מה אומרים בקשר לבושה

[יש מישהו בבית]

מה אומרים בקשר לבושה

קראתי בפורום השני של ילדים מיוחדים נדמה לי................
שירשור קצר של הורים שהסבירו שזה מבעס אותם נגיד חברתית.
להסתובב עם ילד אוטיסט.

לא נעים ןלהם כול הסיטואציה הזאת..
ואני מצרף סרט ממקו על ילד אוטיסט בהופעה של קולדפליי..


יכול ללהיות שהסביבה פשוט מתתביישת בנו מה אומרים.......
http://www.mako.co.il/music-news/world/Article-7480a9acf565451006.htm

 

[grayart]

אני חושב שהבושה היא לא מהאוטיזם

הם היו מתביישים גם מילד רגיל אם הוא היה מתנהג באופן שונה ממה שהסביבה רגילה אליו.
אני לא מתבייש בילדים שלי ואף פעם לא התביישתי, בעצמי יש לי התנהגויות שנראות מוזרות לפעמים, ותמיד כשהעירו לי עליהם הייתי אומר תודה.
גם במור ילד , היו אומרים לי אתה ממש דפוק ואני הייתי אומר תודה.
מי שמתבייש שיתבייש לו.

 

[dina199]

נכון , מי שמתבייש שיתבייש לו.

איך בכלל הורים מתביישים בילדים שלהם ?

. הם מתביישים כי הילד לא לפי 'התקן' המצופה. איך ילד יכול להרגיש אחרי יחס כזה של הורים שלו ?

אבל זה כן קשור באוטיזם. ההתנהגות ה'לא כמו כולם' של הילד הא"ס תפריע להורים שלו (ומבחינתם תגרום להם ליותר 'בושה') גם אם היא תהיה פחותה בעוצמתה מהתנהגות זהה של ילד 'רגיל' או עם מוגבלות/נכות אחרת. הסטיגמה של אוטיזם הכי גבוהה .

 

[בודלר]

אני לא מתפלא שהורה אונס תילדים שלו ואת מתפלא מבושה?

אני כנראה חיי בעולם אחר אבל אותי כלום לא מפתיע. ועברתי הכל מהכל והרוב משפחתי היקרה דגש על הכותרת לכן לאנוס תילד מכל צורה נראה לי מאד טבעי.

 

[dina199]

קראתי שם. מתברר שבמקרה הספציפי הזה הבושה

היא בגלל ילד עם פיגור שכלי.
אז כנראה באמת מספיק להורה שהילד 'לא כמו כולם' כדי להתבייש בו.

.
סה"כ לדעתי אם להסביר לסביבה למה הילד לא 'כמו כולם' (ז"טא לא 'רגיל') הסביבה תבין ותפנים , אבל נראה שהורים מנסים לשמור את השונות כמה שיותר בסוד . זה בלתי אפשרי , ה'שונות' נראית לעין ואז הם מתבישים (בילד שלהם

)

 

[בודלר]

לי זה נראה טבעי אני רגיל לזה.

הכל עניין של הרגל שאורחים באים אני בחדר או מורדיפ אותי למטה מה לעשות אני דפקט בושה של המשפחה. כמו שאמרתי הכל עניין של הרגל.

 

[בודלר]

אפילו הורידו אותי למטה עבור כלבי

הוא אמר שאני ילג מטונף ומטנף לו את הספות אז גירש אותי והכלב עלה ושכבתי על הרצפה. סבתא כעסה עליו והוא מצידו זונה רןסיה שבעצמה חטפה מכות אז שתשב ותשתוק. אני זוכר את האצבע על הגרון איום שהיתי ילד פחדתי עד מוות שהייתי נער חששתי והיום. אני משתין עליו ושיעשה כחולים אני לא מחזיר כיבוד הורים לא היה כמהו .

 

[אריוארי]

הסרט הזה ממש מגעיל ועורר בי המון כעס

גם כי ברור שהאבא מענה את הילד שלו למוות רק בגלל שכמו כל הנ"ט הוא מאוד מתקשה להבין שמה שנפלא בשבילו יכול להיות הכי סיוט לאוטיסט אלא שלילד אין ממש ברירה אלא לשתף פעולה כי לא נעים לו אבל לא צריך להיות ממש רגיש בשביל לראות שהוא סובל למוות וחרד בטירוף

חבל שאנשים מתקשים להבין שלא כל מה שעושה להם את זה עושה את זה גם לאחרים
כאילו ממש "נתינה מדהימה" ,לקחת אוטיסט למקום רועש וצפוף ומלא תנועה ואורות וצרחות
ווואוו, אב השנה, לא פחות,
זה דפוק ברמות אחרות

לגבי בושה, הנטיה שלי, כשאיני מדוכא ומשותק, היא דווקא להשתטות בציבור, לעשות שטויות, לעשות בושות לומר את הדברים הלא נכונים ולעשות את התנועות הלא נכונות.

הילדה יודעת שאני "אבא עושה בושות" מה שאומר שכנראה היא יכולה להיות בטוחה ששום דבר שהיא בוחרת וצריכה לא יגרום לי להתבייש בה

 

[anti is back]

גם אותי הסרטון זעזע קשות

ולכל אורכו חיכיתי מתוחה שיתרחש כבר אותו אירוע שגרם למאות אלפי אנשים "להתרגש". רק כשהוא הסתיים הבנתי ש"התרגשות" היא פשוט הפרשנות שהודבקה למה שעל פניו אמור להיראות לכל מי שעיניו בראשו כאותות סבל ומצוקה.

אבל האמת היא שזה מעניין, כי זה מבהיר עד כמה מה שנחשב ליכולת הנורמטיבית לפרש נכונה הבעות ומחוות גוף אינו אלא סוג מאוד מסוים של עיוורון, "יכולת" להתעלם בבוטות ממה שמספרות המחוות וההבעות עצמן לטובת סיפור שהוגדר מראש. שזה כנראה מה שאס"ים מתקשים לעשות.

 

[אריוארי]

מעניין מה זה אומר על מה שא"ס לא מתקשים לעשות

ןבהקשר המרתק של הקשר בין הסיפור לחיים, בין התיאור למציאות המתוארת, ומה זה אומר על היחס בין מה שנקבע מראש, ולמה, לבין מה שמתפתח הדדית כסיפור שאולי יכול להיות משותף ומשתף יותר בצורה שלשם שינוי גם תגע במציאות ותשנה ותשתנה איתה

וכן, כרגיל מתברר שנ"ט תמיד כופים באכזריות אטומה וטיפשית להחריד בדיוק את כל מה שכושל ודפוק בהם בדיוק על מי שלא לוקה בזה בכלל.

 

[בודלר]

שלום לך דודה.

להזדעזע דורש רגש רב וחמלה לי אין תרגש הנהדר הזה .הלוואי שהיה אך הו אנינו מקנא בכם המרגישם, הרגשים ובני האדם.

 

[noamlah]

לפי מה שנראה

האבא העלה את הסרטון לרשת בשביל להתגאות בבן שלו ולעורר סוג של סימפטייה באנשים בכל מה שקשור לאוטיזם
כמו כל דבר שהופך ויראלי ההגזמות לא מאחרות להגיע:
"לא תאמינו מה קרה", "האירוע שריגש מליוניי צופים", "כולנו חסריי פעימה"
מזכיר לי קצת פרומואים לתכניות ריאליטי: "בפרק הבא: הקלפים נטרפים" וכל השטויות האלו

אם זאת אני חושב שגם אתם מגזימים, אמנם יש לי היכרות קצרה עם אוטיזם אבל אחד הדברים הראשונים שאני יודע הוא שזה כמעט בלתי אפשרי לגרום לאוטיסט לבצע משהו שהוא לא רוצה כי ההתנגדות היא מאוד חזקה
אם הסכים להכנס לאוטו ולהכנס לתוך האולם בידיעה שזו הופעה של קולדפליי כנראה היו בתוכו איזהשהם רצון וסקרנות לראות

הילד כנראה אוהב מוזיקה ולשמוע את קולדפליי (אם אני לא טועה האבא דיבר איתו על כך בתחילת הסרטון) והאבא פרגן לו בהופעה שלהם בשביל לשמח אותו
לא נראה שזה היה איזהשהוא אקט בסגנון "הוא צריך ללכת להופעה בשביל להיות נורמאלי", חוץ מזה לא הבנתי מה אתם מנסים להגיד, אוטיסטים ככלל לא יכולים ללכת להופעות? הם לא יכולים להינות מאירועים חברתיים בדרך שלהם?
זו תפיסה מאוד צרה ומצמצמת לפי דעתי

 

[אריוארי]

לדעתי אתה ממש טועה

כי זה לא עניין של לא מסוגלים, לא כל דבר נורמטיבי מהווה אמת מידה למסוגלות ויכולת,
יש סיבה מאוד יפה ועדינה ועמוקה לכך שאוטיסטים נוטים לחוש את מה שנ"ט מרגישים כשמח וביחד כאלימות מאוד קשה,

ולחוש לא נח, בלשון המעטה, בתנאים של דוחק וצפיפות ורעש ותאורה מהבהבת לא מעיד על חוסר מסוגלות או על חוסר יכולת אלא על מסוגלות ויכולת עדינה ורגישה ועמוקה יותר מהמקובל

אני מרגיש שדווקא תפישה שלפיה אירועים חברתיים זו הדרך היחידה לחוש חברה היא שמצמצמת, ואפילו נורא, וגם מהווה את הבסיס וההצדקה להמשיך לעשות לאוטיסטים את המוות כל הזמן

בלתי אפשרי לגרום לאוטיסט לעשות מה שהוא לא רוצה ?
חחחחח...
אוטיסטים כל הזמן עושים מה שהם לא רוצים
אתה רואה סימנים להתנגדות מאוד חזקה בדיוק בגלל שכשנמאס להם אז באמת נמאס להם
וכל העניין שזה לא עניין של רוצה או לא רוצה
האוטיסט נקרע בין הצורך בלאהוב ולקבל אהבה מההורה לבין העובדה שצורך זה מתבטא יותר מדי פעמים כמציאות שהיא רצחנית לחלוטין בשבילו

בדיוק בגלל זה אוטיסטים חיים בסיוט מתמיד

כי כן, אהבה, בניגוד לקלישאה, יכולה להיות גם דבר מאוד מורכב ופרדוקסלי מאוד
ביחוד לאדם האוהב באמת

 

[בודלר]

ממה אתם מתרגשים?

סוחרים בילדים יש רעב רצח ואונס ילדים שטתיז ה אתם מתרגשים?אז התבישו אז מה? או שאתם חמנים בני רחמנים או שהעולם השתגע אין לימ מושג לי זה לא עשה כלום אוליא אני מת רגשית אבל הפעם נראה לי שהגזמתם...

 

[noamlah]

הורים מאוד מתחרים ביניהם באמצעות הילדים שלהם

במהלך כל החיים בערך
-הבן של מי התחיל ראשון ללכת
-הבן של מי למד ראשון לקרוא
-הבן של מי מקבל ציונים טובים
-לבן של מי יש חברה
-הבן של מי עורך דין מצליח
וכה'

גם ההורים הכי ליבראליים אינם חסינים מכך
יש מלחמה וצורך בהכרה בלהיות הורים טובים וההכרה בהורות הטובה מתבטאת בהישגים הטובים של הילד
כאשר הילד אינו מראה הישגים טובים ההורה מרגיש שהחברה מסתכלת עליו ומאשימה אותו בכך ומשם הבושה הגדולה
בושה שמקורה בכישלון בלהיות הורה

 

[dina199]

יש הבדל בין תחרתיות לבין בושה.

נכון תחרתיות זה מגעיל. אבל מי שהילד שלו התחיל ללכת בגיל שנה ו 3 חודשים ואפילו שנה ו 5 חודשים לא ייתבייש מול 'המנצח' שהילד שלו התחיל ללכת בגיל 10 חודשים. מי שהילד שלו התחיל לקרוא בכיתה א (שבימינו נחשב מאוחר למרות שבשביל זה קיימת כיתה א'

) לא ייתבייש מול 'המנצח' שהילד שלו התחיל לקרוא בגיל 4.
אבל הורה לילד א"ס ייתבייש אם הילד יתקרב יותר מדי למישהו או ייגע בו או יידבר 'לא לעניין' אפילו אם הילד התחיל לקרוא בגיל שלוש או ללכת בגיל 11 חודש.
כי הבעיה היא 'התנהגות לא תקינה'. הורים מתביישים בגלל שהילד 'לא כמו כולם' (מהצד החלש , 'לא כמו כולם ' מהצד החזק לא מעניין אף אחד

)

 

[אריוארי]

אבל יש גם קשר

 

[dina199]

כן . בושה זו תחתית ההפסד.

חבל שהורים מתחרים ומתביישים על הגב של הילדים שלהם.

 

[בודלר]

כולם מתבישים בכבשה השחורה והיא משתינה אליהם בקשת.