ילד בן חמש וחצי

[3מרגו]

תובעת.ייקח כמה שנים

כל הכבוד להתפתחות הילד.שלנו פעלה לתפארת מדינת ישאל.אחרי מיליון אבחונים הומלץ להמשיך אחרי גן שפתי לאשפוז יום.הרי "קשיים תקשורתיים משניים לקשיים הרגשים".אם רק שם.הרבה מומחים מעורבים.בורים אחד אחד.
ואחרי מסגרות מיוחדות מאוד-רק שילוב.שום חינוך מיוחד לא מוכנה לשמוע!ילד עם IQ גבוה.
אבל למזלי יש בכיתה 22 ילדים ומשלבת מדהימה.שלא עולה לי גרוש למרות שנשמות טובות טוענות שחייבים למצוא לבד ולשלם יפה.
והוא הצליח לסגור פער לימודי אחרי שכמעט לא למד עם סביבה אלימה במסגרת הקודמת.

 

[נתנאל 123691]

חבל על הזמן הם נבלות.

אני מאחל לך הרבה בהצלחה אבל להלחם איתם זה לא פשוט, אני יודע את על בשרי. כמה שלמנו לעורכי דינים ( בכירים מאוד) אף אחד לא הצליח לעזור לנו, 4 שנים אני בבית לא נותנים לי כלום אומרים לי " אתה מקרה נדיר אין מקום בשבילך" וכל מיני תירוצים כאלו.
אבל שווה לנסות, אפילו שזה עולה לא מעט כסף וריצות, ובלאגן. תנסי אבל תדעי שזה לא עומד להיות פשוט. בהצלחה.

 

[3מרגו]

לא עולה לי

זה לא אמור לעזור לי.אלא לקורבנות של דור הבא.שיבדקו אותם טוב.מבקר המדינה וכו'.

 

[נתנאל 123691]

שהיה בהצלחה.

מחכה לכם מאבק קשה, הם נבלות אמתיים.

 

[נתנאל 123691]

זה לא כזה פשוט אותי אבחנו בגיל 17 עד אז חשבו שאני

"מפגר גאון" כלומר ילד מאוד חכם אבל עם התנהגות של ילד, כלומר שאני לא באמת גדול מבחינה מנטלית אבל מבחינה שכלית אני הרבה מעל הממוצע, אני הייתי אצל קלנאי תקשורת גם, ומרפה בעיסוק וכל שאר הטיפולים. אבל אני התחלתי לדבר בגיל מאוד מוקדם בגיל 8 חודשים. אבל הייתי מאוד חזרתי ומאוד לא " מתקשר אחד מול אחד". אמא שלי גם כמוך שמה לב מאוד מהר שאני לא כמו כולם. אבל היא התחילה את הטיפולים בגיל 4. אני הייתי במסגרות רגילות ואני מצטער על זה. זה ממש קשה להיות אוטיסט עם ילדים נורמטייבים. חטפתי הרבה כבר מגיל צעיר. אני מציע לך להשאיר אותו בגן מחיות, שהיה בקשר עם אוטיסטים אחרים. אני לא חושב שכדי לו להתערבב עם ילדים נ"טים לפחות לא כרגע. אני בעד תקשורת בין אוטיסטים. לצערי אני לא הכרתי הרבה, רק שהייתי כבר נער. וזה שיש לך אסמכתא שהוא אוטיסט נותן לך את האפשרות להכניס אותו לכיתה לחינוך מיוחד'. שזה גם לא הכי להיט אבל לפחות היה עם ילדים כמהו.

 

[limorav212]

אתה צודק מאד

בגלל זה ביקשתי ששנה הבאה הוא יהיה בכיתה תקשורתית ולא בג'ונגל עם 40 ילדים שיהיה לו קשה גם מבחינה לימודית כי קשה לו כרגע להבין וגם מבחינה חברתית
הזמן יעשה את שלו.....

 

[נתנאל 123691]

תנו לו את הזמן.

לאט לאט...

 

[dina199]

אל תצפו לעתיד

תעריכו מה שיש היום.
למשל הוא כן יודע מה קורה וכן יודע לתאר. זה המון.
מה שהוא לא יודע זה לענות על שאלות פתוחות.
אז בשלב ראשון שואלים שאלות ממוקדות ושמחים מאוד אם הוא עונה עליהן.
ובכל שלב הבא להעריך מה הושג , ולא להגיד 'למה עוד לא?' או 'מתי כבר?'
הדברים מתפתחים בזמן שלהם. ואצל א"ס כרונולוגיה לא קובעת

 

[limorav212]

נכון את צודקת מאה אחוז

אני משווה אותו תמיד לאחים שלו שגדולים ממנו וזה לא טוב

 

[dina199]

אל תדאגי

הכל עניין של זמן. הילדים מלמדים אותנו המון.
עם הזמן גם תפסיקי להשוות וגם תתחילי להעריך דברים שנחשבים 'קטנים'.
כי אצל א"סים אין דברים קטנים

 

[dina199]

זה בדיוק העניין התקשורתי

הוא יודע מה קורה, הוא קולט מה קורה והוא יודע לתאר (לדעת לתא זה הישג עצום)

 

[dina199]

המשך כי התפוז לא נותן לי לערוך

הילד יודע לתאר ביוזמתו דברים שקרו לו בצורה ממוקדת.
הבעיה היא השאלות ששואלים אותו. כשהוא אומר 'לא יודע' זה לא 'לא יודע את התשובה' , זה 'לא יודע מה רוצים ממני עם שאלה פתוחה/.
השאלה 'איך היה?' היא השאלה הקשה ביותר עבור א"ס. זה מציף והוא לא יודע על מה להתמקד. גם השאלה 'איך היה בחוג?' היא קשה. מאחר ואתם יודעים מה החוג ומה הוא עושה שם אתם יכולים לשאול 'האם עשית בחוג את זה ואת זה?' , 'האם המדריך אמר כך וכך?', 'האם החבר שלך עשה את זה ואת זה?'

 

[3מרגו]

הלוואי והייתי פה לפני שנים.שבטח שום PDD...
אם כבר חוג- למזלנו מצאנו במתנס חוג כישורים חברתיים.אחרי מפגש ראשון המדריכה הייתה בטוחה שהוא עם PDD.ממש נעלבתי.כי כמה וכמה מומחים פסלו זאת בכל השלבים.והיא מי זאת בכלל. ולה מגיע להיות מאבחנת מספר 1

.

 

[salmonit1]

לי היה מקרה דומה שממש השתנה

אני אשמח ממש ממש ממש לעזור לך.
לפני כשנה, בני היה בן חמש וחצי, הדיווח היה ממש זהה למה שאת מספרת.
&nbsp
היום הוא חוזר מבית הספר ומספר לי הרבה הרבה, למשל מי חמשת הילדים שיצאו איתו לחצר, באיזה משחק שיחק, מי ניצח, מה היו החוקים, מי הופיע היום בכיתה. מה היה לו חדש היום בבית ספר, מה היה לו חדש היום בחוג, וכו'.
&nbsp

 

[dina199]

האם הוא עונה על שאלה 'איך היה?'

או מספר ביוזנתו ?

 

[salmonit1]

גם עונה וגם מספר ביוזמתו

 

[נתנאל 123691]

הוא צריך את הדממה.

הילד שלך יכול לדבר הוא יכול לשתף אבל, אתה צריך להבין שהיכולת תקשורת של אוטיסט שונה משל אדם נורמטיבי. כלומר אתה לא תוכל לתקשר איתו כמו שתקשר עם ילד נ"ט זה מאוד קשה שהילד לא מתקשר, לא עונה, הוא צריך את זה האמין לי את התכנסות בתוך עצמו, תנסה להבין אותו בעזרת המבט, התנהגות, דיבור רב הוא לא בהכרח תקשורת בריאה הוא לא בהכרח דרך תקשורת טובה יותר הרבה אנשים מדברים בלי סו7ף אבל הם לא באמת משתפים. אני יכול להצביע על עצמי

שאני הייתי מאוד שמח להפסיק לדבר לגמרי, לא לתקשר עם אף אדם. להיות בתוך עצמי. וזה קרה לא מעט. אוטיסט יכול להפתיע ובגדול ולהיות הכי תקשורתי בעולם, אבל זהנ בקצב שלו, במידה שלו, בדרך שלו לא מעט ]פעמים אמרו לי " אתה נראה לגמרי חברתי אתה לא נראה אוטיסט"זה לא נכון אני תמיד אוטיסט ( אני פי. די. די

תפקוד בנוני - נמוך אני לא אספגר כמו שכולם חושבים אני לא תפקוד גבוהה). אבל אני יכוךל להיות מאוד תקשורתי, ומאוד חברתי שאני רוצה ,שאני בוחר, תאהב אותו כמה שיותר, תיגש עליו, אני קשה לתת לך עצות פרקטיות, קשה לי להדרך אותך, אני לא טוב בלהסביר. אבל אני מאחל לך המון בהצלחה, בברכה נתנאל.

 

[limorav212]

תודה נתנאל מאחלת לך כל טוב והמשך דרך צלחה !!!

 

[נתנאל 123691]

תודה גם לך.

 

[bajura]

את מחזירה אותי אחורה

הילד שלך מזכיר את שלי. שלי היום בן 8. אני לא אגיד לך שהמצב השתנה מקצה לקצה כי זה לא כך. אני עדיין לא יודעת מה עובר עליו בבית הספר לדוגמה כי הוא לא מספר. אבל אני גיליתי שככול שאני אשאל יותר הוא יענה פחות. אני הבנתי שבישביל הילד שלי שאלות פתוחות הם יותר מדי לכן הוא נסגר ולא עונה. היו לנו כול מני תקופות.. כאלה שהוא פשוט לא ענה...או כאלה שהיה עונה לי "אני לא יודע" ...ולאחר מכן עבר ל" אני לא רוצה לדבר". גם היום הוא עושה את זה לפעמים. או שהוא פשוט אומר לי "כיף" ובזה נגמר.
פעם אחד כאשר עדיין לא ממש הבנתי איך לעזור לו נורא התעצבנתי וצעקתי עליו ש " כיף" זה לא תשובה. שאם אני שואלת מה הוא עשה בבית הספר אני רוצה לדעת מה הוא עשה באמת. הוא הקשיב לי ואז ענה לי:
-הגעתי בבוקר, היה שיעור חשבון, אכלתי ארוחת בוקר, שעיור ספורט,שיעור אנגלית, יצאתי להפסקה, שיעור אומנות וחזרתי הביתה

הוא לימד אותי באותו יום שיעור חשוב לחיים.

מה שאני ממליצה לך לעשות זה לעודד אותו לשתף ולא דווקה לספר ובמיוחד לא עלידי שאלות. אני משתדלת לשמש לו דוגמא ולרוב זה עובד. לדוגמא היינו ביחד בהצגה וכאשר אני יוצאים אני יכולה להגיד "WOW איזה הצגה מדהימה אהבתי את החלק בו האריה שאג" ואני עוצרת ומחכה לתגובה. לרוב זנ מדרבן אותו לשתף אותי בתחושות שלו. אותו דבר אני עושה בסוף היום. מספרת לו על איזה שהיא חוויה שלי של אותו יום. והרבה פעמים הוא לוקח את זה לעולם שלו ומוציא דברים החוצה. לדעתי זה דרך הרבה יותר טבעית ונעימה לגרום לו לשתף אותי. את יכולה גם לנסות.
מצטערת שלא קראתי את כול התגובות של השירשור. נכנס השבת ואני קצת ממהרת.

הרבה בהצלחה