שאלה בקשר לאחותי

שאלה בקשר לאחותי

היא מוטרדת מאוד כי שתלו עץ ברוש קטן באיזור שקרוב לשטח האדמה שלנו. היא אומרת שהוא יכול לצמוח ולחדור עם שורשיו הארוכים לשטח שלנו .
היא מדברת וצועקת על זה בלי סוף.

זה קשור לתחושה של חדירה למרחב האישי? כי הגיוני זה כמובן שלא במידה מסוימת
כי העץ לא גדל ואם יגדל לא תהיה בעיה להוציאו ובקרוב היא גם החליטה לעבור להוסטל
אז זה לא יפגע לה ישירות במרחב.

היא גם מאוד מוטרדת ששמתי מנגו על המקרר שיבשיל ויהיה רך ומנדנדת לי כבר שלושה ימים לא לשכוח לאכול את המנגו.
זה קשור לחרדה מהמעבר להוסטל ? או שיש סיכוי שהמנגו ירקיב ולכן היא מפחדת מהדרדרות של דברים ?

אני לא בטוחה שלגמרי הבנתי את הקיבעון על שני אלה.
זה רגיל אצלה היא גם בודקת לפעמים חמש או שש פעמים ביום אם אוכל ברגע שעברו שלושה ימים -
אם צריך לזרוק אותו , היא מריחה או זורקת בעצמה או שואלת אותי עשר פעמים ביום אם כדי לזרוק.
 
כאילו לפני המעבר וכשהייתה במתח

לקראת השאלה האם התקבלה או לא להוסטל אז ההתנהגויות של הבדיקה של דברים והחזרה שלהם למקום שיש לה בדרך כלל קצת ממש התגברו בצורה מטורפת
עכשיו הם התמתנו כשהתקבלה - אבל הן חוזרות כי המעבר קרוב אבל הן יותר עוסקות בכלל בלא להחזיר דברים למקומם

נניח לפני שידעה שהתקבלה זה היה לבדוק שכל כוס או צלחת או משהו שבור בבית פועל כמו שצריך.

עכשיו זה יותר עוסק בדברים עתידיים- למשל העץ שיגדל ויחדור למרחב-
האוכל שיתקלקל - הצלחת או הכלי שעלול להשבר.

האם זה אומר שהיא חוששת מאוד מהשינוי ? שהיא מפחדת שלא יעשה לה טוב?
 
טוב, מסתבר שזה יותר עמוק מזה - אבל צדקתי :)

היא עכשיו מבסוטה

יש לכם הצעות איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים? היא גם מסתבר שהחודש - אבי הכניס לה כסף לחשבון והיא ביזבזה ונכנה למינוס ומפחדת בגלל התשלומים להוסטל .
איך אפשר לגרום לה להרגיש טוב בימים שנותרו בהתייחס לרקע הפחדים האלה? דברים שמצד אחד משמחים תמיד ומצד שני גם נותנים מענה והכרה לפחד ולאשמה.

כי לטעמי - כשמפרקים רגש בצעדי תינוק כל פעם קצת אז כשמגיעים לסיטואציה הלא ידועה או למקום בו צריך למשל לומר לאבא שלי על המינוס היא תחוש כבר פחות מפוחדת ואשמה מהכל.

יש הצעות?
 
למעלה