החברה, או האין חברה

[solois]

החברה, או האין חברה

הבן בן 14 ורוצה להיות עם חברים. אבל השכבה בבית הספר הדמוקרטי התפרקה. החבר'ה נפוצו ואין חבר שמוכן להתייחס אליו ולבוא אליו אחר הצהריים או להזמין אותו אליו. החונכת (דמוקרטי) לא יכולה בעצמה להחזיק את החוטים הפרומים. חברה יוצאת לו מלהשתתף ב-LRDND בימי שישי ומהחוג פעם בשבועיים. בצר לנו חיברנו אותו לקבוצה מבית ספר אחר בתנועת הנוער ודווקא שם מקבלים אותו יפה ומשתפים אותו והוא נהנה להשתתף. אנחנו שואלים את עצמנו אם להשאיר אותו עוד שנה (עכשיו הוא ב-ז') בוואקום הזה או לעבור בית ספר, כשעוד שנתיים ממילא יהיה המעבר לתיכון (אין אצלנו חטיבה). בקיצור אוכלים סרטים והרגשי אשמה ששום דבר לא נעשה והוא חוזר ומסתגר בדפוסים ישנים...

 

[schlomitsmile]

מה דעתו בעניין?
באיזה דפוסים ישנים הוא חוזר ומסתגר?

 

[solois]

התעסקות שבה וחוזרת בסרטים שכבר טחן ונטש מזמן.

 

[יש מישהו בבית]

מנסיוני

כמאובחן בקשת , אוטיסטים יכולים להשאר הרבה זמן לבד. אנחנו מעסיקים אתת עצמנו.
לפעמים מה שנראה בעניכם כבלבול או כריחוף, בנאדם מסתכל על האוויר שעה וחצי ולא זז.
זה בדיוק הניתוק האוטיסטי שמכניס אותנו לאיזון.
אני יודע שסבא שלי היה הולך הרבה ברגל , מהבית שלו, לבית המלאכה ובחזרה .
בדרך לפעמים אבא היה רואה אותו מהמכונית ועוצר להגיד שלום. טרמפ?
סבא היה נהנה ללכת. הוא היה כול כך שקוע בעצמו שהיה מתפלא שעוצרים אותו ברחוב להגיד לו שלום. כמוהו כמוני. תזרמי, תהני מהרגע. חוויה אוטיסטית יכולה גם להעשיר. אל תשדרי לילד שהוא נכה, שהוא צריך לשלם מחיר בשביל חברים.
, '. ואהבת לרעך כמוך', אני מפרש אחרת מהפירוש האורתודוקסי המקובל. אני אומר , מי שאוהב אותך ככה, כמו שאתה, חבר ומי שלא, לא חבר והם אומרים מי שכמוך כלומר שומר מצוות כמוך, מצווה לאהוב אותו כגופך וכולי אחרת אין מצווה כזאתת מהתורה
. ואני אומר זיוף מניפולציה קפיצה לוגית , אחכ מתפלאים שזה גם לא עובד.
נכון אוטיסט יכול ללמוד הרבה , יש לו דרך ארוכה לעבור . אבל זה כבר עניין אחר.

 

[solois]

כן אבל הוא רוצה שיבואו אליו או לבוא לחבר ועצוב שזה לא יוצא

 

[schlomitsmile]

הוא מרגיש טוב בביה"ס? הולך לשם בשימחה?
אם כן- זה לא מובן מאליו, לא משהו שנקל לוותר עליו.
חברים אפשר אולי למצוא בתנועת הנוער, בחוג,
או במסגרת של תחום עניין נוסף שלו.
מניחה שחבר-שניים-שלושה יספיקו לו, מה דעתך?
&nbsp
האם התעסקותו בסרטים מפריעה למישהו?
הבכור שלי למשל, התעסק המון בסרטי מלחמת הכוכבים.
כיום עדיין מאד אוהב את העולם הזה, אבל פחות מתעסק ברמה היומיומית.
זה מעולם לא היווה בעיה עבורו.
לסובבים אותו זה עלול קצת לעלות על העצבים שהוא כל הזמן מדבר על זה ורק על זה,
אבל זרמתי איתו ולמדתי לא מעט

 

[הגשמתי חלום]

כל דבר דורש איזון

גם אני "בצעירותי" לא כל כך הזדקקתי לחברה. ולא רכשתי חברים.
כשהייתי חודשיים בבית חולים בשמירת הריון ואף אחד לא בא (חוץ לבעלי, לפעמים כי היה עסוק עם בנינו הבכור, ואבא שלי שיודע להביא דברים, לסדר, אבל לא לארח חברה) - הרגשתי מאד בודדה.