אניכאןלקצתזמן
New member
עצתכם, המלצה, דעתכם - איבחון אצל בן 23
שלום!
לאחרונה התחלתי לחשוד שאני בעל נטיות אספרגריות,
לא יודע בדיוק איך להגדיר את זה,
אבל כולם חושבים שאני "בסדר",
אבל אני בתוכי מרגיש שונה ומתחבר להמון דברים שקראתי.
אני בן 23, אובחנתי עם ADD, לוקח קונצרטה באופן קבוע,
עשיתי צבא באופן "מלא", קורס קצינים, אבל החלטתי שזה לא בישבילי ושיחררו אותי מוקדם (אחרי ששפטו אותי כמה פעמים).
כל פעם שהזדהתי עם משהו, רשמתי את זה לעצמי, והגעתי לרשימה הבאה:
הרגשת שוני, קושי בקשר עם הסביבה, קושי בהבנת הסביבה,
אינטליגנציה - הרגשה שאני "חכם" מהבן אדם הממוצע,
אוהב שדברים חוזרים על עצמם, חסר רגשות ואמפתיה,
אין חברים, מתבודד, סרקסטי, איגוצנטרי, אנטיגוניסט (כך אנשים קרובים אלי טוענים),
אומר מה שחושב גם כשלפעמים זה לא במקום,
אנשים לוקחים ברצינות את ה"הומור" שלי, ולא לוקחים ברצינות את ה"רצינות" שלי (כך שאני משער שאני הבעיה ולא הם ),
מתמקד בטפל ולא בעיקר, שם לב לדברים שאחרים לא שמים לב,
אוהב לסדר בקטגוריות, פריק של מספרים ומידע,
העולם שחור או לבן, שונא מגע וקשר עין, שונא מקומות הומי אדם,
שיחת חולין מרגיש לי חסר תכלית,
רואה patterns בכל מקום, מתכנן לפרטי פרטים, Routine freak,
לא קורא בין השורות, לא יכול לקרוא אנשים, קשה להבין סיבות מוסתרות,
מתרחק מאנשים, מנסה לא ליצור קשר עם הזולת, שונא לדבר עם אנשים שאני לא מכיר, Selective mutism, Literal interpretation,
רעשים ואורות מפריעים לי נורא (כל אור בחדר מכוסה ב100% כדי לישון, גם האור הקטן של המזגן), שומע הכל ומתקשה להתמקד במה שאני רוצה לעשות (לדוגמא, אם אני רוצה לעשות משהו, בלי שקט מוחלט אין סיכוי שזה יקרה. גם אם זה השכן מהבניין ממול שהדליק טלויזיה כשאני רוצה לישון)
ביצעתי באינטרנט מבחנים לאיבחון אוטיזם\אספרגר,
וקיבלתי בAQ ציון 35,
ובEQ ציון 16.
התייעצתי עם רופא המשפחה שלי, והוא ניסה לשכנע אותי שאני "בסדר" ושהוא רואה עשרות אלפי אנשים בשנה ותפקידו לזהות מי לא "בסדר", ושאני מבזבז את הזמן שלי בלחשוב על הדברים האלה..
בנוסף אמר "מה זה יעזור אם תקבל אבחנה חיובית? זה הכל עיניין של דעה. לך לפסיכולוג אחד יגיד קיים, לך לפסיכולוג אחר יגיד לא קיים"
התעקשתי, והוא הפנה אותי לפסיכיאטר.
הפסיכיאטר התמקד בקושי שלי בקשרים זוגיים, וסיכם "קיימת חרדה חברתית מתונה" והתעלם לגמרי מכל הנושאים העיקריים שאני העלתי.
ניסיתי להבין למי בידיוק אני אמור לפנות, וגם שם לא מצאתי תשובה.
פסיכיאטר? נוירולוג? פסיכולוג קליני?
כל דבר שאני מוצא בנוגע לאיבחון הוא לילדים, ואני כבר לא שם..
אני אבוד לחלוטין, ואני לא יודע לאן להתקדם מכאן..
אשמח דעתכם, עצתכם, המלצתכם, או דברי חוכמה לכאן ולכאן.
תודה רבה! מעריך את זה מאוד.
שלום!
לאחרונה התחלתי לחשוד שאני בעל נטיות אספרגריות,
לא יודע בדיוק איך להגדיר את זה,
אבל כולם חושבים שאני "בסדר",
אבל אני בתוכי מרגיש שונה ומתחבר להמון דברים שקראתי.
אני בן 23, אובחנתי עם ADD, לוקח קונצרטה באופן קבוע,
עשיתי צבא באופן "מלא", קורס קצינים, אבל החלטתי שזה לא בישבילי ושיחררו אותי מוקדם (אחרי ששפטו אותי כמה פעמים).
כל פעם שהזדהתי עם משהו, רשמתי את זה לעצמי, והגעתי לרשימה הבאה:
הרגשת שוני, קושי בקשר עם הסביבה, קושי בהבנת הסביבה,
אינטליגנציה - הרגשה שאני "חכם" מהבן אדם הממוצע,
אוהב שדברים חוזרים על עצמם, חסר רגשות ואמפתיה,
אין חברים, מתבודד, סרקסטי, איגוצנטרי, אנטיגוניסט (כך אנשים קרובים אלי טוענים),
אומר מה שחושב גם כשלפעמים זה לא במקום,
אנשים לוקחים ברצינות את ה"הומור" שלי, ולא לוקחים ברצינות את ה"רצינות" שלי (כך שאני משער שאני הבעיה ולא הם ),
מתמקד בטפל ולא בעיקר, שם לב לדברים שאחרים לא שמים לב,
אוהב לסדר בקטגוריות, פריק של מספרים ומידע,
העולם שחור או לבן, שונא מגע וקשר עין, שונא מקומות הומי אדם,
שיחת חולין מרגיש לי חסר תכלית,
רואה patterns בכל מקום, מתכנן לפרטי פרטים, Routine freak,
לא קורא בין השורות, לא יכול לקרוא אנשים, קשה להבין סיבות מוסתרות,
מתרחק מאנשים, מנסה לא ליצור קשר עם הזולת, שונא לדבר עם אנשים שאני לא מכיר, Selective mutism, Literal interpretation,
רעשים ואורות מפריעים לי נורא (כל אור בחדר מכוסה ב100% כדי לישון, גם האור הקטן של המזגן), שומע הכל ומתקשה להתמקד במה שאני רוצה לעשות (לדוגמא, אם אני רוצה לעשות משהו, בלי שקט מוחלט אין סיכוי שזה יקרה. גם אם זה השכן מהבניין ממול שהדליק טלויזיה כשאני רוצה לישון)
ביצעתי באינטרנט מבחנים לאיבחון אוטיזם\אספרגר,
וקיבלתי בAQ ציון 35,
ובEQ ציון 16.
התייעצתי עם רופא המשפחה שלי, והוא ניסה לשכנע אותי שאני "בסדר" ושהוא רואה עשרות אלפי אנשים בשנה ותפקידו לזהות מי לא "בסדר", ושאני מבזבז את הזמן שלי בלחשוב על הדברים האלה..
בנוסף אמר "מה זה יעזור אם תקבל אבחנה חיובית? זה הכל עיניין של דעה. לך לפסיכולוג אחד יגיד קיים, לך לפסיכולוג אחר יגיד לא קיים"
התעקשתי, והוא הפנה אותי לפסיכיאטר.
הפסיכיאטר התמקד בקושי שלי בקשרים זוגיים, וסיכם "קיימת חרדה חברתית מתונה" והתעלם לגמרי מכל הנושאים העיקריים שאני העלתי.
ניסיתי להבין למי בידיוק אני אמור לפנות, וגם שם לא מצאתי תשובה.
פסיכיאטר? נוירולוג? פסיכולוג קליני?
כל דבר שאני מוצא בנוגע לאיבחון הוא לילדים, ואני כבר לא שם..
אני אבוד לחלוטין, ואני לא יודע לאן להתקדם מכאן..
אשמח דעתכם, עצתכם, המלצתכם, או דברי חוכמה לכאן ולכאן.
תודה רבה! מעריך את זה מאוד.