הולי, המאמר הזה יאיר לך קצת את הזווית שממנה אני מנסה לדבר
http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2981311
ואני חושב שלא במקרה להמון אוטיסטים יש נטיה לדבר מהזווית הזאת, שהיא רב קולית, רב סיפורית, רב צלילית...
זה לא שהיא נעדרת שיפוט אבל היא מבטאת אמפטיה מהסוג המורכב יותר,
כזה שכולל גם עמדה מאוד ספקנית גם כלפי קולו של האני המספר,
שכמו אצל פסואה, וכמו אצל נוימן,
מנסה לגעת בתמצית, במהות, דווקא דרך פרשנויות שונות.
זו פתיחות שאינה רק פוזה חברתית אלא גם מעבר לה ואוטיסטים נוטים לה מסיבות כאלה ואחרות
http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2981311
ואני חושב שלא במקרה להמון אוטיסטים יש נטיה לדבר מהזווית הזאת, שהיא רב קולית, רב סיפורית, רב צלילית...
זה לא שהיא נעדרת שיפוט אבל היא מבטאת אמפטיה מהסוג המורכב יותר,
כזה שכולל גם עמדה מאוד ספקנית גם כלפי קולו של האני המספר,
שכמו אצל פסואה, וכמו אצל נוימן,
מנסה לגעת בתמצית, במהות, דווקא דרך פרשנויות שונות.
זו פתיחות שאינה רק פוזה חברתית אלא גם מעבר לה ואוטיסטים נוטים לה מסיבות כאלה ואחרות