הגדרת רמת תפקוד
היא אכן עניין מורכב.
מצד אחד- אכן זה עניין של איזה פרמטרים בוחרים למדידת ה"גובה",
ובנוסף, ברור שזה נזיל ומשתנה, לשני הכיוונים,
וזה מושפע מאינטראקציה בין יכולות, רגישויות וצרכים של הא"ס
לבין המענים והאנרגיות והתגובות שהוא מקבל מסביבתו.
לכן לא יהיה מדויק להגדיר אותו כבעל רמת תפקוד X .
 
מצד שני- אי-אפשר להתכחש להבדל בין אדם ורבלי,
המשתתף בסביבה רגילה של לימודים/עבודה וכד'
לבין אדם שאינו ורבלי, שלובש חיתול או מעביר את יומו
בנידנודים על הכסא, המהומים וכד'.
בלי לדרג או להיות שיפוטי, ברור לעין שיש הבדל ביניהם.
 
ועכשיו הבה נצרף גם את הצד השלישי
:
אולי העיסוק המוגבר בדירוג תפקודו של אדם,
הוא חיפוש המטבע מתחת לפנס?
אולי קל להתייחס לזה כי את זה קל יחסית למדוד,
זה בולט לעין, ולכן מרבים להתעסק בזה ולהשתמש בזה כדי להגדיר אנשים,
למרות שאם רוצים באמת להבין אותם ואת מהותם, התפקוד אינו הדבר העיקרי?
לא שאינו חשוב כלל, ודאי שהואא משפיע על שגרת יומו של אדם,
אבל אולי הוא דומה לקליפה- משהו חיצוני, שיש בו ביטוי כלשהו למה שבפנים,
אבל הוא אינו הפרי עצמו, אינו המהות עצמה.
