת יותר,
כי יש קשר נורא קשה בין העובדה שבשביל רוב האנשים כיום הכסף ורק הכסף הוא השורה התחתונה לבין המידה המזוויעה שבה המרחב החברתי הוא כל כך לא אנושי ולא רגיש ולא מוסרי

 

[חרסינה משורינת]

אבל ממה שרשום בכתבה - הם לא ידעו שיוריש להם דירות

ועזרו לו על דעת עצמם
הם רשמו שחשבו שיוריש את זה לאגודה לבעלי חיים למשל - את הכסף ממכירת הדירה

 

[א ארנבת]

הלוואי שזה נכון

קל מאד לנצל אנשים כאלה, חכמים ככל שיהיו.
אבל בכל זאת עזרו לו בימיו הקשים וגם זה משהו.

 

[arana1]

נכון

והקטע שהם נחשבים לסגורים ולבעלי בעיות רגשיות בזמן שאלה שנדבקים להם לפצעים נחשבים לפתוחים ונורמטיבים.

חברה מטונפת, מושחתת, מגעילה