חוששת שלבן שלי יש אוטיזם

אמאעדן1

New member
חוששת שלבן שלי יש אוטיזם

ערב טוב, פעם ראשונה שאני פה ולא יודעת מאיפה להתחיל... אשתדל לקצר..
יש לי בן 4.5 שכיום בחינוך המיוחד... הכל התחיל לפני שנה וחצי - עברנו דירה, גמילה מטיטולים, מעבר לגן ממעון, חדר לבד, הריון שלי... הילד התחיל להתפרץ, להיות עצבני, לזרוק דברים..כל היום הייתה מלחמה (מה שלא קרה לפני המעבר דירה). השלכנו הכל על השינויים והיינו אופטימיים שעם הזמן זה יעבור. בגן היה לו מאוד קשה היה מרביץ צועק מתפשט.. לא האמנתי שזה הילד שלי. הגננת כל הזמן התריאה בפנינו שהוא זקוק לגן קטן. עברנו ועדת השמה ושילוב. לבסוף הוחלט על גן חינוך מיוחד לילדים עם בעיות התנהגות ורגשיות. כל האבחונים הצביעו על כך שהוא צריך גן קטן ושאחת הבעיות העיקריות זה וויסות חושי (לא היה אוכל כדי לא להתלכלך, לא משחק בחול ולא עושה יצירות, נרתע ממאכלים קצת חמים ועוד...). השנה זו השנה השניה שלו בגן, אך שנה ראשונה בחינוך המיוחד. הילד השתנה פלאים, פורח ושמח. מדי פעם התפרצויות ונסיגה אבל לרוב באמת ילד מקסים.
עכשיו למה אנחנו חושדים באוטיזם? במשוב האחרון בגן דיברו איתנו על חשד שלהם לבעיה ברצף התקשורתי. הילד מתקשר יפה עם מבוגרים אך פחות עם בני גילו. לרוב משחק לבד, ואם משחק עם ילדים צריך מבוגר תומך. פרט חשוב מאוד- הילד התפתח מהר מאוד (בגיל חצי שנה כבר עמד בלול..), בגיל שנה וחצי ידע מספרים עד 10.. בגיל 3 הרכיב פאזל של 100 חלקים, דובר 2 שפות, כיום בן 4.5 יודע לקרוא ולכתוב חלק ולמד הכל לבד... יודע מספרים עד 1000 כולל חישובים מתמטיים (השעה 16:38 והוא מסתכל ותוך שניה אומר- עוד 22 דקות שעה 17:00), מחבר ומחסיר מספרים גם תלת ספרתיים וכל היום באובססיה לגבי מספרים ואותיות וחישובים מתמטיים......ואולי בגלל זה קשה לו לתקשר עם ילדים. מי שמסתכל עליו ומדבר איתו לא חושב שיש בעיה, גם ההורים שלנו לא שמים לב לזה בכלל..... אז לענייננו- לאחר שדיברו על חשד לבעיה ברצף התקשורתי גיששתי קצת באנטרנט וקראתי עם אוטיזם אספרגר. עדיין לא ברור לי מזה בדיוק אבל זה ממש תיאור של הבן שלי. ואז התחלנו להלחץ..... הפנו אותנו לאבחון פסיכיאטרי ומאז אני מאוד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. באנטרנט יש יותר מדי חומר ואני כבר לא מבינה כלום..... אפילו לא יודעת מה לשאול אתכם.... אני רוצה אבחון פרטי אבל לא מכירה אף אחד ולא יודעת איך להתחיל ומה לעשות... אשמח להכוונה מכם איך מתחילים את כל התהליך והסבר קטן לקראת מה אנחנו הולכים.....? תודה למי שקרא עד הסוף....
 

בודלר

New member
אני חושב שיש לכם ילד מאד חכם התרשמתי

בנוגע לאוטיזם הוא יצתרך לעבור איבחון אבל לפי דעתי אין צורך כל עניין התיוג לא חשוב לטעמי אבל כדי לקבל עזרה זה הכרחי. תחכי לשולמית היא מבינה בזה יותר ותעזוכ לך בהצלחה בהמשך.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
שלום לך

תחושות הבילבול והמועקה מובנות ומוכרות.
לעניות דעתי כדאי באמת לפנות לאיבחון-
תהיה מסקנתו אשר תהיה, העיקר שתקבלו תשובות וכיוון.

איבחון לא חייב להיות פסיכיאטרי- אוטיזם אינו הפרעה פסיכיאטרית, הוא שונות נוירולוגית.
האיבחון הרפואי יכול להערך ע"י נוירולוג, רופא התפתחותי עם ותק 3 שנים לפחות או פסיכיאטר, כשבכל מקרה חשוב שלמאבחן יהיה נסיון באיבחון על הספקטרום האוטיסטי.

רשימת מאבחנים מומלצים תמצאי בקישורי הפורום
(שבתוך לשונית 'כלים ומידע' בראש העמוד).
אם לא תמצאי, אל תתביישי לשאול

אפשר גם לפנות להתפתחות הילד של קופ"ח,
ורק אם לא מקבלים מהם תשובה משכנעת, לפנות לאיבחון פרטי.

לגבי החשש: שני בניי הגדולים על הספקטרום- בן 20 וחצי ובן 16 וחצי.
אז נכון שיש להם קשיים, וגם כאב שנגרם בחלקו מקשייהם ובחלקו מיחס הסביבה,
אבל בסה"כ הם בחורים שמחים, חכמים, מעניקים ונפלאים

וכל זאת לא למרות היותם על הספקטרום, אלא בדרך האוטיסטית שלהם .
לכן, מציעה לך לא לחשוש מהאוטיזם, אלא במידה ובנך יאובחן, ללמוד אותו.
עולמות חדשים ומופלאים ייפתחו בפנייך
 
אני רואה שאת מאיזור המרכז

תנסי לבדוק אצל דיצה צחור באסף הרופא או בבית אחד.
מן הסתם יש מאבחנים נוספים.
נשמע ממש אספרגר (אם כי ההגדרה השתנתה ב- DSM האחרון)/אוטיזם בתפקוד גבוה.
וילדים בספקטרום זכאים להמון סיוע-יותר מילדים עם בעיית התנהגות וגם יכולים להתקדם מאוד.
 
בספר ההגדרות החדש אין יותר הגדרת אספרגר

רוב מי שהוגדר כך בעבר מוגדר היום ASD ללא עיכוב שפתי ועם קוגניציה תקינה.
מיעוט ממי שהוגדר כך לא מוגדר יותר בספקטרום אלה SCD-הפרעה חברתית תקשורתית (בהיעדר נוקשות/חזרתיות משמעותית).
 

Outlander1

New member
נורא מזכיר את הבן שלי בהתנהגות

הבן שלח אובחן עם NLD. התפרצויות הזעם שאתם רואים זו כנראה צורה של טנטרום. לא להילחץ וחכו לתוצאות המבחן הנוירולוגי. הכי כדאי לדעתי לקחת לנוירופסיכולוג ולא שום גורם אחר. הנוירו פסיכולוג יכול להמליץ על צורה מסויימת של לימוד ומיקום בכיתה למשל או פיצול למשל מבחנים לכדי למד על פני כמה דפים כדי לא להכביד ויזואלית. תמיכה חברתית או רגשית אם זה מגיע לטנטרום. הכי חשוב לשאול את איש המקצוע כל מה שאתם רוצים לדעת מבלי להשאיר אבן שלא הפכתם.
מנסיון שלי הטנטרומים מגיעים כי הילד נתקע בבעיה ובגלל שהחשיבה שלו ״נוקשה״ הוא לא יוצא מזה בקלות כמו ילדים אחרים. אני תמיד עבדתי עם הבן שלי על ״תכנית ב״. אימנתי אותו שנים כך ועכשיו אני רואה שזב חוסך לנו המון מורדות.
אני לא איש מקצוע ולא מאבחנת אלא רק אמא.
 

אריוארי

New member
יש בעייה עם התפישה של אוטיסט כנוקשה ותקוע

כי אם בודקים את הדברים עניינית, אז מסתבר, שהמון פעמים התקיעה מתרחשת כי הדרך שבה האוטיסט זורם ומכליל פשוט מאוד שונה מזאת של הנ"ט,
וכיוון שהסביבה לא בנויה להכליל את הדרך שבה האוטיסט מכליל אז מתרחשות כל הזמן תקיעות והצפות והתקפי זעם

נ"ט למשל תקועים בטירוף על הקטע שלהם אבל הם לא נתקעים כי כולם נתקעים בדיוק באותו מקום ובדיוק באותה צורה ולכן המסגרת בנויה להכיל את התקיעות שלהם בצורה חלקה.

אם תכפי על נ"ט לחיות ולחשוב ולהכליל ולזרום כמו אוטיסט הוא יתקע ויחטוף התקפות זעם כל הזמן, בצדק ובאופן בלתי נמנע

התקפות זעם אינן מאפיין אוטיסטי, הם תוצאה של הפער בין התפישה האוטיסטית לתפישה הנורמטיבית

עד היום טרם שמעתי איש מקצוע שיודע לתאר את הפער הזה ואת סיבותיו
 

Outlander1

New member
בהחלט נכון ואני אוהבת את צורת הניתוח

עם זאת כשאני רואה התקף טנטרום (עכשיו הרבה פחות) אני מרגישה שהבן שלי כאילו תקוע ברחוב ללא מוצא עם הפנים קדימה ולא מבין שהוא יכול פשוט לסובב את הראש ולצאת משם כמו שה neuro typical יעשה זאת ופה צריך להכנס לפעולה השלב ב בצור ככלי עזרה. הרי אף אחד לא באמת יודע מה קורה בתוך הראש אבל אני רואה בשטח שאימונים של שנים כן נותנים תוצאות אמנם לא מושלמות אבל עדין.
 

Outlander1

New member
מתנצלת מראש

על כל הtypos . הפלאפון שלי לא ממש נח לכתיבה.
 

Outlander1

New member
עוד דבר

לכולנו יש רמה כסו או אחרת של regidity בחשיבה. ההבדל בין הNT והלא NT היא היכולת להבין למה הם מגיבים כך והכלים הטבעיים או הנרכשים שיש להם לפתור את הבעיה.
אצל ילדים ומתבגרים כשהמח עדין מתפתח וגמיש זו ההזדמנות לאמן אותו כמו שמאמנים את הגוף לריצת מרתון. זה קשה ולפעמים מתיש ולפעמים נשברים אבל זו חובה. זו לפחות דעתי.
 

אריוארי

New member
ממש לא מקבל את זה, בכלל לא מסכים

לדעתי ומנסיוני דווקא אוטיסטים הם הרבה הרבה יותר גמישים ופתוחים לשינויים במובן האמיתי והמהותי יותר של המילה והמונח
ובדיוק משום כך הם מגיבים בצורה מאוד גופנית,
כי שינוי אמיתי ומהותי
בניגוד לשינוי בכאילו,שזה הקטע של הנ"ט, הוא כזה שמערב הדדית את הנפש והגוף בבת אחת,
ומכאן, שבמקומות שבהם לנ"ט אין שום בעייה לפנות כי בלווא הכי הוא עושה רק בכאילו ולכאורה האוטיסט שנוטה להתמסר נפשית וגופנית כאחד, והרי אין דרך אחרת להתמסר באמת, יכול לחוות סבל נפשי וגופני ממש נורא.

מצד שני
בדיוק בגלל זה, הגמישות האין סופית של האוטיסטים ניכרת בצורה מהותית יותר כיכולת לחשוב בו זמנית להמון כיוונים, מה שמתוייג בטעות כאסוציאטיבי, לחשוף קשרים סמויים בצורה מקורית, וגם את זה נוטים לחסום כי זה לא מקובל ולא ליניארי מספיק ולכן נשמע ממש לא קוהרנטי לאנשים מאוד נוקשים כמו הנ"ט.

בגלל זה הצירוף של יכולות קוגנטיביות גבוהות ואפילו יוצאות דופן עם מה שמתפרש בטעות כיכולת רגשית נמוכה כל כך נפוץ ואפילו נחשב כמאפיין שמעיד על כשל התפתחותי עמוק ונרחב

בגלל זה מה שנחשב כטיפול ועזרה הוא לא רק הרסני אלא ממש גורם עוול ומאוד מקשה על האוטיסט למצוא את עצמו


חוסר הסובלנות גם מתבטא בהנחות כמו שלך שלפיה לנ"ט יש גישה יותר טובה למה שטבעי וגם יכולת נרכשת טובה יותר,
זו התעלמות מאוד אלימה ומאוד אופייני מהבסיס להבנה וסובלנות אמיתית

הנסיון לנצל את העובדה שהאוטיסט עדיין ילד ולכן קל יותר לאלף אותו לחיות בניגוד למהותו יתברר עם הזמן כאסון מחריד
 

Outlander1

New member
הרעיון שלך אוטופי ולא עומד במבחן המציאות

זה נכון כמו למשל ברעיון של מימוש פוטנציאל כי אם יד לך כישרון מולד לציור למשל אל תלכי ללמוד ציור באקדמיה כי הם רק יפריעו להתפתחות האישיתשלך על ידי השמת גבולות וללמדך איך נכון. אבל בעולם שבו אנו חיים זו לצערי המציאות שמשכתבים לכל אחד מטרות כמו איך למצוא את מקומו בעולם ואת היכולת שלו להגיע לזהות אישית וחברתית.
ויכולת לכלכל את עצמו ולהנות מהחיים.
אני מאמינה שאין מושלם לא בצד הזה ולא בצד הזה אבל אני כן רוצה לתת לבן שלי את הכלים. לאן זה יביא אותו זה תלוי רק בו.
 

Outlander1

New member
בחיי

נעלמות לי שורות. אז לגבי הצייר נכון שהאקדמיה אולי תסרס כאמן אותו אבל אם הוא יסיים תואר זה יפתח תאורטית בפניו חלון הזדמנויות גדול יותר. כל דבר בא על חשבון משהו אחר. אבל לדעתי חייבים לתת לאוטיסט את הכלים לנווט במציאות ולא במציאות מדומה.
 

אריוארי

New member
האוטיסט יצור מציאות חדשה, עם יעזרו לו

ואין דבר יותר עמוק ומהנה ומהותי וחשוב מליצור מציאות חדשה
ואוטיסטים כאחרים, כשונים, הם המועמדים הכי טבעיים לצורך כך
וגם מאוד נוטים לכך
אלא שהדבר מתבטא גם דרך שורה לא קצרה של רגישויות שבהם אף אחד לא מתחשב לצערי


תוארים לא משנים כלום ולא צריך לשקול כל דבר בצורה כל כך אינסטרומנטלית

טופלים כל הזמן על האוטיסטים יחס אינסטרומנטלי, מחפיץ וחסר אמפטיה ורגש לאנשים ושוב כרגיל וכתמיד מתברר שגם כאן הנ"ט טופלים בדיוק על מי שחפים מהציניות שלהם את כל מה שהכי רע בה

אז לא, ככה לא מעניקים לילדים כלים
ככה לא מעניקים להם בסיס לאמון ואהבה ויצירה
להפך
 

אריוארי

New member
את המציאות משנים אנשים לא מציאותיים

ולמזלנו יש גם כאלה אחרת היינו עדיין חיים על העצים.

המציאות לא זהה רק למה שאת רואה סביבך כרגע,
למה שקיים עכשיו,
להפך, היא בעיקר מה שאת עדיין לא יודעת ומה שעדיין לא נחשף,

ובכלל, לפספס לחלוטין את המאפיינים וההיבטים והמבנים שמרכיבים את השונות האוטיסטית זה בוודאי הכי לא מציאותי,
אם נדמה לך שנכון ומציאותי לכפות על אנשים קיום שמנוגד בדיוק לכל מה שהכי טוב ויפה בהם,
שלדחוף להם בכח כלים שלא רק שאינם מתאימים לזהותם ומהותם אלא אפילו משבשים אותם נורא,
זה מה שיבטיח להם עתיד אז לי אין ספק שאת לגמרי טועה

השאיפה לאוטופיה לא סותרת את המציאות, היא חלק ממנה, והמציאות כל הזמן משתנה, הנ"ט נורא מנותקים מהמציאות בדיוק בגלל שהם לא מסוגלים לראות את זה בכלל, למעשה הם לא מסוגלים אפילו לדמיין שזה אפשרי,
כניכר גם מתגובתך כאן

מימוש פוטנציאל זה לא העניין, עצם התפישה של אדם כמישהו שצריך לממש פוטנציאל היא פגומה ופוגמת ומשקפת את המציאות של העבר

אם המציאות מצערת אותך אז על תשתפי איתה פעולה בצורה כל כך כנועה וותרנית ותראי שהיא תשתנה

מי זה משכתב ? מי השחצן שחושב שהוא יכול רק בגלל שהוא חזק לקבוע איך אמורה להיראות זהות אישית וחברתית ?
מי שמתיימר לקבוע דברים כאלה מראש הוא כל כך טיפש שזה פשוט ממש מסוכן להקשיב לו.

לי, כמו לחלק גדול מהאוטיסטים, התגלה, בגיל מאוחר אגב, כשרון מולד לציור, ציירתי הרבה, ציירתי יפה, עד שנמאס לי מזה, וזהו, פונציאל בתחת שלי, למי אכפת מזה בכלל

כשהיכולת לכלכל את עצמך פוגעת בהנאה, במשמעות, יש טעם לשקול אם לא עדיף פשוט לוותר עליה,
ודווקא הוויתור הזה מקדם מציאות אוטופית שבה היכולת לשרוד מחוברת ליכולת לאהוב
שאין דבר חשוב ומשמעותי מזה
ואוטיסטים נוטים לכך מאוד
וזה שאף אחד לא מוכן להקשיב לזה ולתמוך בזה זו רשעות וטיפשות קיצונית בטירוף
מציאותי זה לא
זה בטוח
 

Outlander1

New member
זו דעתך וזה בסדר

למרות שאני מבינה אני לא מסכימה. כמה איינשטיינים כבר ההיסטוריה יצרה? ומה קרה לכל השאר שחשבו מחוץ לקופסא? ציור זו היתה רק דוגמא כמו שאתה מבין.
כל אחד צריך לקחת את התובנות שלו לכיוון שהוא רוצה. זה עניין של השקפה ולא נושא לוויכוח. אין פה צודק ולא צודק זה עניין של הרבה ניסויי ותהיה והסקת מסקנות ולא רק ערך פילוסופי.
 

אריוארי

New member
לצערי, כמקובל, את ממשיכה להתייחס לאנשים כאל מכונות

ומודדת את קיומם במונחים של תפוקה ותהילה והצלחה ולא יודע מה,
אדם יכול לחוות קיום איכותי להפליא גם בלי להיות איינשטיין,
יותר מזה,
אדם יכול לתרום לחברה הרבה יותר מאיינשטיין ולא את ולא אף אחד אחר ידע מזה בכלל,
וזה בגלל שהוא רואה מתי ואיך לעזור, שהוא מרגיש ורגיש ויודע איך לגשת ומה לעשות באין סוף הצמתים הכל כך קשים של החיים,
ואף אחד בכלל לא ידע מזה כי את התרומה והאהבה האמיתית מתקיימת בשקט ובצנעה ובלי להכריז על עצמה ובעולם שבו הכל נמדד במהירות שבה אנשים מנופפים בעצמם ומשווקים את עצמם וממנפים כל מעשה הכי קטן לדעת רוב האנשים לא יודעים כלום על מי שתורמים באמת.

ויותר מזה, כשיותר ויותר אנשים יבחרו להקשיב ולתמוך ולאפשר חשיבה מחוץ לקופסה אז יותר ויותר ילדים ילמדו לעשות כך כשיגרה, ללא פחד, וביצירתיות,ואז בסופו של דבר כולם יהיו איינשטיינים

זה בהחלט נושא לדיון ולוויכוח, בוודאי בקבוצה שמנסה לחשוף את הבעיות הכל כך לא פשוטות של התמודדות עם שונות
ויש כאן עניין של צודק ולא צודק
ופילוסופיה ממש לא שוללת את הצורך בניסוי וטעיה ותהיה והסקת מסקנות אלא בדיוק ההפך
 

Outlander1

New member
זה ממש מעניין

כי המעקב אחרי החשיבה שלך גורמת לי שוב לחשוב על המילה נוקשות. אני אומרת שוב שאני מבינה על מה אתה מדבר. באמת אני חושבת שאני מצליחה לחשוב דרך המילים שלך ולצייר לעצמי כפר אינדיגו כזה שכולם חיים בשלווה בלי שום מסגרות (עצי בננות תפוז ותפוח יתנו מענה לרעב )אין שם שום זהויות חברתיות ולא תעסוקה כי אחד לא מתקשר עם השני כיוון שלכולם הקלט פלט עובד שונה. יכול להיות שאתה צודק אבל איפה בעולם אפשר לנסות לחיות חיים כאלו? אפילו לא במדינות העולם השלישי לדעתי.
אני מציעה שנרד מהנושא וניתן לאנשים אחרים קצת במה.
בין השחור והלבן יש המון גוונים של אפור.
:)
 

אריוארי

New member
את אומרת שאת עוקבת אבל עובדה שאת לא

כי אין שום קשר בין מה שאת מדמיינת לבין מה שאני רואה ואומר

כצפוי, את בכלל לא מסוגלת לתאר או אפילו לדמיין חברה שפויה אלא כמשהו שמנותק לחלוטין מהשאלות הכי עמוקות ונוקבות של זהות וכלכלה בזמן שאני חותר לזהות בדיוק את ההפך מזה.

עצם העובדה שאת מזהה את מה שאני מנסה לתאר כמייצג של תמימות וניתוק וחוסר קשר ותקשורת
ועצם העובדה שאת מזהה שונות ויחוד כמשהו שלא מאפשר שום קשר
ממחיש עד כמה לא רק שאת לא מבינה שום דבר ממה שאני אומר את אפילו לא מבינה שאת לא מבינה

ולי אין ספק שחלק מהתחושות והבעיות הכל כך קשות של האוטיסט בחברה נובעות בדיוק מהדינמיקה הזאת

ומי שלא רואה את הגוונים זה את
 
למעלה