נמאס לי מאחי ומהחברה המטומטמת שלו.

נמאס לי מאחי ומהחברה המטומטמת שלו.

הם לא נותנים לי להכינס לחדר שלו. ולדבר איתו. כי א. המפגר הזה לא רוצה כי הוא מדבר עם הפוסטמה שלו. ב. הכלבה הזאת
לא רוצה שאני אכנס לחדר שהוא מדבר איתה בטלפון ובכלל היא תופסת אותו להמון זמן, שעות על גבי שעות. ואחרון היא מדברת
עלי מאחור הגב. הם חושבים שאני לא שומע. אבל אני שומע הכול. גם אמרתי עכשיו להם שזה לא יגמר טוב. זה מאוד פוגע. ומאוד
מגעיל. הוא לא אשם כל כך אבל היא קלפתה מנאיקית רוצה אותו קרק לעצמה. אני אהבתי את החברה הקודמת שלו אור. היא הייתה מותק.
אבל הוא התחיל ליפול בקסמה של המכשפה הזאת. כל היום פקה- פקה גם בלילות. לי זה נמאס. אני כמובן לא אומר כלום. אבל היום אמרתי.
נמאס לי שאני צריך לדתוק שהם מדברים. בקיצור לא סובל אותה. היא בעני כלבה רצינית.
 
באסה

יכולה להגיד לך שאתה לא לבד בקטע של יחסי אחים לא טובים.
הקשר עם אחותי והמשפחה שלה נותק לגמרי לפני כמה שנים ולא חזרנו להיות בקשר גם אחרי שההורים שלנו נפטרו.
הם מעולם לא הבינו אותי ולא ידעו למה אני מתנהגת כפי שאני מתנהגת והאמת שלא הייתי כ"כ גרועה בסכ"ה רק חיפשתי תשומת לב בדרכי המיוחדת. ובגלל הבעיה שלי גם נעלבתי הרבה יותר מדברים שעשו לי (למרות שהם באמת פגעו)
עכשיו כשאני בוגרת ויודעת הרבה יותר טוב "עשה" ו"אל תעשה" הייתי עושה דברים אחרת אבל... אתה יודע אי אפשר להחזיר את הזמן.
מה שאני יודעת בטוח שההתנהגות שלהם נוראית בעיני ובעיני כל מי שראה מה קרה.
אני אמנם לא מאובחנת( כתבתי פעם הודעה) אבל בעלי מיד עלה על הבעיה שלי ואז חיפשתי חומר באינטרנט וזה נפשמע פשוט בול.
מה שאני יכולה להגיד לך- נסה להתעלם ממנה. אל תתן לאף אחד להפריד בינך לבין אחיך. פשוט תתעלם. אני יודעת שזה קשה עד בלתי אפשרי אבל נסה.
לאבד משפחה זה כואב.
אולי אני לא ממש הפסדתי כי ההתנהגות של ה"משפחה" שלי היא מאד אכזרית ובלתי אנושית אבל לך אולי יש מה להפסיד.
אולי אם מכתחילה הייתי מוגדרת כ"אוטיסטית" היחס אלי היה סלחני יותר, אבל הם תמיד ידעו שאני דפוקה(לא חסכו ממני את המילה הזאת...וגם את המילה "מפגרת" מרות שאין לי פיגור להפך...)
 
יש לי יחסים מורכבים עם המשפחה.

אני כנראה מה שהיה מוגדר היום " ילד מוכה" אבל ילדים מוכים תמיד אוהבים
את הורים ולא מבינים שזה רע ולא מאשמים אותם. אני למדתי את זה על עצמי.
גם אותי כינו המפגר/ אמרו שמתפללים ליום שאני ילך מעולם/ שיעשו מסיבה.
עברתי לא מעט בחיים. אבל אני מסכים איתך שלאבד משפחה זה כואב אני לגמרי מבין אותך.
אני גם עכשיו נמצא בסירה הזאת. מצד אחד מה שטוב לי ומצד אחד המשפחה שתשאר מאחור. אני באופן אישי חטפתי הרבה מהורים, חוסר יחס/ השפלה וכולי. ותודה על התגובה שלך. היא עזרה ואני לא יתן לה להפריד בנינו, אני לא חושב שהיא באמת רוצה אלה היא.
&nbsp
רכושנית מאוד. אולי לא יכולה לקבל אותי כי אני מוזר/ וכגל כך שונה, בעני זה נבוע מפחד.
אבל אני כבר יסתדר איתה. אני מקווה לטוב.
 
למעלה