מה דעתכם

arana1

New member
לא טיפשי בכלל

גם מזהה נכון לדעתי את היחס המאוד אמביוולנטי לכאורה של האספים למסגרת,
שלמעשה הם לא מסוגלים להשתלב במסגרת המקובלת כי היא לא מספיק "מסגרתית" בשבילם,
לא מספיק מדוייקת,

אולי לא שמתי לב אבל נדמה לי שמשום מה הוא פספס אולי בכוונה את העובדה שהיפנים והגרמנים חולקים גם נטיה לסדיזם מטורף לחלוטין שמגובה ואולי נובע גם מיחס מאוד אגבי כלפי מוות וסבל מצד אחד ומצד שני בקיום מאוד חרדתי.

גם, בדומה לאנגלים, ההיסטוריה הגרמנית מתאפיינת בתנודה מאוד קיצונית בין רמות חופש אוונגרדי בטירוף לצייתנות ברמה של אבדן זהות מוחלט,
וגם האספי נע בין זהות להזדהות בצורה הרבה יותר קיצונית מהממוצע

איינשטיין למשל היא לגמרי אובססיבי לסדר קוסמי אבל תיעב עמוקות סדר המבוסס על סמכות שכופה אחידות,
ואפשר לומר שזה מאפיין די אוטיסטי שנתפש בטעות כאמביוולנטי,
אז חיצונית יש באספרגר הרבה מרכיבים שנדמים כנוחים ומשקפים את התרבויות שהוא מזכיר.
(וזה לגמרי נכון מה שהוא כותב על הצ'כים, מהכרות אישית, הם הרבה יותר גרמנים מסלאבים, אם כי השורשים הסלאבים בהחלט מקצינים את יחסי הדחיה משיכה למסגרת (קפקא למשל מדבר רק על זה וגם היציאות היותר פרועות כמו האשק למשל מתרחשות על רקע המתח של היחיד מול המסגרת)

אולי באמת השוויצרים הם דוגמה טובה יותר כי הם לא אלימים, אם כי יש משהו אלים בניוטרליות שלהם, במקום שבו גדלתי היה גרעין די גדול של שוויצרים, וכולם התאימו בצורה כזאת או אחרת לתיאור של אספים אובססיבים,דייקנים ואקסצנטרים להפליא.

יש משהו במה שהוא כותב, אולי אפילו הרבה, וזה מעניין

אנשים מסוגרים זה אנשים שצריכים מסגרת
אבל אחרת
 
אנשים מסוגרים יכולים להיות הכי פתוחים בעולם מי כמוני יודע?

על הגבול של מסטולים חברתית, ומטורפים חברתית, ופותחים מינית עם כל אחת כמו אדיוטים, השאלה האם זה טוב? כל שאר מה שכתבת לא ממש הצלחתי לעקוב, אבל המשפט האחרון הוא כן משך אותי והוא כן נכון, אני יכולן להיות מאוד פתוח ( יותר מידי האמן לי) אבל גם מאו סוגר. רוב הזמן אני נע בקצב של סגור מאוד לקצת פתוח ,אבל שאני פתוח אין פתוח ממני וזה גם קצת מלחיץ אנשים, כי אני קצת יותר מידי אם אתה מבין,,,,, כלומר ממה שאתה אומר אני מסכים עם האמירה שכתבת
"
אנשים מסוגרים זה אנשים שצריכים מסגרת
אבל אחרת"
&nbsp
אני חושב אבל שאני יכול להיות פתוח בכל מיני מסגרות, גם כאלו מאוד מדכאות, אני בעצם אדם די פתוח באופן כללי, אבל כל הזמן מציקים לי בגלל זה, אני בכלל לא נעול, ממש לא אני מאוד מאוד זורם, ומאוד מתפרע מבחינה מחשבתית/התנהגותית הבעיה שאני גם נורא מוזר אז זה לא " זורם באותו קצב כמו הנורמה" אז אני זורם מסוג אחר " המוזר המטריד הזורם/ הפתאטתי הזורם" ובלה ובלה ובלה ועוד בלה, אז קיצור גרמנים הם עם קשה שאוהב משמעת ויפנים הם סאדו מסכויסטים ופסיכופתים בכללי, אבל אני חושב שהסגור/פתוח הוא יכול להיות בכל מיני מצבים גם בתוך קבוצה מדכאת, הראי הרבה משוררים וסופרים גדולים כתבו יצירות ענק דווקא מדיכוי, וגם אמרו שאם לא היה את המשטר של סטלין לא היה שירה רוסית כל כך טובה או שרתו הופלטית של פושקין, אז אולי יש יתרון מבחינה יצרתית שמדכאים? מה דעתך? זו הטענה שמעת,י אני לא בטוח אני חושב שמחופש, ואהבה אפשר ליצור יצירות הכי מרשימו,ת בכלל עולם של אהבה די קורץ לי. ואחרון נעלמת מפה ארנה, וגם לא הגבת לי ( כנראה נמאסתי עליך....) אבל לא משנה אני רגיל, אז זה דעתי על המשפט היפה והקצר שלך, אם הבנתי אותו בכלל...
 
למעלה