עצתכם, המלצה, דעתכם - איבחון אצל בן 23

[dina199]

לדעתי אם אין שיתוף פעולה של הורים

מה שאתה זוכר זה מספיק. סך הכל המאבחנים צריכים לשאול את השאלות הנכונות.

 

[חרסינה משורינת]

תוכל לצרף את דף השאלות לכאן?

 

[אניכאןלקצתזמן]

בית אחד - אבחון למבוגרים - כל הטפסים ושאלונים שמבקשים למלא

הם מפרסמים את רוב הטפסים באתר שלהם:
http://www.bait1.co.il/web/8888/nsf/sbs.py?&_ID=16474&did=6626&G=16474&PF=20&lang=HE

אבל הם שלחו לי במייל את השאלונים האלה שאינם באתר - מצורף.

נראה שהם פשוט לא מסודרים עם השאלונים\טפסים שלהם ושלחו לי במייל טפסים לא רלוונטיים (צירפתי אותם כאן)..

 

[אניכאןלקצתזמן]

והנה עוד אחד

 

[אניכאןלקצתזמן]

עדכון התפתחויות - תמיד בפורומים יש התייעצויות אבל ללא תוצאות

"הלכתי על זה",
סיפרתי לאמי שיש לי השערה שאני אספרגר.
התחלתי מלהקריא לה את הרשימת הדברים שפירסמתי כאן בפוסט השני,
ואחרי 15 דקות של הכחשה שלה ונסיון שלי להסביר לה על מה אני מדבר ("אתה לא אוטיסט!", "גם אני חושבת ככה, זה עושה אותי אוטיסטית??"),
היא הבינה שאין לה איך להפריח את זה, ושאני "נחוש בדעתי" שאני צודק, ולנסות לשכנע אותי אחרת לא ילכו לשום מקום.

הסברתי גם שאני לי כוונה לנסות ולקבל משהו מהמדינה, שאין לזה "תרופה", ושטכלס זה הרגשה פנימית שלי שרופא מומחה לא יוכל להוכיח\להפריח.

השיחה הסתיימה בזה שהסברתי לה שזה מי שאני, שאיבחון\חוסר איבחון לא ישנה אותי, את מי שאני או את האופי שלי, ושאיבחון אוכל יוכל לעזור לי בהפנמה בתוך הראש שלי.

אחרי כמה שעות (של שינה שלי), דיברנו על זה שוב, והיא אמרה שהיא קראה על מה שדיברתי איתה והתחילה להבין שיש הרבה דברים שהם בול אני.

החלטתי לא לספר לאבא שלי בשלב זה, אין לי כרגע את הרצון או הכוח להתעסק עם לנסות ולהסביר למישהו שעדיין חושב שהומואים זה חטא שאלוהים לא אוהב (לשם הדוגמה) על מה אני מדבר ולמה אין לו מילה בעיניין

עדיין יש בי התלבטות בנוגע לשאלת האיבחון או לא - אבל אני חושב שהסיבות כרגע הן יותר לכיוון הכספי ולוחות זמנים (מתי יהיה לי זמן & מתי יהיה לי את הכסף), ופחות מאשר האם לעבור או לא לעבור (3000+ ש"ח זו "מכה" לא קלה בשלב זה).

כנראה שהכינוי שבחרתי "אניכאןלקצתזמן" לא היה בחירה מוצלחת, כי נראה לי שאני הולך להישאר כאן יותר מ"קצת זמן"

 

[schlomitsmile]

שמחה לשמוע

קודם כל על מה שהיה עם אמך
(לפעמים שווה לתת לאנשים קרדיט שיצליחו איכשהו להתמודד

)
וגם על משפט הסיום שלך

 

[dina199]

אם היא הפסיקה עם הכחשה אחרי רבע שעה זה מצויין.

לדעתי מספיק אם היא לבד תשתף באיבחון. למרות שאני יודעת שהמאבחנים מעדיפים את שני ההורים.

 

[יש מישהו בבית]

לדעתי צריך אבחון

צריך וזה חשוב לכולם. הרבה אנשים מסתובבים עם בעיות ולא מודעים לזה בכללל.
עם אספרגר ועם תפקוד גבוה יש בעיה של אבחון. כי אנחנו כמעט שם כמעט זה אבל ממש לא.
למשל אנחנו חושבים אחרת. בטעות אפשר לחשוב שאנחנו אינטלגנטיים מאוד אבל אנחנו רק חושבים בתבניות אחרות יש לנו קיצורי דרך, יש לנו המון דרכים להתמודד , גם הסתרה גם לימודד בעפ של דברים שאנחנו לא ממש מתחברים אליהם, למשל סמול טוק אצלי זה פשוט לא היה מצליח והיום זה מצליח בקלות...חלק מהתסמינים ממש נעלמים כאילו עם הזמן. וכולי.
אז אנחנו ממש נופלים בן הכסאות קשה להסביר מה יש לנו בכלל.
זה לא דבר מובן. אז גם עשו לנו לאוטיסטים, רצח אופי, כול העניין של האגוצנטרי וזה לא נכון בכלל. לא קשור.
אולי מבחוץ זה נראה ככה זה ממש לא זה. גם חכם מדי, חצי מהאנשים שאני פוגש יודעים שהם הכי חכמים וכול העולם מטומטם. לא על זה יעשו אבחנות. זה נורמלי לגמרי. גם אספרגר לא חייב בכלל להיות חכם. יש אספרגרים מטומטמים.
זה פשוט צורת מבט צרה שדרכה אפשר לפעמים לראות יותר לפעמים אנחנו כלואים בתוך רריק. לדעתי פסיכיאטר ממשלתי או זה הם טובים מנסיון שלי. אחכ תראה מה אתה עושה עם זה.
כי גם שירות צבאי. אוטיסטים ברובם מאוד יתקשו גם אני התקשתי מאוד, שירתתי שירות מלא בלי בעיות. תפקיד מאוד משמעותי . לכאורה לא מסתדר. ..בניגוד גמור לעניין האוטיסטי אבל זה לא עובד ככה.
אנחנו יודעים להתמודד להסתיר הכול. .
עכשיו גם באבחון אוטיזם ודרגות וכולי זה לא כול הסיפור...... יש כאלה שהאוטיזם שלהם לא מפריע לתפקוד או פחות מפריע ויש כאלה שזקוקוים לאפוטרופוס.

 

[arana1]

אם אתה רואה ביכולת לקיים סמול טוק הצלחה אז אבחון הוא משמעותי

אני רואה בזה כשלון
וויתור על משהו מאוד משמעותי ומהותי בזהותך

וכשאתה מציב רק את המבט הנורמטיבי כתקף אתה הופך בעצמך לשותף פעיל במיוחד ברצח האופי, ולא רק האופי, של האוטיסטים

התפישה הזאת גם מורידה מאוד את הסיכוי להבנה משמעותית של אוטיזם

 

[יש מישהו בבית]

הבעיה שאתה הכול או לא כלום

ובסוף יוצא באמת כלום, אז תקרא לי גנב.
אני לא תופס את המוסר האנושי כמשהו מוחלט לא אכפת ללי.

 

[arana1]

אני תופש את המוסר כמשהו מוחלט

ואכפת לי, גם מעצמי, ככה שגם אם אני נתפש ככלום לחברה אז זה לא ממש מזיז לי
החוויה הפנימית, האישית, היחודית לי ושלי הרבה יותר חזקה מכל הצרחות של כל הבבונים ביחד
גם בגלל שזו לא רק בעייה מוסרית
אלא בעייה הישרדותית
והבבונים עדיין לא הבינו שיש קשר בי מוסר להישרדות
וגם בגלל זה החברה האנושית היא כל כך מסריחה

 

[noamlah]

לא יודע אם דווקא יכולת לקיים סמול-טוק היא הצלחה

אבל אני חושב שיכולת להיות במפגשים חברתיים, לחוות את אותו סמול טוק להרגיש פחות כאב ואולי לבחור להשתמש בו כאשר המצב מצריך זאת יכולה להיות הצלחה
אני חושב שאוטיסט יכול להיות עם הזהות האוטיסטית שלו ועדיין להבין את החברה ואיך היא מתנהלת, לא בשביל לרצות אותה אלא בשביל שכאשר תהיה לו מטרה כלשהיא שאותה ירצה ויבחר לעבור יידע להתמודד עם החלקים שעוצרים אותו מלהגיע אליה

ובכל אופן, איך תצליח להביא ל"הבנה משמעותית של אוטיזם" כאשר אתה מדבר עם אנשים שלא מבינים את השפה שלך ואתה לא מבין את השפה שלהם?. אם אוטיסטים יישארו בתוך אזוריי הנוחות שלהם לא תהיה הבנה משמעותית של אוטיזם כי אנשים לא ייחשפו לאוטיסטים ואם כן לא יבינו מה הם מנסים להגיד

 

[יש מישהו בבית]

זה גדול בשבילי

זה כמו פוליטיקה מי צודק שמאל או ימין. מה אכפת לי.
לא יכול להתערב בדברים כאלה, לא בכדורגל ובטח לא להיות קבוצת מעודדות של אזה מגזר. זה גבוה לי.
אם לא יבינו מה אני אעשה, אין לי פשוט כוחות להקדיש למאבק הזה גם אם צודק.
אני סהכ מנסה לבנות את החיים שלי לאט לאט.

 

[arana1]

ברור שלך לא אכפת אבל לי אכפת

כדורגל לא מעניין אותי בכלל בדיוק מאותה סיבה שברור לי השמאל הוא טוב והימין הוא רע,
ובלי לנסות להבדיל בין הטוב לרע אין שום משמעות לקיום ואין בקיום כזה שום סיכוי למגע באהבה או בהבנה


זה הכי לא שאלה של גבוה ונמוך והנסיון שלך לבזות עמדה עקרונית שהיא בדיוק הפוכה להאחזות קבוצתית (שכידוע לכולם מלבדך אוטיסטים הכי לא נוטים לה) כאילו הייתה חלק מצעקות עידוד של קבוצת מעודדות הוא נאלח בצורה הכי אופיינית לכל מה שהכי מצחין בנורמטיביות

מבחינתי, להבין מה שאני עושה, לבנות את חיי, בקצב כזה או אחר, קשור במידה כזאת או אחרת גם לערכים אנושיים כמו צדק או מוסר,
אם נדמה לך שכל זה לא משנה וכל מה שחשוב בחיים זה להיות בבון אז לדעתי את מסתכן בנפילה חוזרת ונשנית על האף,
וכבר כתבתי לך את זה כאן בעבר,
וכצפוי נראה שזה בדיוק מה שקורה,
וכנראה גם מה שיקרה להבא

 

[arana1]

אני בטוח שלא

בדיוק כשם שאני בטוח שתיאור מעין זה משמש כבסיס להנצחת כל מה שהכי נורא מענה ומבשבש ומדכא בחוסר הסובלנות הכל כך נרחב ועמוק כלפי אוטיסטים

אני מבין איך החברה מתנהלת ולמה וגם בגלל זה לא רק שאין לי שום בעייה לא להשתלב עם חלק מההיבטים והביטויים שלה חשוב לי להפנות תשומת לב לאפשרות המאוד לגיטימית ומנומקת של אחרים לא לעשות כך,
היו ויש כאן לא מעט אנשים שמדווחים על קשיים בתחום הזה, והם אופיינים, וחושב שבאמת לא ממש חייבים להתעלל באנשים למוות רק בגלל שהם קצת יותר רגישים ממך לקשר בין מילים למציאות ובין האמת לאהבה.

מאותה סיבה, אתה ואחרים כמותך, מבדילים בין הדרך למטרה בצורה שהיא לא רק חסר מובן לזהות אינטגרטיבית יותר אלא פשוט לגמרי רעילה למהותה

אין שום בעייה עם להישאר בתוך אזור הנוחות, להפך, אנשים צריכים לפעול ממקום שנח להם,
אזור הנוחות לא מהווה בעייה כשלעצמה, הוא מהווה בעייה רק בשביל אנשים נורמטיבים שאזור הנוחות שלהם הוא רצחנות אגוצנטרית ולכן יש הנסיון לכפות מה שנכון להם על מי שבשבילו אזור הנוחות הוא דווקא רגישות מאוד עמוקה לזולת זה לא רק עוול כפול ומכופל אלא איוולת מחרידה

אני לא מדבר עם אנשים שלא מבינים את השפה שלי ואין לי שום עניין לדבר איתם
גם לא מחפש הבנה אצל הנורמה וגם לא מקווה לה,
כל מה שאני מבקש ומצפה מהנורמה שתרגיע קצת את המהירות שבה היא עפה על עצמה ותאפשר גם לאנשים ששונים מהממוצע להתקיים גם אם היא לא מבינה אותם ובטוח שלא תבין אותם לעולם

אני מבקש הבנה מאוטיסטים, ומקווה שאוטיסטים יאפשרו ליצור הבנה של אוטיזם בינם לבין עצמם, הציפיות שלי מהנורמה כבר מזמן ירדו להרבה יתר נמוך מהאפס המוחלט.

ובדיוק בגלל זה, הנחרצות שבה אוטיסטים מפנימים את המבט המדכא מעוררת בי בחילה קשה מאוד

 

[יש מישהו בבית]

לא הבנת אותי

אתה מדבר על אזורי נחות ואני על לשרוד.
לפני כמה ימים במשתלה שאני עובד אחד העובדים אמר לי שאני לא אוטיסט אני משחק אותה לקבל כול מיני הטבות. שאני שקרן. רימתי את כוולם.
נו אז אני עוד נלחם על הזכות לשוני בחברה .
אני אובחנתי בגיל מבוגר מאוד לא רואים עלי כאילו.
לא מבינים אותי , מעדיפים לחשוב בתבניות שלהם שאני עצלן רמאי שקרן אבל למה ככה.
אני חוטף מכולם ואני באמת מוגבל.

 

[arana1]

אני לא דיברתי על אזורי נוחות, הגבתי לטענה שהזכירה אותם

ונימקתי למה זה בעייתי לדבר על כך, ביחוד בהקשר האוטיסטי, שרוב האוטיסטים לא חוו מעולם אזור נוחות, ולא רק בגלל זה

ושוב ושוב ושוב אתה משתמש בעוולות שהחברה גורמת לאוטיסטים על מנת להצדיק כניעה ליחס הזה,
אז תהיה לי בריא,
אלי זה לא מדבר,
משער שעוד נשארו לי כמה חוליות בגב למרות גילי המבוגר

מה שאני אומר זה שאם נדמה לך שאם תכנע לתבניות הנורמטיביות אז תפסיק לחטוף מכולם אז אתה עושה בדיוק את הטעות שרוב האוטיסטים עושים כל הזמן,
אתה גם תחטוף מכולם וגם תרגיש עלוב (ובצדק) וגם תוסיף על הרוע הבלתי נסבל שנגרם לך מבחוץ גם סבל פנימי מחריד.

ברור שהחברה תופשת את האוטיסטי כשקרנים ונצלנים שפשוט לא רוצים להתמודד,
אז מה אני אמור לעשות עם זה ?
מבחינתי שיקפצו לי,
אותי הנ"ט הפסיקו לעניין, בעיקר בגלל זה, כבר לפני עשרות שנים
ואני בטוח שאני לא מוגבל
אני בטוח שהם מוגבלים
וקשות

 

[בודלר]

אוטיסטים הם נמשות ואויב הכי גדול של עצמם מה חדש ...

 

[arana1]

למה לכל הרוחות אסור לחיות בלי לאהוב סמול טוק ?

כאילו באמת אין סוף לרצחנות הנורמטיבית ?
אנחנו באמת חיים בחברה שבה כל נטיה או תפישה שקצת שונה מהממוצע פירושה אבדן הזכות לקיום ?
כנראה שהתשובה היא כן,
אלא שאם כך אז אולי הגיע הזמן שלפחות חלק מהאנשים שהם לא לגמרי בבונים ינסו לעשות ולו מאמצון קטן, פצפון, למעט חשבון נפש ?

סתם, ברור שאין מצב

 

[יש מישהו בבית]

אז הסמול טוק יש לו מטרה

לפעמים זה פלירטוט לפעמים זה מה שלומך? לפעמים זה בוקר טוב אני מאחר אתה יכול לעזור לי מהר? וכולי וכולי.
לפעמים זה לרכוש חברים בדקה.