עלייה חדה במתן תרופות פסיכיאטריות לתינוקות בארה"ב
כשהיה אנדרו ריוס בן חמישה חודשים החלו להופיע אצלו התקפים שרק הלכו והחמירו. כשהיה בן שנה וחצי, לאחר שתרופה נגד אפילפסיה עוררה אצלו התנהגות אלימה, רופאים רשמו לו ריספרדל, תרופה פסיכיאטרית, שמיועדת לטיפול בסכיזופרניה ובמניה דפרסיה אצל מבוגרים ורק לעתים רחוקות ניתנת לילדים קטנים.
לאחר שאנדרו צרח מתוך שינה וניהל שיחות עם אנשים וחפצים דמיוניים, אמו המבוהלת חקרה אודות התרופה ריספרדל. היא גילתה שהתרופה אינה מאושרת לטיפול בילדים בגילו של אנדרו, וכי מעולם לא נערכו מחקרים על טיפול באמצעותה בילדים קטנים. "אמרו לי 'קחו את זה, אין שום בעיה', כאילו שהכדורים האלה הם סוכריות 'טיק טק'", סיפרה ג'נסיס ריוס, אם לחמישה מרנצ'ו דומינגוס בקליפורניה. "אבל הוא היה ממש תינוק".
רופאים רבים מביעים חשש מהתפשטות התופעה של מתן תרופות פסיכיאטריות לתינוקות בני פחות משנתיים, למשל לטיפול בסימפטומים של התנהגות אלימה או של הסתגרות, אף שעד כה לא התפרסם אף מחקר על השפעות התרופות הללו על ילדים קטנים ועל הסיכונים הכרוכים בכך עבורם.
קרוב ל–20 אלף מרשמים לטיפול בתרופות אנטי־פסיכוטיות (כמו ריספרידון, המוכרת בשמה המסחרי ריספרדל; וקווטיאפין, המוכרת בשמה המסחרי סרוקוול) ניתנו בארצות הברית ב–2014 לילדים בני שנתיים ומטה. זהו זינוק של 50% בהשוואה לשנה הקודמת, שבה ניתנו 13 אלף מרשמים כאלה, כך לפי חברת IMS Health, המספקת נתונים על מרשמים. 83 אלף מרשמים של פלוקסטין (פרוזק בשמה המסחרי), המיודעת לטיפול בדיכאון, נרשמו לקבוצת גיל זו — עלייה של 23% בתוך שנה.
מינהל התרופות והמזון האמריקאי מאשר:
פרוזק נגד דיכאון לבני 8 ומעלה
פרוזק נגד הפרעה אובססיבית קומפולסיבית לבני 7 ומעלה
תרופות להפרעות פסיכוטיות לבני 10 ומעלה
במקרה של אוטיזם- מאושר ריספרדל לבני 5 ומעלה
הנתונים אינם מציינים כמה ילדים קיבלו את המרשמים האלה (רבים מהם קיבלו כמה מרשמים במשך השנה), אבל לפי מחקרים קודמים נראה שמספרם הוא 10,000 לפחות. כמו כן לא נאמר עבור אילו בעיות ניתנו המרשמים הללו. רופאים יכולים לרשום כל תרופה שהם מוצאים לנכון לכל מטרה, לפיכך ייתכן שחלק מהתרופות משמשות למטרות שלא לשמן נועדו. עם זאת, היקף התופעה והעלייה המהירה מצביעים על מגמה.
פסיכיאטרים ונוירולוגים רבים המתמחים בטיפול בילדים אומרים כי מעולם לא נתקלו במקרה שבו ילד בן פחות משלוש קיבל תרופה פסיכיאטרית, והם מתקשים להסביר את התופעה. כמה מהם העלו את ההשערה שהורים ורופאים, בעלי כוונות טובות, נותנים את התרופות בניסיון להקל על התקפי זעם של ילדים או על סימפטומים שמתפרשים כדיכאון.
לדברי ד"ר מארי מרגרט גליסון, רופאה ופסיכיאטרית של ילדים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת טוליין בניו אורלינס, המוח של ילדים בני פחות משנתיים עדיין מתפתח בקצב מהיר ובאופנים שאינם ידועים לגמרי, ולכן נטילת תרופות שיכולות להשפיע על התפתחות המוח כרוכה בסיכונים חמורים. לדבריה, הסיכונים הללו הם בדיוק הסיבה לכך שתרופות אלה מעולם לא נוסו על תינוקות ופעוטות. "אין מחקרים", היא אומרת, "ואני גם לא מנסה ליזום ולקדם מחקרים כאלה".
"אנשים משתדלים לעשות כמיטב יכולתם בעזרת הכלים שעומדים לרשותם", הוסיפה גליסון, "המשפחות שילדיהן סובלים נתונות בייאוש, והכלי שעומד לרשות מרבית הרופאים הוא פנקס המרשמים".
אנדרו ריוס ואמו בביתם בקליפורניה, בחודש שעבר
אנדרו ריוס ואמו בביתם בקליפורניה, בחודש שעבר. נטל תרופה פסיכאטרית בגיל שנה וחציJenna Schoenefeld / NYT
עוד כתבות בנושא
ילדי פרוזק: עדיין לא בישראל 02:39 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד
ארה"ב מתקשה לסייע לילדים האלימים 23.06.2014 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד
חשש שתרופות פסיכיאטריות לילדים מעודדות התאבדויות 10.12.2003
כמה מומחים מעלים את ההשערה כי ייתכן שהתרופות לא נועדו לילדים, אלא רק נרשמו על שמם משום שהם מכוסים בביטוח רפואי, ולמעשה ניטלו על ידי הוריהם שאינם מבוטחים.
בשנה שעברה פרסמו המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDCP) בארה"ב דו"ח לפיו לפחות 10,000 ילדים בני שנתיים עד שלוש אובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז (HDHD) ונרשמו להם תרופות, כגון אדרול, בניגוד להנחיות האקדמיה לפסיכיאטריה בארה"ב.
מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) אישר שימוש בפרוזק נגד דיכאון בילדים בני שמונה או יותר, ושימוש בתרופה זו נגד הפרעה אובססיבית־קומפולסיבית בילדים בני שבע או יותר. רוב התרופות לטיפול בהפרעות פסיכוטיות, כמו סכיזופרניה ומניה דפרסיה, מאושרות לטיפול בילדים בני 10 ומעלה בלבד. ריספרדל מאושרת לילדים בני חמש בלבד, אבל רק לטיפול בעצבנות הנלווית לאוטיזם.
כמה מהתרופות הפסיכיאטריות האחרות, כגון תרופות נגד חרדה כמו וליום או ריווטריל וקלונקס, מקובלות מאוד לעצירת התקפים חוזרים ונשנים אצל ילדים צעירים מאוד. על אף שהשפעתן על המוח הצעיר אינה ידועה, עצירת התקפים אצל ילד מצדיקה שימוש חד־פעמי מזדמן בתרופות אלה, סבורה ד"ר איימי ברוקס־קאייל, העומדת בראש המחלקה לנוירולוגיית ילדים בבית החולים לילדים בקולורדו ונשיאת חברת האפילפסיה של ארה"ב.
לאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, לאקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריית ילדים ונוער ולאקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה אין קווים מנחים או עמדה רשמית בנוגע לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון ונוגדות פסיכוזה בילדים מתחת לגיל שלוש.
קשה לאתר ילדים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות בשל ההגנה על פרטיות, או משום שנטילתן שנויה במחלוקת. ויכוח נוקב מתנהל בקרב פסיכיאטרים של ילדים על השימוש בריספרדל. חלק מהפסיכיאטרים מציינים השפעות חיוביות, כאשר רבים מהם נתמכים כלכלית על ידי חברות התרופות, בעוד אחרים מתנגדים לשימוש וטוענים כי מדובר במענה לטווח קצר לבעיות מורכבות.
"יש שיטות התנהגותיות לטפל בבעיות כאלה, במקום טיפול בתרופות", אומר ד"ר אד טרוניק, העומד בראש תוכנית המכשירה עובדי רפואה לסייע למשפחות עם ילדים במצוקה. "מה גורם לפחד, לזעם או להסתגרות אצל הילד? מה גורם לתסכול וללחץ אצל ההורה? אלה הדברים שצריך לבדוק, אבל בדיקה כזו דורשת זמן וכסף".
מומחים רבים אומרים שהעלייה בשימוש בתרופות פסיכיאטריות בילדים בכל הגילים נובעת מהמחסור בפסיכיאטרים לילדים. בארה"ב יש רק 8,350 פסיכיאטרים לילדים. לרבים מהם יש רשימות המתנה ארוכות והתעריפים שלהם גבוהים בהרבה מאלה של רופאי ילדים רגילים, שמקבלים הכשרה מעטה בלבד בפסיכיאטריה של הילד.
ריוס אמרה שלאחר שאנדרו החל ליטול את התרופה פלמבט נגד אפילפסיה, התנהגותו נעשתה תוקפנית ולא יציבה עד מאוד — הוא דחף את אחיו ושבר צעצועים. האם סיפרה שהנוירולוגית של אנדרו בבית החולים לילדים במחוז אורנג', ד"ר לילי טראן, רשמה לו ריספרדל, תרופה שממתנת שינויים חריפים במצבי רוח אצל ילדים מבוגרים יותר.
אנדרו, היום בן ארבע, נטל את התרופה במשך ארבעה חודשים עד שאמו החליטה שתופעות הלוואי חמורות מדי — התנהגות שמעולם לא נראתה אצלו קודם לכן — והפסיקה לו את התרופה. "הכול נעשה גרוע יותר", סיפרה ריוס. ד"ר טראן סירבה להתראיין.
ד"ר מרטין דרל, לשעבר נשיא האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים, אומר כי "אין עשן ללא אש. עלינו לבדוק את העניין כדי להגן על הילדים. עלינו לזהות את המקרים האלה. גם אם אין מדובר ב–10,000 ילדים אלא רק בכמה מאות זה יהיה מצער מאוד בעיני".
כשהיה אנדרו ריוס בן חמישה חודשים החלו להופיע אצלו התקפים שרק הלכו והחמירו. כשהיה בן שנה וחצי, לאחר שתרופה נגד אפילפסיה עוררה אצלו התנהגות אלימה, רופאים רשמו לו ריספרדל, תרופה פסיכיאטרית, שמיועדת לטיפול בסכיזופרניה ובמניה דפרסיה אצל מבוגרים ורק לעתים רחוקות ניתנת לילדים קטנים.
לאחר שאנדרו צרח מתוך שינה וניהל שיחות עם אנשים וחפצים דמיוניים, אמו המבוהלת חקרה אודות התרופה ריספרדל. היא גילתה שהתרופה אינה מאושרת לטיפול בילדים בגילו של אנדרו, וכי מעולם לא נערכו מחקרים על טיפול באמצעותה בילדים קטנים. "אמרו לי 'קחו את זה, אין שום בעיה', כאילו שהכדורים האלה הם סוכריות 'טיק טק'", סיפרה ג'נסיס ריוס, אם לחמישה מרנצ'ו דומינגוס בקליפורניה. "אבל הוא היה ממש תינוק".
רופאים רבים מביעים חשש מהתפשטות התופעה של מתן תרופות פסיכיאטריות לתינוקות בני פחות משנתיים, למשל לטיפול בסימפטומים של התנהגות אלימה או של הסתגרות, אף שעד כה לא התפרסם אף מחקר על השפעות התרופות הללו על ילדים קטנים ועל הסיכונים הכרוכים בכך עבורם.
קרוב ל–20 אלף מרשמים לטיפול בתרופות אנטי־פסיכוטיות (כמו ריספרידון, המוכרת בשמה המסחרי ריספרדל; וקווטיאפין, המוכרת בשמה המסחרי סרוקוול) ניתנו בארצות הברית ב–2014 לילדים בני שנתיים ומטה. זהו זינוק של 50% בהשוואה לשנה הקודמת, שבה ניתנו 13 אלף מרשמים כאלה, כך לפי חברת IMS Health, המספקת נתונים על מרשמים. 83 אלף מרשמים של פלוקסטין (פרוזק בשמה המסחרי), המיודעת לטיפול בדיכאון, נרשמו לקבוצת גיל זו — עלייה של 23% בתוך שנה.
מינהל התרופות והמזון האמריקאי מאשר:
פרוזק נגד דיכאון לבני 8 ומעלה
פרוזק נגד הפרעה אובססיבית קומפולסיבית לבני 7 ומעלה
תרופות להפרעות פסיכוטיות לבני 10 ומעלה
במקרה של אוטיזם- מאושר ריספרדל לבני 5 ומעלה
הנתונים אינם מציינים כמה ילדים קיבלו את המרשמים האלה (רבים מהם קיבלו כמה מרשמים במשך השנה), אבל לפי מחקרים קודמים נראה שמספרם הוא 10,000 לפחות. כמו כן לא נאמר עבור אילו בעיות ניתנו המרשמים הללו. רופאים יכולים לרשום כל תרופה שהם מוצאים לנכון לכל מטרה, לפיכך ייתכן שחלק מהתרופות משמשות למטרות שלא לשמן נועדו. עם זאת, היקף התופעה והעלייה המהירה מצביעים על מגמה.
פסיכיאטרים ונוירולוגים רבים המתמחים בטיפול בילדים אומרים כי מעולם לא נתקלו במקרה שבו ילד בן פחות משלוש קיבל תרופה פסיכיאטרית, והם מתקשים להסביר את התופעה. כמה מהם העלו את ההשערה שהורים ורופאים, בעלי כוונות טובות, נותנים את התרופות בניסיון להקל על התקפי זעם של ילדים או על סימפטומים שמתפרשים כדיכאון.
לדברי ד"ר מארי מרגרט גליסון, רופאה ופסיכיאטרית של ילדים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת טוליין בניו אורלינס, המוח של ילדים בני פחות משנתיים עדיין מתפתח בקצב מהיר ובאופנים שאינם ידועים לגמרי, ולכן נטילת תרופות שיכולות להשפיע על התפתחות המוח כרוכה בסיכונים חמורים. לדבריה, הסיכונים הללו הם בדיוק הסיבה לכך שתרופות אלה מעולם לא נוסו על תינוקות ופעוטות. "אין מחקרים", היא אומרת, "ואני גם לא מנסה ליזום ולקדם מחקרים כאלה".
"אנשים משתדלים לעשות כמיטב יכולתם בעזרת הכלים שעומדים לרשותם", הוסיפה גליסון, "המשפחות שילדיהן סובלים נתונות בייאוש, והכלי שעומד לרשות מרבית הרופאים הוא פנקס המרשמים".
אנדרו ריוס ואמו בביתם בקליפורניה, בחודש שעבר
אנדרו ריוס ואמו בביתם בקליפורניה, בחודש שעבר. נטל תרופה פסיכאטרית בגיל שנה וחציJenna Schoenefeld / NYT
עוד כתבות בנושא
ילדי פרוזק: עדיין לא בישראל 02:39 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד
ארה"ב מתקשה לסייע לילדים האלימים 23.06.2014 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד
חשש שתרופות פסיכיאטריות לילדים מעודדות התאבדויות 10.12.2003
כמה מומחים מעלים את ההשערה כי ייתכן שהתרופות לא נועדו לילדים, אלא רק נרשמו על שמם משום שהם מכוסים בביטוח רפואי, ולמעשה ניטלו על ידי הוריהם שאינם מבוטחים.
בשנה שעברה פרסמו המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDCP) בארה"ב דו"ח לפיו לפחות 10,000 ילדים בני שנתיים עד שלוש אובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז (HDHD) ונרשמו להם תרופות, כגון אדרול, בניגוד להנחיות האקדמיה לפסיכיאטריה בארה"ב.
מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) אישר שימוש בפרוזק נגד דיכאון בילדים בני שמונה או יותר, ושימוש בתרופה זו נגד הפרעה אובססיבית־קומפולסיבית בילדים בני שבע או יותר. רוב התרופות לטיפול בהפרעות פסיכוטיות, כמו סכיזופרניה ומניה דפרסיה, מאושרות לטיפול בילדים בני 10 ומעלה בלבד. ריספרדל מאושרת לילדים בני חמש בלבד, אבל רק לטיפול בעצבנות הנלווית לאוטיזם.
כמה מהתרופות הפסיכיאטריות האחרות, כגון תרופות נגד חרדה כמו וליום או ריווטריל וקלונקס, מקובלות מאוד לעצירת התקפים חוזרים ונשנים אצל ילדים צעירים מאוד. על אף שהשפעתן על המוח הצעיר אינה ידועה, עצירת התקפים אצל ילד מצדיקה שימוש חד־פעמי מזדמן בתרופות אלה, סבורה ד"ר איימי ברוקס־קאייל, העומדת בראש המחלקה לנוירולוגיית ילדים בבית החולים לילדים בקולורדו ונשיאת חברת האפילפסיה של ארה"ב.
לאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, לאקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריית ילדים ונוער ולאקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה אין קווים מנחים או עמדה רשמית בנוגע לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון ונוגדות פסיכוזה בילדים מתחת לגיל שלוש.
קשה לאתר ילדים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות בשל ההגנה על פרטיות, או משום שנטילתן שנויה במחלוקת. ויכוח נוקב מתנהל בקרב פסיכיאטרים של ילדים על השימוש בריספרדל. חלק מהפסיכיאטרים מציינים השפעות חיוביות, כאשר רבים מהם נתמכים כלכלית על ידי חברות התרופות, בעוד אחרים מתנגדים לשימוש וטוענים כי מדובר במענה לטווח קצר לבעיות מורכבות.
"יש שיטות התנהגותיות לטפל בבעיות כאלה, במקום טיפול בתרופות", אומר ד"ר אד טרוניק, העומד בראש תוכנית המכשירה עובדי רפואה לסייע למשפחות עם ילדים במצוקה. "מה גורם לפחד, לזעם או להסתגרות אצל הילד? מה גורם לתסכול וללחץ אצל ההורה? אלה הדברים שצריך לבדוק, אבל בדיקה כזו דורשת זמן וכסף".
מומחים רבים אומרים שהעלייה בשימוש בתרופות פסיכיאטריות בילדים בכל הגילים נובעת מהמחסור בפסיכיאטרים לילדים. בארה"ב יש רק 8,350 פסיכיאטרים לילדים. לרבים מהם יש רשימות המתנה ארוכות והתעריפים שלהם גבוהים בהרבה מאלה של רופאי ילדים רגילים, שמקבלים הכשרה מעטה בלבד בפסיכיאטריה של הילד.
ריוס אמרה שלאחר שאנדרו החל ליטול את התרופה פלמבט נגד אפילפסיה, התנהגותו נעשתה תוקפנית ולא יציבה עד מאוד — הוא דחף את אחיו ושבר צעצועים. האם סיפרה שהנוירולוגית של אנדרו בבית החולים לילדים במחוז אורנג', ד"ר לילי טראן, רשמה לו ריספרדל, תרופה שממתנת שינויים חריפים במצבי רוח אצל ילדים מבוגרים יותר.
אנדרו, היום בן ארבע, נטל את התרופה במשך ארבעה חודשים עד שאמו החליטה שתופעות הלוואי חמורות מדי — התנהגות שמעולם לא נראתה אצלו קודם לכן — והפסיקה לו את התרופה. "הכול נעשה גרוע יותר", סיפרה ריוס. ד"ר טראן סירבה להתראיין.
ד"ר מרטין דרל, לשעבר נשיא האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים, אומר כי "אין עשן ללא אש. עלינו לבדוק את העניין כדי להגן על הילדים. עלינו לזהות את המקרים האלה. גם אם אין מדובר ב–10,000 ילדים אלא רק בכמה מאות זה יהיה מצער מאוד בעיני".
