חלמות (טוריגר אני מזהיר כמו שאמרו לי).
אני חזקתי לאותו מקום שהייתי בו שהייתי בן 8 החלומות האלו כל כך אמתיים שזה מפחד, אני מרגיש הכל, את הקשיחות שלה,ם את הכאב שלי, עובר לי מלא מחשבות בראש, אני רוצה לברוח מכל הצעקות, הקללות האלו שאני אשם שאני דפוק שאני זה שהיה צריך לבורח, פשוט להעלם, הם באים ורודפים אחרי, אוכלים לי את הנשמה מוצאים ממני את הקרביים, את הבשר החיי שעדייף שרוף מכל הכאב הצורם הזה, הנשמה שלי מטיילת באין סופר גנים מנסה ללגום מים טוהרים, אבל הכל זועמה אחת גדולה הכל גושים גושים של בשר חרוף ודם, אני רוצה לבורח מהבעילה הזו של ילד/תינוק שהפך לאישה של כמה חרמנים סוטים שאני אהבתי, כנראה מאוד אהבתי, הם פגמו לי בנשמה, הרסו לי את חלקי הגוף, אני רובט שהת]רק וצריך להחליף לו את כל הרכבים, הלב - שכבר נשרף באש
העיניים- שראות רק את הדמעות שנפכות מתוך שני הזגויות האלו ופללות לעתיד טוב. הרגלים שלא נעות ותקעות בתוך עפר סמיגי מכוסות בחול צהבהב כמו השתן שבתוך השתנתי מפחד בליליות הקרים האלו, והיידים - שאף אחד לא חעיבק אותי בהם ורק הצליף ועוד הצליף וטחן לי את הגוף ,איפה אבא? איפה אמא? אטמו אותי בחדר סגור ושכחו עוד ילד/גבר שגמרו בתוכו פיזית/נפשית/מינית מה לא, מצטער
על החירה, מצטער שאני חי,י מצטער על הבכי, אני רוצה לסיים הכל, כי הם אוכלים אותי כמו נחשים קטנים, מלאי צואה ומוות, אנסים בחליפות קורים לי שירי הלל, סליחה אבא על מי שהייתי סליחה על מה שהי,ה אני מתנצל שבאתי אל הקור הזה האוכל בגופי המת, מחורר את המעיים השלופות את הענים הקמוטות, סליחה אבא סליחה, על הכל.
אני חזקתי לאותו מקום שהייתי בו שהייתי בן 8 החלומות האלו כל כך אמתיים שזה מפחד, אני מרגיש הכל, את הקשיחות שלה,ם את הכאב שלי, עובר לי מלא מחשבות בראש, אני רוצה לברוח מכל הצעקות, הקללות האלו שאני אשם שאני דפוק שאני זה שהיה צריך לבורח, פשוט להעלם, הם באים ורודפים אחרי, אוכלים לי את הנשמה מוצאים ממני את הקרביים, את הבשר החיי שעדייף שרוף מכל הכאב הצורם הזה, הנשמה שלי מטיילת באין סופר גנים מנסה ללגום מים טוהרים, אבל הכל זועמה אחת גדולה הכל גושים גושים של בשר חרוף ודם, אני רוצה לבורח מהבעילה הזו של ילד/תינוק שהפך לאישה של כמה חרמנים סוטים שאני אהבתי, כנראה מאוד אהבתי, הם פגמו לי בנשמה, הרסו לי את חלקי הגוף, אני רובט שהת]רק וצריך להחליף לו את כל הרכבים, הלב - שכבר נשרף באש
העיניים- שראות רק את הדמעות שנפכות מתוך שני הזגויות האלו ופללות לעתיד טוב. הרגלים שלא נעות ותקעות בתוך עפר סמיגי מכוסות בחול צהבהב כמו השתן שבתוך השתנתי מפחד בליליות הקרים האלו, והיידים - שאף אחד לא חעיבק אותי בהם ורק הצליף ועוד הצליף וטחן לי את הגוף ,איפה אבא? איפה אמא? אטמו אותי בחדר סגור ושכחו עוד ילד/גבר שגמרו בתוכו פיזית/נפשית/מינית מה לא, מצטער
על החירה, מצטער שאני חי,י מצטער על הבכי, אני רוצה לסיים הכל, כי הם אוכלים אותי כמו נחשים קטנים, מלאי צואה ומוות, אנסים בחליפות קורים לי שירי הלל, סליחה אבא על מי שהייתי סליחה על מה שהי,ה אני מתנצל שבאתי אל הקור הזה האוכל בגופי המת, מחורר את המעיים השלופות את הענים הקמוטות, סליחה אבא סליחה, על הכל.