טעות.

נכנסתי לבועה.

אני כבר שבועיים בתוך הבועה, ולא יוצא ממנה, אני לבד בתוך עולם חשוך ומדליק טיפה את האור, אני לא רוצה לשמוע ולא רוצה לראות את הדמויות, לא רוצה לשמוע שום קול יותר, אני רוצה שקט, דממה, רוצה להיכנס לתוך עצמי ולא לצאת בתוך הראש שלי דהורות רכבות שעולות באש הם דוהרות ודהורות וגורמות למוח שלי לזוז מצד לצד, אני רוצה

לצלול מתחת למים לגעת בקרעית לשכב על הגב ולהביט בשמש שמעלי רק להסתכל עלי מחייכת, לא לגעת בה, לא להשרף, אני שומע קולות כל הזמן ובא לי להקיא, אני שונא לשמוע אותם מדברים, שונא את הרעשים, רוצה שהעולם יעמוד מלןכת, בחוץ רועש אז אני מתחת לשמיכה, ומדבר עם עצמי כי כבר אין אף אחד שיכול לדובב אותי, מדבר עם עצמי שעות, מדבר לאותם דמויות ש/אני יצרתי, לאותם יצורים שנבראו לי בתוך המוח לאותם שדים לאותם חיות רעות שרוצות לצאת, הורים שלי כבר לא מדברים איתי יותר, אני לבד

במערה, מתחת האדמה אני כורת לעצמי בור עמוק רו7צה להתגלש שם לדעת בשרשים, בזהות במהות של האני, של האחר של הכלו7ם שבתוך העין שלי מאותת לי " תפסיק תפסיק תפסיק". אני כל כך מדוכא שאפילו אני לא רוצה לדפוק את הראש בקיר יותר, לא רוצה לצעוק בכל הבית, לא רוצה שיביאו עלי שוטרים ויגדו " זה הבית של המשוגע בואו נלך הוא שוב בקריז". אני רוצה להיות מעל ומתחת מכל צד וצד לגעת באור וללטף את החושך. אני כבר לא יכול לשמוע אותכם מדברים, אתם נכנסים לי לקפלים של המוח, אתם מכרסמים בי טוחנים לי את המוח, אני סוגר את כל המכשרים בבית, בלי רדיו, בלי מחשב, אבל הם שוב דולקים, ואני רוצה לאטום את האזניים, ואני שוב צועק, אבל הם לא מפסיקים, הם ממש/כים לדפוק ו7להלום בי , רוצה שיפסקו לדבר, לא רוצה לשמוע יותר שום רעש, אבל אין בריריה, אני חיי בעולם שלם ובו יש אין סוף פרטים, אין סוף ריחות, ואין סוף קולות, ואני צריך לעמוד מולם, והכל צף לי, והכל מציף אותי, אז אני ברחתי מפה,

מעולם לשבועיים, עכשיו אני חזרתי, אני רוצה לחזור שוב, אבל המחשבות נושכחות אותי כמו נחשים קטנים ושחרים, הם מתפתלים הם מתחננים " צא צא צא" ואני יצאתי לומר שלום ואני חוזר למאורה, למתחת לאדמה, לתהום, לשקט, לדממה.
 
עדכון בקשר לדירה שאבא שלי הבטיח לי להשכיר.

טוב כמו שאני אמרתי אז לסמוך על אבא שלי זה לא עניין פשוט, אני שאלתי אותו הוא אמר שהוא לא מוכן, הוא דיבר עם המטפלים שלי הם אמרו לו שאני לא יצלח לשרוד לבד, שאני לא מתפקד. אולי באמת הוא צודק, בן אדם בן 22 כמו ילד בן חמש, אני באמת לא מתקד לא יוצא מהבית כבר כמה שנים, לא נותנים לי לצאת החוצה לבד, שאני הולך לסבתא הוא מכניס אותי למונית, ומתקשר אחר אחר כך לסבתא לברר אם לא קרה לי כלום, הם אומרים שאני לא יכול להסתובב לבד שאני יכול לסכן את עצמי, אני באמת מפגר, אני יודע את זה שאני ילד מפגר, זה עצוב

ובא למות ,אבל זו עובדה אני ילד מפגר בן אדם בן 22 שמתפקד כמו ילד בן חמש, הם החביאו את כל הכדורים, סכנים, לא נותנים לי לגעת בגז מפחדים שאני אתפוצץ, אבא שלי הדפוק הזה אני מתבייש לומר את זה רוצה לרחוץ אותי, עי אני שורף את עצמי, הוא אמר שאני לא שם לב ואני נשרף, מניאק, הוא אמר גם שהייתי באשפוז לאיזה עובד ערבי שישמור עלי, אני לא אתן לו לגעת בי, הוא לא יתקרב עלי, בן אדם זקן כזה ארחץ אותי, אני לא עד כדי כך מפגר נכון? הוא לקח אותי לאיזה עובדת ציאולית כדי שיסדרו לי איזה הוסטל, ואני יושב שם והיא מדברת איתי, ואני לא עונה, אז הוא אמר לי " מה בלעת את הלשון תדבר" ואני מביט על הרצפה, ולא עונה, לא יודע מה לומר, נראה חרא, מדבר חרא, במצב של פיגור, והאמא שלי בא איתנו ומתחילה ליין לה את המוח. ולהוציא אותי מסכן. מספרת לה כל מיני סיפורים על מה " שעשו" לי על כל מינ י קשקושים, היא אמרה לה שעברתי התעללות מינית שהייתי ילד אז אבא שלי ישר קפץ ואמר לעובדת ציאולית " הוא לא היה אנוס " אז היא אומרת לו " ואם הוא עבר רק הטרדות זה בסדר?" אז הוא עונה " הוא לא עבר כלום הם שיחקו איתו" ככה אבא שלי אמר, במה הם שיחקו איתי

במשוך בגזר? באן די דינו? במה במחבואים? אני מתחבא מאחור הם מלפנים? במה הם שיחקו איתי אבא, מה יש לי לומר..... אחר כך יצאתי החוצה אז אמרתי לו מה שקראתי " שילדים עוברים התעללות/אונס יותר מבנות" אז מה הוא אומר לי? מסתכל עלי וצוחק ואומר " נו באמת נתנאל אנסו אותך? שיחקו איתך בוא בוא"

ומורה לי לבוא אחריו. לא יכלתי לומר מילה המשכחתי ללכת, עלה לי דמעות בעיניים, אבל לא אמרתי לו מילה, לא דיברתי איתו על זה ולא אדבר איתו על זה, הוא מאנצו פאצו ערבי, כמו כל המשפחה שלו, ופרמטיבי, שלא יכול לשמוע שילד

יכול לעבור דבר כזה, קשה לי לבטא את מה שאני מרגיש, אבל הוא איכזב אותי, לא האמינתי שהוא יגיד ככה, זהו לוקחים אותי למוסד, אני היה שם, כל החיים, וימות שם, ושכולם יזדיינו, אני מחכה שהיה לי תור, עוד חודש כנראה, נראה מה היה, נקווה לטוב, טוב זהו שתיפתי.
 

arana1

New member
אולי מישהו כאן בפורום מכיר גוף שיכול לעזור לך

כי לגמרי מזדהה עם הצורך שלך לנתק לגמרי מגע ולהיות לגמרי כלום וזה צורך הכי מהותי לנשמות מורכבות ורגישות ובמוסדות אין שום אפשרות להגשים מהלכים מסוג זה.

אתה תוכל לתפקד ולהיות אחראי כשתירגע אבל מה שנחשב כטיפול ועזרה מבטיח שלא תוכל להירגע לעולם,
זו מלכודת מאוד קשה,
דירה עם צורה כזאת או אחרת של השגחה נראה לי הכי טוב
 
אני אשמח אם מי שהוא מהפורום מכיר דבר כזה......

אני יאמר לאבא שלי נראה מה הוא יגיד, אם יש שירה ויש השגחה לא נראה לי שהוא יתנגד, הוא בצדק לא רוצה להכניס אותי לדירה לבד אני לא מתפקד בכלל......... חוץ מזה אני כועס עליו בגלל הגישה המטומטמת שלו עלי בכל מה שקשור אתה יודע, הוא לא מוכן לשמוע, ואומר כאלו דברים. אבל אני לא יאמר לו כלו.ם אני תמיד מתמודד עם עצמי לבד. אבל זה כואב מאוד.... ואין מה לומר על זה.
 

HollyGolightly

New member
מצויין. הם באמת מצויינים, והדבר היחידי העומד לנגד עיניהם

הוא טובת מי שהם משמשים כנאמן שלו: אתה, או כל אחד אחר. צרו איתם קשר. הם מעולים.
 
אני אבקש מאבא ליצור איתם קשר

אני זה שצריך את המסגרת, אני לא מסדר לעצמי שום דבר, אני אוטיסט (pdd תפקוד בנוני -נמוך). אני מתקשר בעיקר בכתב, בדיבור כמעת ולא, אבל תודה לך.
 

HollyGolightly

New member
זה בסדר גמור. ברור שאביך הוא זה שיפנה. רק אל תשכח

שיש לך קול צלול מאד - בכתיבה. כך שאם יהיו לך דברים שתרצה לומר להם תוכל לכתוב אותם.
 
כן....

אם היה לי מה לומר להם שאני לא יכול לבטא בעל פה אני אכתוב להם, כי אני כמו הרבה אוטיסטים אחרים לא מדבר הרבה אם בכלל...
 

HollyGolightly

New member
ברור. אתה כותב יוצא מהכלל

אביך ייצור אתם קשר. ואם תרצה לומר בהמשך דברים בעצמך - תוכל לכתוב אותם אם תבחר בכך. אם תבחר שלא - גם זה בסדר. אבל נראה לי שמישהו שכותב בקול צלול כמו שלך, חבל שיוותר עליו.

בכל מקרה, ממליצה בכל לב שאביך ייצור אתם קשר. הם באמת באמת מצויינים.
 
באמת? לא שמתי לב. אמרו לי דווקא הפך ולא מעט העירו לי....

שאני כותב מאוד לא מסודר וברור הפתעת אותי .וכן אני כבר אמרתי לו הוא אמר שהוא יתקשר,תודה לך שאת עוזרת לי זה לא מה בכך.
 

HollyGolightly

New member
אז העירו לך. אני חושבת שאני מבינה ואני בטוחה שגם רבים אחרים

מבינים. וחוץ מזה הרי נאמנים הם אנשים שרגילים לתקשורת לא קונבנציונאלית


שמחה מאד שאביך יתקשר. יופי!
 
כן זה נכון יש כאלו שמסוגלים לראות מעבר.

בדרך כלל הם אנשים שהם גם מעבר לרגיל, רוב האנשים רואה את הבחוץ יש אנשים מעתטים שרואים את הבפנים. צריך למצוא אותם כמו שאמר לי ארנה מי שבאתי לפה, כאשר תמצא אנשים כמוך אתה תוכל פחות לסבול, אני האמנתי לו אז וגם עכשיו, צריך לחפש.
 

arana1

New member
חלק מהעניין שזה בא ביחד, הכאוטי קרוב לסדר מופלא, חדשני

וזה חלק מהבעייה, והפתרון, שמה שנחשב בטעות כמימסד טיפולי ותומך אפילו לא מסוגל להתחיל לזהות ובוודאי לא להתייחס בהתאם.

גם משום כך אלפים מהאנשים הכי טובים ועמוקים ורגישים הולכים לאבדנם בחור השחור שנחשב בטעות לטיפול שיקומי בישראל
 
מה שישר הוא גם עקום מה שנראה מכוער הוא הכי יפה.

הבעיה שאנשים מפרידים בין הנאצל לנחות( חושבים שאני בעל שגעון גדלות כי אני מתייחס רק לגדולה וזה לא נכון אני לא מפריד כמו שאמרתי אני רוצה לחקור אבל עדיין מסמנים אותי כלוקה בשגעון גדלות אפילו חריף) בין השגעון לפיכחות, לטעמי בשיגעון יש הרבה סדר והגיון. אני לא רואה במושגעים מסכנים אני חושב שהם רואים דברים שלא נגישים לאדם " פיכח". זו היא לפחות מה שאני מרגיש....
 
ארנה מה אני יעשה עם אבא? אחרי מה שהוא אמר?

מה אתה אומר? אני בטוח שהוא לא עושה את זה מתוך רוע ,אבל זה מאוד פוגע, אני לא מסוגל לשכוח את המשפט שהוא אמר לי " הם שיחקו איתך" מה אתה אומר? אני לא מדבר איתו ולא אדבר אבל המח שלי מתעסק בזה כל הזמן....
 
למעלה