ברוכים הבאים
בתור אמא לילדה על הרצף (בת 6.5 היום) וכבר כמה שנים טובות אחרי האבחנה יכולה לייעץ לך קודם כל להקשיב לעצמך, אתם הם אלה שמכירים את הילד שלכם הכי טוב ולא אנשי המקצוע (אפשרי גם במרכאות). כמו ששלומית ציינה ניתוח התנהגות רלוונטי רק אם בוחרים בaba ואני ממליצה בחום לבדוק טוב טוב אם אתם באמת רוצים לבחור בשיטה הזאת, וגם אם אתם בכלל רוצים לבחור שיטה.
המלצה נוספת - לגמרי להתעלם מהלחץ המופעל מהסביבה (הסביבה כוללת גם סבים - ההורים שלכם) ושלא יספרו לכם על "חלון ההזדמנויות" של הגיל הצעיר. מניסיון שלי ושל רבים אחרים זה פשוט לא נכון, וישנה התקדמות בכל הגילאים.
עוד משהו - ממליצה בחום השתתפות בקבוצת הורים (סוג של קבוצת תמיכה). אולי אתם לא מרגישים כרגע שאתם זקוקים לזה כי אתם שקועים באיתור אנשי המקצוע ומציאת הפתרונות הטובים ביותר לילד, אך גם אתם זקוקים לתהליך לעבד את המצב החדש. הוא לא נורא, רק חדש
לגבי מטפלים - על פי הצורך של הילד. הילד מתקשה בדיבור/הגיה/הבנתי הנשמע - כדאי לשקול קלינאי תקשורת. מגושם ומתקשה במוטוריקה - ריפוי בעיסוק או פיזיותרפיה וכך הלאה.
הבת שלי בגן תקשורת (גן מיוחד לילדים על הספקטרום) ולכן אין לי ידע לגבי מנחות שילוב למיניהן. מניחה ששילוב במובן הזה יותר מורכב, כי הילד יוצא דופן ונדרש שיתוף פעולה של הצוות.
אז קחו הרבה אוויר ותתקדמו לפי מה שמרגיש לכם נכון. למשל, לבתנו לא נתנו טיפול (למעט מטפלת אחת שבחרתי בפינצטה וראיתי שיש חיבור טוב והילדה מגיעה ברצון למפגש השבועי) בכל השנה הראשונה של גן התקשורת (גיל 4).
אתם מוזמנים להתייעץ על כל דבר שבעולם - נעזרתי בפורום הזה רבות לאחר האיבחון.
