בחן את עצמך

[ענתנוי]

בחן את עצמך

פעם הבעיה הייתה חוסר מידע והשאלה הראשונה של המצטרפים החדשים הייתה "מה זה אוטיזם?".
היום יש עודף מידע והשאלה החשובה היא "מה מקומם של אוטיסטים בחברה?". לשאלה הזו יש כמה תשובות אפשריות וכל תשובה מובילה למקור מידע אחר.

1. מידור: אוטיסטים צריכים לחיות מחוץ לחברה, במוסדות סגורים.
מידע: אלו"ט.

2. שילוב: אוטיסטים יכולים להשתלב בחברה, תחת פיקוח והשגחה.
מידע: בית אקשטיין.

3. סינגור: אוטיסטים יכולים להשתלב בחברה אם יש להם מה לתרום לה.
מידע: אפ"י וקבוצות של אספים/אספרגר ברשתות החברתיות.

4. שיתוף: לאוטיסטים יש תפקיד חשוב בעשיה החברתית.
מידע: אס"י - קהילת הספקטרום האוטיסטי בישראל.

5. קיימות: לכל אדם יש מקום בחברה בלי קשר להגדרה החברתית שלוץ
מידע: אתה בעצמך.....

הבחירה באחת מהאפשרויות האלו היא ביטוי של נקודת מבט מוסרית ולא עובדתית ולכן כל התשובות נכונות באותה מידה. אנחנו יוצרים מציאות במחשבה....

 

[חרסינה משורינת]

אני מאמינה ב-5

כי אני חושבת שכל אדם צריך לבנות את ההגדרה ואת הבחירה שלו בעולם.

אני מאוד חושבת שגם 4 יכול להיות נכון ולתרום בעשיה חברתית וזה קורה כל הזמן כי דווקא רגישות מאוד מיוחדת שיש לאס"ים יכולה מאוד לתרום לסביבה , לחברה ולעולם אבל אני חושבת שאם מודדים אותם לפי התרומה לעולם מפספסים את אושרו של היחיד והצורך שלו בהגשמתו .

כל הזמן רואה כמה טוב זה מביא לסביבה ובכלל מחשבה משוחררת מהמון דעות קדומות לדעתי - ולא כאלה ששגורות , אלא שיח כנה ופותח ומעמיק בדברים .
משתדלת לא למדוד את היחיד לפי הרבים ולכן חשוב שזה יהיה כמו כל אדם אחר ששאלת קיומו לא מוטלת דווקא בתרומותו אלא פשוט בקיומו (לא מוטלת לפי הסטנדרט בפועל שופטים אותו לפי סטנדרטים של נראות) ולכן חשוב להבהיר שכל אדם - ולכן גם אספי נמדד באותה עין בדיוק.

לכן חשוב להנגיש שונות - וזו אכן משימה חברתית אבל היא נובעת מקשר הדוק לסיבה 5 בעיקר שמאויימת תדיר.
מאמינה בשמחה רבה שמה שרשמת למעלה על מקומם של האוטיסטים בחברה היא השאלה הקולעת היום .

ומאמינה מאוד שאנחנו יוצרים מציאות במחשבה- ושמי שלא מבין לעומק לא ירד לפשר המשפט הזה. לקות יוצרת לקות ובחירה ושונות יוצרת שיח של בחירה ושונות .

וגם 3 - מתחבר לי לחמש דווקא שכשכל אדם מגדיר עצמו יכול לכסות על זה ולתת ממה שהוא רוצה ומתאים להגדרותיו.

2- אין צורך בהשגחה אם מבינים שמה ששונה אינו לקות אלא שונות ובהתאמה של כלים וראיה אוטיסט יכול היטב לדאוג לעצמו ומילדות נבנה מקום להכרה בפער הפרשני ועצמאות יתרה שלו. כשמשנים תפיסה של כמה הוא שווה לחברה וכמה הוא יצרני - אין צורך בהשגחה ובנירמול ומיסוד של זהותו ולכן יכול להיות כאוות נפשו ובהתאמתו.

אם אדם למשל לא מדבר אפשר ורצוי וצריך לאפשר לו כלי חלופי ואין צורך לנסות לקרוע אותו לזהות מסוימת . אם אדם אפילו מנת משכלו נמוכה אין צורך וכך בכל מצב להכריח אותו להתנרמל רק להנגיש לו כלים שמכבדים את שונותו ומאפשרים לו לחיות בכבוד ובבחירה וזה נכון לכל שונות - נפשית, אוטיסטית , תסמונת דאון ואפילו פיגור שכלי וצריך להבין זאת.

1 הוא השלכה מרושעת לטעמי בדיוק על כל מה שיפה ונכון באהבה לזולת והיפוך שלה - מישטור ודריסת השונה על חשבון מה שנוח לנו לחשוב שאנחנו מכירים וטוב לנו. הוא אנטי דמוקרטי ובעל נטיות הרסניות של משטר טוליטארי.

 

[גור4242]

לא קראתי את דברייך כשהגבתי לענת, ויצא לנו תגובות די דומות

 

[חרסינה משורינת]

כי שנינו מאמינים בשלום בין גלקטי

ואני הולכת לישון

 

[גור4242]

3 ו-4 ו-5 לא סותרים זה את זה

לגבי 3: כל אדם (ובפרט - כל אוטיסט) תורם לחברה בדרך כזו או אחת.

וכנ"ל לגבי 4. למעשה, הייתי אומר ש-4 זה אמצעי להשיג - בטווח הארוך - הסכמה חברתית רחבה ל-5.

בקיצור: לטעמי עצם ההפרדה בין 3 ו-4 ו-5 היא כניעה לדיעה הקדומה של ה"נורמה".

אה כן, ואני מזמין אתכם לקומונה שלי:
[URL]http://www.tapuz.co.il/communa/userCommunaMsges.asp?Communaid=41963&smsMsg=[/URL]

 

[arana1]

גם אני בחמש כי המוסר הוא עובדה

 

[trSky12]

אולטימטיבית כולן אמונות

באופן יחסי הן מייצגות דרגות שונות של בורות, עד לסעיף 5 שמייצג פתיחות מלאה

 

[ענתנוי]

דרגות של הבנה

כל התשובות נכונות וכל אחת מובילה למסלול אחר. השאלה היא לאן רוצים להגיע.
אני בוחרת תמיד בדרך הקשה (5) אבל למדתי לכבד ולהעריך גם את מי שמפחד ללכת לבד בחושך ומעדיף להיעזר באחרים.
ואולי כולנו עוברים, בשלב כזה או אחר בחיים, את כל השלבים.....