הדיון שלך הוא נחמד למקום אחר (בלי אישי)
רק שהוא קושר בין ערמת שחת למחט ,
קודם כל לא מדובר פה בקורבן או בדיון פמניסטי בו באים לדרוש מי אשם במה.
הרעיון הוא לאפשר קנה מידה שיאפשר לאנשים שמתקשים לזהות את שונותם ומכך להסיק ישירות שכמו שהרבה אומרים - ורק לצורך זה נדרש להם האיבחון כדי להבין מדוע הם חשים תחושות קשות ושוני כל חייהם והכרה בשוני מאפשרת להם להתמודד עם פחות חשש, עזרה סוציאלית אם נדרשת וכן הלאה-
בכל מקרה הרעיון הוא לאפשר לאנשים גישה לכל הדברים האלה.
בנוסף בדרך כלל אנשים שעוברים "אישרור פורמלי" חשים יותר בנוח עם שונותם .
העניין הוא שמטבע ההבנייה אם תרבותית ואם גנטית של נשים וגברים - יש שונות בהתבטאות של תסמינים מצידם וחלק גדול מצד הנשים לא מאובחן וחי בקושי רב בגלל הקושי שבונה איבחון על סנדרטים נוקשים שמתאימים אך ורק לפנוטיפ גברי (ואגב לא פוסלת שגם לילדים זכרים יש אולי תכונות מאלה ודווקא כך גם מפספסים אותם). פעמים רבות הן מתויגות ושלא בצדק בלי להבין את ההוליסטיות של מכלול בעיותיהן שנובעות מהשוני שלהן ביחס לנורמטיבי- כאישיות גבולית, OCD ו"הפרעות" אחרות.
הנה דוגמאות שתוכל לבחון (הסבר ממצה , לדעתי לא הכי מדויק וגם קצת מתייחס כלקות אבל מכוון להבדלים):
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3157
עכשיו שוב אדגיש -
קורבניות אינה הנקודה פה וגם לא דיון פמניזם מול שובניזם או מול תפיסת הגבר בכלל .
הדגש הוא על הבניה של סטריאוטיפ באבחנה עצמה שמקשה על זיהוי שלהן כחלק מהמגוון של הקשת האוטיסטית.
כתוצאה מכך קשיים בחייהן וכן הלאה כמו שהסברתי .
אם תרצה תוכל לפתוח דיון נפרד בפמניזם או לפתח את השרשור לתפיסות גבריות ונשיות בכלל ומזה כיצד הן משליכות על התפיסה הנשית והגברית לדעתך באוטיזם.
כמובן תוכל להביא כל דבר- אני מקווה שהתייחסתי והבהרתי את הזיהוי הכוזב שראית בתגובה.
אני גם אשמח אם לא תבחר להשוות בין שוני אנושי לבין פסיכופטיה-
שכן אתה מקבע תפיסה שכבר רווחה בעבר שאוטיסטים חיים בבועה וחסרי אמפטיה וכאילו אוטיזם הוא דבר רע או לקות. הוא לא .