את תמיד לוקחת את זה לשם, לאשמה
כן, אנחנו אשמים, כהורים, בהכל, לדעתי אפשר לחיות עם האשמה הזאת ואפילו ללמוד ממנה משהו, לא צריך להיבהל מזה ולהעלב,
את לא מושלמת
אפילו אני לא מושלם
לנסות לדעת זה גם לשער סיבות ופתרונות אפשריים
לדעתי במקרה זה הפסיכולוג בהחלט עלה על משהו
שגם מתקשר למה שאני טוען
שאוטיזם זה לא לקות אלא יחס שעדיין לא מובן בין הפנים לחוץ
בין הנפש לגוף
מה שהוא טוען בסך הכל זה שלעמדה ערכית, ולמידה שבה היא חשובה להורים, יש השפעה מאוד מיטיבה ומייצבת ומשמעותית לילדים,
ולדעתי זה הגיוני לגמרי,
גם כי לילדים יש עוד נטיה להאמין בצדק ובאמת ובערכים מוחלטים,
כי הם עוד לא ציניים ותועלתנים
כי הם תמימים אבל גם מאוד חכמים ורגישים
התפישה של המרכז כמאוזן או התפישה של אני אדם שלא מתערב בפוליטיקה ולא אכפת לי מהעולם בכלל יכולה להיות מאוד בעייתית בגלל שהיא משאירה להורים רק 2 ברירות, או להיות סמכותי או להיות סמרטוט,
תפישה ערכית מאפשרת בחירות קונרטיות עשירות יותר, יצירתיות יותר, ודיאלוגיות יותר
בלי מרכיב אידיאלוגי אין לנשמה ולנפש ביטוי
ילד צריך הורה שמבטא את הנפש שלו
אחרת הוא באמת בודד
אגב
קיצוני ימני זה פשע
ימין זה רוע
רק שמאל זה טוב
וכמה שיותר קיצוני ככה יותר טוב