שאלה לגבי קושי עם שינויים וקונצרטה

cosmo15

New member
שאלה לגבי קושי עם שינויים וקונצרטה

יש לי ADD ואני נוטלת בדרך כלל קונצרטה , לאחרונה הפסקתי קצת עם הכדור ואני מרגישה הרבה יותר מחוברת לעצמי וחיה.

העניין הוא שאני מאוד מתקשה להגשים דברים שאני רוצה,
אחד התופעות שבהן הקונצרטה מסייעת לי בקווי האס"ים הוא שיש לי קושי נפשי לעבור בין מצב למצב . שינוי מלווה אצלי בחרדה עמוקה.

נניח אני רוצה לנסוע בבוקר למקום כלשהו , המחשבה מטרידה אותי יום מראש ולא מפסיקה להתקע לי בראש וכשמגיע הרגע אני פשוט אדבק למיטה , גם בשינוי ממצבים - היום למשל החלטתי לשמוע הרצאות שקשורות לאס"ים ונתקעתי במצב הזה בלופ של כמה שעות , אמרתי לאדם שקרוב אלי והוא עזר לי לשנות פאזה אבל כאילו השינוי בפעילות או ביציאה או בכלל כל שינוי (קצת מזכיר שהייתי צעירה יותר ולא יכולתי לסבול שהזיזו רהיט מהסדר הקבוע שלו) משגעות אותי.

הקונצרטה מסייעת לי בזה, האם זו עילה מספקת לאור העובדה שהיא ממש מסייעת לי לחיות לקחת אותה למרות שאני מרגישה פחות עצמי?
עוד משהו שמשגע אותי זה שהיא מגבירה לי פי שבעים את ההתקעות על מחשבה- אני יכולה להסתובב בלופ עם אותה מחשבה או אותו נושא יותר מבדרך כלל כל היום , זה כיף בתחומי העניין שלי שגם כך אני "אובססיבית" עליהם אבל זה סבל נוראי אם אני נתקעת על מחשבה, מושג או אדם.

מצד אחד היא מאפשרת לי זרימה קלה יותר ממצב למצב ומקלה את החרדה הכל כך קשה שמלווה את השינוי ומהצד השני היא מגבירה את האובססיה והתגובה הרגשית של כל כולי לסיטואציה (אם כי בגדול היא גם מחלישה את הסיכסוך הרגשי שלי).

מנסיונכם , מה עדיף?
אני רוצה לקום ולעשות דברים אבל אני רוצה לשמוע מצידכם כהורים לנט"ים או כנט"ים איך אתם מרגישים לגבי התרופה ...

חשוב לי לציין שניסיתי ריטלין וזה עושה לי תופעות לוואי קשות כמו תגובה רגשית אובר אובר לא ממוקדת ונשלטת והיפר גבוה מדי, לקח זמן עד שהחלטתי על קונצרטה משום שהיא מתפזרת במשך 12 שעות וזה מקל על התסמינים.

ועוד משהו אני ADD ולרוב מרחפת וצריכה את זה כדי להתרכז (האמת שהריכוז שלי ממוקד באלף ואחד דברים במקביל) וזה דווקא כיף שזה מסייע לי בתחומי העניין שלי.
 

cosmo15

New member
עוד משהו שלא ציינתי

אני מרגישה יותר חברותית איתה, אני לא מרגישה אכפתיות או פחד לדבר עם אנשים ובדרך כלל אני סובלת גם בתחום הזה מחרדה חזקה לדי (בהתחשב בזה שאני תמיד נתפסת מעט משונה) ואיפשהו אני מעט כמהה למקום הזה של חוסר האיכפתיות של הכדור, כי הוא באמת מאפשר לי להתבטא חופשי.

בעבודה האחרונה אפילו הצלחתי לדבר עם אנשים וזה היה ממש נהדר שלא אכפת לי שאני מי שאני ואם מבינים או לא .

זה מוכר למישהו כאן?
 
מאיזה בחינה את נחשבת משונה?

ואיךמתבטא חברתיות שלך ? את מדברת יותר ? משתשפ יותר זןרמת ? מו למשל שטת בהשפעת חומרים ? , כי שאי לפעמים שותה אז אני זורמת מאוד ולפעמים זה לא טוב כי מנצלים את זה, בדרך כלל אי שקטה ולא מתה על גיבורים או סמול טוק וזה חלק בלתי נפרד מהשיח הנ"טי איך זה אצלך? מבחינת סמול טוק ?
 
איך את?

מה אצלך כשאת ליד אנשים?.

אצלי זה תלוי. אני שונאת סמול טוק הן משעממות אותי. לרוב אין לי ביטחון בעיקר עם בנות אני נלחצת כי אמא שלי הייתה אלימה ובנות התעללו בי בבית הספר אז קשה לי להתגבר על חשד.

אני מבינה את השתיה שלך בפעם האחרונה שהייתי טבעי בקבוצה גדולה שתיתי הרבה כי זה הדבר היחיד שאיפשר לי להצליח לדבר ולא להיות לחוצה.

בדרך כלל שמים לב שאנן מוזרה, התנועות שלי שונות ולא מבינים את ההומור שלי או חושבים שהוא מוזר.

אני לא מדברת כשאני לחוצה אבל כשלא אני נתקעת על מונולוגים ארוכים לגבי מה שמעניין אותי. בגלל זה אני מאוד אוהבת את אבא שלי כי הוא כמוני ואני נתקעת וקשה לי לעצור ולסכם ואני מאוד סקרנית לגבי אחרים אבל לרוב לא מתחברת לנושאי השיחה שלהם ולא יודעת מה להגיד.

אני גם לא מתה על קשר עין. בן הזוג שלי אמר שכשנוח לי עם אדם אני לא מביטה ושאני לא מאשרת או מודיעה כשהסכמתי עם משהו שאדם אמר. קצת קדה לי להתרכז בדברים של אחר בגלל הקשב והריכוז אבל לרןב אני אסוציאטיבית בנושא ואני לא מבינה למה אם אני מסכימה או שאין לי מה להוסיף אני חייבת להוסיף ולדבר מנימוס על מה שאני לא מתעניינת או מבינה בו?. אני שונאת את זה. אז אני שותקת אם אני מסכימה או אין לי מה להגיד.

מישהו גם אמר לי שאני מדברת בלי לקחת את הצד השני,שכאילו אני יוצאת מהנחה שהם יודעים מה שאני.

זהו בערך וגם הטון שלי לרוב חלש מדי או גבוה מדי כשאני מתרגשת. אני מודעת להבדל אבל לא אוהבת להתאמץ רק בשביל להיות משהו שאני לא כשאני לא חייבת לשחק. בן הזוג גם אמר תמיד שיש לי נושאי שיחה קבועים ואני יכולה לקיים את אותה שיחה שוב ושוב ולהנות מזה מחדש. שאני חושבת על זה -זה נכון
 
אני מפחדת מגברים אבל בו זמנית נמשכת לאלימים..

ממש הפוכות בקטע הזה, בגלל שאבי התעלל בי מינית ועוד שלל התעללותף פתחתי חשדות בקשר לגברים ובו זמנית אני מחפש דווקא את הכי שדומה לו ( לכן נמשכתי כל כך לנתי ) . ובקשר לבנות אני אוהבת אותם, קל לי איתם יותר משחוררת יש לי כמה חברות טובות וכיף לי איתם, מדברת על הכל ,ואני בכלל לא חושבת שמבחינה מינית אני מנמשכ רק לגברים יש לי גם אהבה לנשים, אבל הקשרים הרצינים שלי היו רק עם גברים .....

בקשר להומר ושונות : אני מבחינה תנועתית לא שונה אני כמו כולם, מבחינת קשר עין אני לא אוהבת ( אבי אילץ אותי להסתכל עליו בזמן האקט וזה נחרט לי בזיכרון ואני מפחדת להסתכל אבל קשור מי יש כאלו שאין לי בעיה, עם אני מכירה אותם ממש טוב ) , ואני יש לי הומר מיני די בוטה, ואני זורמת אז חושבים שאני איזה " פרוצה " ומנצלים את זה ואני הכי לא, פשוט זה הומר של ואני הכי לא נותנת, עד שאני נכנסת עם גבר למיטה לוקח המון זמן.


בקשר לשיחות אני גם מדברת על מה שמעניין אותי , אבל בגלל שבתור ילדה נאלצתי לשרת את המבוגרים, ולציית להם פתחתי מעין חוש כזה להבין גם את השני ולהתחשב בו, ולרצות לפתח דיאלוג ולא לשתוק , אני למשל אוהבת לדבר עם נתי על שירה וספרות, אבל שהוא מדבר איתי על מדע או על דה וינצי ( והאמיני הילד הזה חפרן חבל על הזמן ) אז אני לא רוצה להמשיך את השיחה ומרגישה רע כי הוא מאוד מתלהב ממנו וכאמור אני רגילה לשרת ....


קיצור אנחנו מאוד דומותץ...
 

arana1

New member
זה בגלל שכמו הרבה אוטיסטים את טלפטית

יתכן שזו גם הסיבה שפעוטות אוטיסטים לא מצביעים,
אוטיסטים באמת יודעים את זולתם ולכן מניחים שאין צורך בפרוטוקול המקובל של אישורים ואישרורים והסכמה על מה צריך להסכים ואיך

ההסכמה מובנית כמובן מאליו כמו גם ההתנגדות האפשרית
זה לא נראה ככה כי גם בגלל זה אוטיסטים נתפשים כחסרי טאקט או אמפטיה ובכלל זה שאתה מבין ורואה ומרגיש מישהו לא אומר שתגיב בצורה שתתאים לו
המון פעמים אפילו ההפך מזה
אני למשל לא מגיב לציפיות נ"ט כל כך כי השורש שלהן והדחפים שעומדים מאחוריהם פשוט ממש לא מדברים אלי,
אז מתוך שחצנות מניחים שאני פשוט מפגר,
או מנוכר,
לא אכפת לי מזה
 
תגידי איךף את מראה אהבה ?

בתור אישה איך את מבטא אהבה ? , אני כן מבטא אהבה באופן מפורש וישר כמו " אני אוהבת אותך " למשל אני אומרת ככה לאוהבים שלי , אבל אני יודעת מניסיון שאצל אוטיסטים זה אחרת, הם לא מראים אהבה באופן מקובל , למשל נתי אף פעם לא אומר אני אוהב אותך, ולו אף פעם לא אמרו אני אוהב אותך , אבא שלי למשל אדם חם אפילו שיש בו צד מתעלל ואכרי, אבל הוא אמר לי מלא פעמים אני אוהב אותך, וחיבק אותי וננישק גם לא באופן מיני וגם דאג ושאל לכן אני אוהבת אותו כי הוא היה חצי רע חצי טוב ,קיצור איך את מבטא אהבה? ואם עם הקנצרטה את פתוחה או נעצרת יותר ?
 
אני בן אדם חם

עם הכדור אני יותר קרה,כשיש לי עודף תחושתי או חושי אני צריכה שלא יגעו בי.

אבל בעיקרון גדלתי במשפחה שהיא חצי מזרחית ואני מנשקת ומחבקת את אבא עד היום.

אני ממש אוהבת מגע מתמיד ואוהב עם אדם שנוח לי איתו,גם אישה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
גם פולנים מרבים להתנשק
 
גם אני ככה מתה על מגע וכרבולים וחיבוקים

זה מאוד חסר לי שאני בקשר זוגי שהחבר לא מחבק או מנשק , היה לי קשרים עם אוטיסטים ושמתי לב שהם לא מתנהגים ככה הם לא " חמים " הם מאוד מרחוקים וזה מאוד כואב , אבל אני גם חוששת ממגע בגלל אבי והפגיעה המינית בי וגם חוש'קת, אני גם מחבקת את אבי אבל בהיסתגיות כי עדיין נורא כועסת עליו .
 

cosmo15

New member
אני כמוך- אני חייבת מגע, גם של אישה שחברה

כל עוד אין לי את הנפילות זקוקה לזה נואשות.

זה לא אומר תמיד סקס או תמיד מגע מתמיד גם כשלא נוח
אבל אני חושבת שזו סוג של בדידות נפשית מאוד עמוקה
וצורך מאוד עמוק להתאחד עם אחר
שמגיע גם במגע

לפעמים גם בפירוד החריף של הנפילות
מאותה סיבה אני לא אוהבת שיחות חולין
אני צריכה מגע מתמיד
שיח מתמיד
 

dina199

New member
לפי מה שאת מספרת את מתפקדת טוב יותר עם התרופה.

בלעדיה את ממש נתקעת ולא נראה לי שזו איכות חיים יותר טובה.
 

cosmo15

New member
שאלה נוספת- אם אבחר לוותר

על הטיפול התרופתי,
מה יכול לתת לי מענה לחרדה משינויים?
אני מנסה להסביר לעצמי למה אני ככה אבל מאז שאני ילדה, כאשר צריך היה לעבור ממצב אחד לאחר הייתי נתקפת בדמעות ולחץ, משהו בשינוי הוא אגרסיבי בשבילי וכל מעבר ממקום למקום, אפילו סתם לסדר תיק נראה לי בלתי אפשרי וקשה.

שמתי לב שתקופה שרשמתי רשימות זה סייע לי מאוד בהתנהלות,
האם זו פרקטיקה מוכרת לדברים מהסוג הזה?
האם יש פה אס"ים שמתמודדים עם זה?

ואני גם מרגישה אשמה
כי נניח לפני כמה ימים הגעתי הביתה ורציתי לסדר את התיק או ללמוד משהו שאני צריכה אבל המחשבה על השינוי או הסידור מלחיצה אותי מאוד ולמרות שאני יודעת שכשאתחיל זה יהיה באמת שום דבר ואפילו אהנה שמסודר אבל השינוי מפחיד אותי, נראה לי גדול מדי ודורשני מדי.

אני כאילו לא מצליחה לדמיין מספיק חזק את המצב הנגדי ורק כשאני כן אז אני מצליחה לעשות דברים וזה בכל דבר קטן, נסיעה , סידור אפילו לפעמים בתחביבים שלי (אני מאוד אוהבת וממש יכולה לשרוף בקלות 11 שעות בבישול ובקריאה עליו אלא אם אני מרסנת את עצמי) אבל עצם ההגעה לשם מתסכל אותי.

בחלק החברתי זה מאוד קשה כי השינויים מתמידים , האנשים , הסיטואציה, השיחה וגם הצבעים והקולות ואני שונאת את זה, מצד אחד זה מושך אותי גם כל שינוי אבל מצד שני אני צריכה סטביליות.

פעם היו לי טריקים משלי להכנס לשינוי בקלות רבה יותר, נניח להחזיק חפץ שקרוב אלי ואז יש לי משהו בטוח וגם נניח לספור שניות בשיעורים בבית הספר היה מרגיע אותי.


בכלל זה מאוד מקשה עלי כל החיים- הכי הרבה שהצלחתי להתמיד בעבודה היה 8 חודשים וזו אחת הסיבות שמאוד אהבתי את הצבא כי לא מוותרים שם והכל קבוע מראש וזה הרגיע אותי מאוד, עכשיו זה מוזר כי אני אדם שהכי אוהב לקרוא חוקים ולחיות לפיהם בדיקדוק כשמזדמן לי אבל אני לא מסוגלת לעשות דבר פשוט כמו להתמיד בעבודה ושמונת החודשים האחרונים עם הקונצרטה היו מדהימים ברמה שהצלחתי לקום בלי חרדה נוראה בבטן ולמרות שיש לזה צד של עד שמתרגלים לכדור ויש דיכאון וזה משבש את המחשבה אני כל כך מתגעגעת שהחיים קלים יותר ולא כל תנומת בוקר הופכת לסיוט כי צריך לקום ואני מפחדת...

זה מוכר לכם? איך מתמודדים עם זה?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
החזקת חפץ משמעותי, רשימות- זה עדיין עוזר לך?
אם את יכולה למצוא דרכים למתן את הקשיים והסבל שמופיעים ללא הכדור,
נראה לי ששווה לנסות.
אם לא- נשמע באמת רע ומר בלעדיו...

לא יודעת, אולי במקרה כזה אפשר מדי כמה חודשים
כשהתנאים הסביבתיים מאפשרים, מחזיקים אותך, לעשות הפסקה.
אבל כדאי להתייעץ בעניין זה עם רופא/ה שאת סומכת עליו/ה.
 
כן

אני באמת חטשבת שהייתי צריכה לקבל סיוע התנהגותי כילדה. יש לי הרבה פחדים וחרדות
ורציתי לשאול אותך בתור אמא לילד ובעצמך כאס"ית מה התנהגותית מסייע לך עם שינויים? עם קשיים שעולים למשל בהתמדה בדברים?

בנית לך סיסטמה? אני חושבת שאני צריכה התערבות התנהגותית כי אני רוצה המון דברים שבלי הכדור וגם איתו רק נסבלים.

נניח התמדה בעבודה,לימודים וחיי חברה
 

schlomitsmile

Member
מנהל
את יכולה לקבל סיוע גם כבוגרת
CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) יוכל אולי להיות טוב לך.
שווה בדיקה.
היה לנו ארוח בנושא בכותרת 'א"סים ורגשות'
(ראי ב'מומחים מתארחים' בקישורי הפורום)
ויש מידע גם בסעיף 'גישות ושיטות טיפול' בקישורים.
&nbsp
מה מסייע לבניי/לי עם שינויים-
א)שהשינוי יהיה רצוי, מבחירה ולא מונחת
ב)הכנה מראש. ידיעה מה הולך להיות.
ג)כשהבנאדם ביומיום שלו חי בסביבה מאפשרת, מכילה,
כשהוא יכול להיות יחסית רגוע, משוחרר,
נשארים לו כאילו יותר "שוליים" כדי להכיל שינויים וכלמיני תיקולים בדרך.
כשהוא לחוץ, כל תיקול מפיל אותו.
&nbsp
אגב, אני א"אית (אשת אמצע). לא נ"טית, לא א"סית, באמצע
 

dina199

New member
הכנה מראש לשינויים (עד כמה שאפשר)

ולא משנה עם ההכנה צריכה להיות שבוע, יום או שעתיים (כי זה תלוי בשינוי עצמו).
העיקר שהשינוי לא יהיה פתאומי.
 
למעלה