חרסינה משורינת
New member
לקטוע אנשים בשיחה
יש לי בעיה שאני קוטעת אנשים בטלפון ובשיחה כשאני מתלהבת או כועסת
וניסיתי המון פעמים ללמוד את זה ולא הצלחתי.
לאחרונה דיברתי עם מישהו שיקר לי והוא החליט שהוא שותק כמה שניות ארוכות שבשיחה נראות נצח להסביר לי שאי אפשר להשחיל מילה- ואני מכירה אותו טוב והוא האדם שתמיד ניסה ללמד אותי את זה (איך צריך לדבר)
ואני לא יודעת למה אני כל כך מתרגזת מזה - ממש רותחת מזעם.
כי זה לא שאני עושה בכוונה - זה מי שאני ועובדה שלא משנה כמה ניסיתי ללמוד זה לא עובד ואנשים אחרים שמכירים אותי מכבדים את זה ומעירים רק מדי פעם והשיחה זורמת גם אם קוטעים זה את זה - ואנחנו בסדר.
האם לשתוק בתרעומת זה הוגן? זאת לא אלימות מסוימת - לגרום לך להרגיש פגום?
אני מבינה איך זה מרגיש מצידו והוא לא אדם שמרים את הקול חלילה- אבל זה מאוד מתסכל - כי אני באמת מסוגלת להבחין רק בדיעבד בזה ומה אני יכולה לעשות פשוט לשתוק?
יש לי מונולוגים לפעמים ויש לי כשאני נרגשת אם כעס או שמחה קול שהוא לא יציב והוא כל הזמן מעיר לי שהקול שלי גבוה מדי כשאני נרגשת, ונמוך מדי כשאני רצינית ושאני קוטעת אנשים ושאני ושאני -
אבל אני לא שולטת בזה! וניסיתי ממש ונמאס לי.
זה חלק ממני,
מה עוד אפשר לעשות?
אז אני רוצה לדעת אם זה נחשב בעינכם כפיה או אלימות ואם לא מה הייתם עושים אם המון שנים ניסיתם ללמוד והמקסימום זה שתיקה או העמדת פנים לתקופת מה ובשניה שהמודעות חולפת חוזרים לזה שוב.
אני אמורה פשוט לשתוק וזהו?.
יש לי בעיה שאני קוטעת אנשים בטלפון ובשיחה כשאני מתלהבת או כועסת
וניסיתי המון פעמים ללמוד את זה ולא הצלחתי.
לאחרונה דיברתי עם מישהו שיקר לי והוא החליט שהוא שותק כמה שניות ארוכות שבשיחה נראות נצח להסביר לי שאי אפשר להשחיל מילה- ואני מכירה אותו טוב והוא האדם שתמיד ניסה ללמד אותי את זה (איך צריך לדבר)
ואני לא יודעת למה אני כל כך מתרגזת מזה - ממש רותחת מזעם.
כי זה לא שאני עושה בכוונה - זה מי שאני ועובדה שלא משנה כמה ניסיתי ללמוד זה לא עובד ואנשים אחרים שמכירים אותי מכבדים את זה ומעירים רק מדי פעם והשיחה זורמת גם אם קוטעים זה את זה - ואנחנו בסדר.
האם לשתוק בתרעומת זה הוגן? זאת לא אלימות מסוימת - לגרום לך להרגיש פגום?
אני מבינה איך זה מרגיש מצידו והוא לא אדם שמרים את הקול חלילה- אבל זה מאוד מתסכל - כי אני באמת מסוגלת להבחין רק בדיעבד בזה ומה אני יכולה לעשות פשוט לשתוק?
יש לי מונולוגים לפעמים ויש לי כשאני נרגשת אם כעס או שמחה קול שהוא לא יציב והוא כל הזמן מעיר לי שהקול שלי גבוה מדי כשאני נרגשת, ונמוך מדי כשאני רצינית ושאני קוטעת אנשים ושאני ושאני -
אבל אני לא שולטת בזה! וניסיתי ממש ונמאס לי.
זה חלק ממני,
מה עוד אפשר לעשות?
אז אני רוצה לדעת אם זה נחשב בעינכם כפיה או אלימות ואם לא מה הייתם עושים אם המון שנים ניסיתם ללמוד והמקסימום זה שתיקה או העמדת פנים לתקופת מה ובשניה שהמודעות חולפת חוזרים לזה שוב.
אני אמורה פשוט לשתוק וזהו?.
