משהו על הורות

arana1

New member
משהו על הורות

שמצאתי בתגובה לביקורת על ספר שפורסם על הורות לחריגים

“They fuck you up, your mum and dad. They may not mean to, but they do. They fill you with the faults they had And add some extra, just for you. But they were fucked up in their turn By fools in old-style hats and coats, Who half the time were soppy-stern And half at one another's throats. Man hands on misery to man. It deepens like a coastal shelf. Get out as early as you can, And don't have any kids yourself.” ―
Philip Larkin

לא מסכים עם זה לחלוטין אבל יש בזה המון אמת

וזה על הספר של רוגל שלמיטב ידיעתי יש לו בן אוטיסט

http://www.haaretz.co.il/literature/prose/.premium-1.2692438
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ואני לגמרי לא מסכימה עם הציטוט שהבאת
ברור שבכולנו יש "שריטות" מהורינו,
ומן הסתם כל ההורים שבינינו משאירים איזשהן "שריטות" בילדינו.
זה נכון לכל דבר בחיים:
כל מי שעושה, עושה גם טעויות.
אבל לא מסכימה עם הפטאליזם החד צדדי הזה בדברי המצוטט.
כאילו אין ברירה אחרת, הורים תמיד הורסים את הילדים.
כאילו הורים לא נותנים גם הרבה טוב לילדיהם.

שאלתי פעם את אמי
(ואיזה מזל יש לי שהיא אמי, למרות שגם אני נושאת "שריטות" שכאלה)
איך הצליחה לשמור על האמון והאהבה לבני אדם,
על החיוך הפנימי,
על החמלה והדחף הבלתי נלאה להיטיב
למרות ילדותה השואתית.
חשבה רגע, ואמרה:"בארבע השנים הראשונות לחיי קיבלתי די צידה לדרך".
האהבה שקיבלה מהוריה והכוחות שהם שיחררו בה
חיזקו אותה לעמוד מול העולם האכזר.
הוריה לא הרסו אותה, להיפך,
היא לא הרסה אותי, להיפך,
וגם אני, מרשה לעצמי לומר, לא הורסת את ילדיי.
ונראה לי שזה נכון לרוב ההורים.

וכרגיל, לא יכולה בלי שיר

הנה אחד כואב ומר, ובכ"ז בסופו של דבר,
בשורה התחתונה, אחרי כל האמירות הקשות
הבת מודה לאם
https://www.youtube.com/watch?v=5l3v4tRxYeg

והשני, מהכיוון ההפוך- הבן קיבל בעיקר תמיכה, אהבה וכוחות
ובכ"ז, יש גם שריטה
https://www.youtube.com/watch?v=GMkRFIIYfL8
 
הורים הם סך הכל מעברי הגנים.

כך אני רואה את זה. אבי הוא לא יותר מצינור שהביא אותי לעולם. אני יכול לפתח קשר הרבה יותר אמיתי
עם הכלבה או הכלב שלי מאשר עם אבי/אמי או כל בן משפחה. בעני את טועה. הורה זה הדרעק של הדרעק.
ואבות?: בדרך כלל מנסיוני גרועים מאמות. אני אומר כך: אני בעד הוצאה של הילד מהבית. שנית אני לא בעד
הבאה של ילדים הרבה. אני בעד הגבלת האימוץ/ הגבלת הילודה הגבלת המתן להורות בכלל. ואתם יכולים לקפץ לי.

שאני שמעתי שאמי רוצה לאמץ לי שני ילדות מרוסיה אמרתי לעצמי היא השתגעה. היא עדיין חושבת על זה אבל אני דואג שלא
יקרה. כי א. מי שיכול לעזור לה זה דודי והוא לא יעזור לה כי הוא מבין שזה יקשה עלי הא לא יפעל קשרים כדאי לתת לה את
הילדים כי היא מבוגרת. ב. סבא לא יעזור כי זה לא מתאים והוא לא יכול לעזור לכלכל אותם: אז אני הגפתי את הבעיה מכל הכיוונים.

וגם אותה אני מנסה לשכנע. כפי שאני לא אוהב הורים אני לא אוהב ילדים. אבל יש לי אמפתיה לילדם מה שאין לי לבני
אדם מבוגרים. כי יכול להיות שהילד עכשיו בן החמש לא יצא שמוק גמור שיגדל. אז אני אנסה לגורם לזה לקרות. היחסים
של עם אבי עםפ אלוונטים. הוא הדמות שהכי השפיעה על אישותי יותר מכל דבר אחר שעברתי. אבל עדיין אני מפוכח.
אני באופן כללי די נטול רגש. לפחות כעת.
 
אף אחד.

אני אין לי מקום שאני שייך עליו, אין לי הורים, אין לי ארץ, ואין לי שום דבר במשותף. אני דואג לעצמי.
כמו תמיד.
 
ואחי מכין לי אוכל.

אמא שלי לא עושה כלום. אבא שלי דואג לעצמו. מי שיש לי זה אחי. הוא זה שעושה לי הכול.
אם הורים כאילו מי צריך בכלל הורים. בכלל להיות הורה זה דרעק אחד גדול. בגלל זה אני לא אהיה.
זה מגעיל אותי.
 
ואגב ספרתי לך כבר אלף פעם.

איפה אני ג,ר עם מי אני גר, ואת שואלת שוב ושוב למה?
 

arana1

New member
אין בזה שום אמת ? כלום ?

שורות כאלה נכתבות דווקא מתוך הרצון לשפר ולהעניק ולאהוב ולחזק
חשיפה של מנגנונים רעים אינה באה לשרת שנאה אלא אהבה
ברור שיש הורות מיטיבה
אבל הורים מיטיבים הם כאלה שמודעים למידה שבה הם עלולים לשרוט את הילדים שלהם
ולצפות את הכל בדבש לא עוזר למודעות כזאת בכלל

אני מסכים שבדרך כלל הנתינה היותר משמעותית של ההורה נעשית בשתיקה, ובצורה שקופה לחלוטין לסביבה, ולרוב גם לילד עצמו, אבל גם עובדה זאת מספרת לנו משהו על התנאים שבהם אנחנו מנסים להתפתח למרות הכל
וכשרואים את מהות וצורת ההנהגה בישראל ובעולם למשל
שהנהגה משקפת הורות
ובכלל את התרומה השלילית של הסמכות לעולם
אז קשה מאוד שלא להזדעזע ממה שנחשב כהורות
 

schlomitsmile

Member
מנהל
כמעט בכל אמירה יש מידה כלשהי של אמת
גם באמירה שציטטת, יש, כמו שכבר כתבתי.
כל מי שעושה משהו, עושה גם טעויות,
לכן כל מי ש"עושה הורות" משאיר בילדו איזשהן שריטות.
יש הורים שאכן הורסים את ילדיהם.
יש אפילו הורים שרוצחים את ילדיהם.
אבל ככלל, לפי נסיון החיים שלי,
רוב ההורים מיטיבים עם ילדיהם יותר מאשר פוגעים בהם.
&nbsp
הורים אינם מנהיגים ומנהיגים אינם ההורים של אומתם.
בשומקום, ודאי לא במדינות דמוקרטיות.
ההשלכה ממנהיגי מדינות העולם להורות
אינה במקומה בעיניי.
שוב, ככל אמירה אחרת, גם בה יש איזשהו קורטוב
אבל לדעתי אין בו די כדי לעשותה נכונה.
 
את יודעת כמה אחוזי התעללות יש?

בכל השכבות? אם אני אביא לך נתונים את תופתעי. כמה עבודה יש לעובדות ציואצליות כל יום.
עם המקרים הקשים ביותר. בעני החשיבה שלך מוטעת לגמרי. הם רוצים להטיב גם אלו שרצחו/ אנס
ו והתעללו. הורה לא עושה רע בכוונה אבל לפי דעתי רוב הורים מחטאים את המטרה ובגדול.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ולא לקבל את האמירה הטוטאלית, הפטאליסטית, השלילית של המצוטט
אין פירושו "לצפות את הכל בדבש".
אין אולי דבר מורכב מהיחסים בין הורים לילדים,
לכן אמירה כגון המצוטטת
לא יכולה בעיניי לקרב אותנו להבנה אמיתית שלהם
כי היא חד מימדית לחלוטין.
לרגע לא התכחשתי לשריטות.
 

arana1

New member
לדעתי את מתעלמת מנקודה מאוד מסויימת

שהיא חשובה במיוחד בהקשר האוטיסטי
שבעוד שלילד נורמטיבי סוג התמיכה שההורים מעניקים לו נתפשת ומרגישה כנעימה ומקדמת ומחזקת אצל הרבה אוטיסטים מה שמרגיש להורים שלהם כתמיכה זה בדיוק מה שהכי עושה להם חור בלב
ואולי מנקודת מוצא דומה השיר נכתב

אז מה שהיה נכון לאמא שלך שהיא אדם נורמטיבי יחסית לא חייב שיהיה נכון לילד שנולד קצת שונה מהמקובל

ככה שדווקא האמירה בשיר הזה פותחת עוד מימד הכי לא מקובל
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ממש לא מתעלמת
אני דוגמא לילד/ה שנולד/ה קצת שונה מהמקובל.
ואולי חלק מהשריטות שלי נובעות מהפער הזה.
מה שמרגיש למישהו (הורה/ ילד/ נ"ט/ א"ס/ א"א) כתמיכה
אינו בהכרח מה שמרגיש למישהו אחר כתמיכה
בין אם המישהו האחר מאותו "מגזר" או לא.
לכן בעיניי ההקשבה הענוה חיונית כ"כ
וצריכה להתקיים כל הזמן.
גם שני א"סים עשויים להזדקק לתמיכה מסוג שונה.
ואפילו אדם אחד בתקופות שונות בחייו.
ואגב, כידוע (בטח לך
) חלק לא מבוטל מההורים לא"סים
בעצמם אינם נ"טים.
כך שהפער במשפחה כזו אינו בין א"סים לנ"טים
אלא פער הדורות
+הפער הקיים בין כל שני בני אדם.
כשבנוסף לזה יש פער בין א"ס לנ"ט
(לא משנה מי ההורה ומי הילד)
זה כמובן עושה את העניין מורכב עוד יותר.
ואז, כמו שכתבתי בהודעה אחרת בשירשור זה,
אולי כדאי להעזר ב"מתורגמן".
 
הורים עושים רק רע.

אני בקשר עם בחורים/נערים על הספרקאטום ולא על הספרקטום. לפי מה שאני יודע. הילדים של היום.
סבלו/וסובלים מהוריהם. הם סיפרו לי את זה. כמובן זה לא מעיד על הכלל. אבל יש רבים של ילדים שהורים שלהם.
הם הזבל של הזבל. ולא מדובר בהורים מתעללים/ אלה הורים רגילים .בעני הורות זאת מכה אנושה. אוטיסטים מטבעם.
רוצים חופש. רוצים הדידיות. הורות מטבעי היא הרכיכית. היא די'טטורית. בעני הדבר הנורא ביותר שהילד האוטיסט צריך לספוג.
הוא המרות הקשה של הורה. מתחילה שהוא נולד ולא מתפקד כפי שציפו ממנו. עד מתי שהוא יוצא מהבית במידה והוא אהיה
אי פעם עצמאי. בעני יש הרבה רוע בהורות. הורים הם לא רעים מטבעם אייני טוען כך. מנסיוני האישי וללא קשר לעברי, כי אתם
יודעים לומר " זה בגלל מה שעברת" אז לא דעתי היא מפוכחת ולנטולת רגש בטח לא כזאת שמטעה את דעתי. לכן אני אומר חד
וחלק. אם הייתי לי אפשרות לא הייתי רוצה שהיו לי הורים. אבל לצערי זה דרך העולם. להביא ילדים. בעני רוב הורים לא ראוים.
לגדל-ילדים. ועושים להם עוול נורא. בעני הורות כשל עצמה היא רעה. כי עם הורה הטיפוסי היה מסוגל להבין שמדובר בני אדם
כפי שהוא. בעלי יכולת שכלית/ מנטלית לא פחותה משלו ( מה שכמעת לא קיים) אז יכול להיות אידאליה או לפחות אחווה בין
הורה לילד. לפחות הבנה. אבל הורות לפי תפשיתי הי מקור המסכתיות והנוקרמטיביות. אני לא יטען שהנזק הוא בלעדי לאוטיסו
אבל יש רמת רגישות אדירה באוטיסט/בחריג שמצביע על כך שלו זה יותר קשה. לסיכום: בעני עדיף ללא הורים. אבל מכיוון שאין
בריריה. וצריך לסבול את הורים. אז אני בעד שנוי התשתית החינוכיחת כדאי להוביל א. לשנוי מחשבתי, שנוי גם כלפי פניםפ
וגם כלפי חוץ. בעני השיטה הקיימת רקובה. לכן אני לא מסכים איך שלומית. המשפט של אראנה נכון מאוד.
 
הבעיה כמו שכתבת היא בשיטה הנוכחית

אני מסיכמה שמה שקיים היום לא טוב והרבה ילדים סובלים (אם כי אני מכירה גם כמה אנשים שלדעתם ההורים שלהם היו בסדר ואפילו טובים), אבל מה האפשרות החלופית, האם להוציא את כל הילדים מבתיהם ולגדל אותם במקומות אחרים? לדעתי זו אפשרות גרועה עוד יותר במיוחד לאוטיסטים, מהניסיון שלי כל מה שקיים בחוץ הרבה יותר גרוע ממה שקיים בבית.
היום יש עוד הורים שמסתייגים במשהו מהנירמול והטיפולים הכפויים ומנסים לחפש דרכים אחרות וללמוד איך להיות קשובים לילדים שלהם, אבל בחוץ מה קיים? למי אכפת בחוץ מהילדים? אנשי חינוך עובדי מסגרות ומטפלים רוצים מהילדים רק צייתנות כנועה ושקט והם עוד יותר גרועים. מכיוון שאין אלטרנטיבה להורות אז כמו שאתה אומר הפתרון היחיד הנראה ריאלי הוא בהסברה ובהדרכה נכונה להורים.
ישנם חלק מההורים שמודעים למיגבלותיהם והחסרונות שלהם ופתוחים לשמוע וללמוד, אך הבעיה שכיום מה שמקובל להיקרא 'הדרכת הורים' גרוע ברוב המקרים, כי היא עדיין מיושנת ומתאימה לדורות הקודמים, מושתתת על הרעיון של היררכיה, כפיה וכוח כדרך חינוך, וזה דבר שצריך להשתנות כי זו לא דרך שמתאימה לאוטיסטים וכנראה שגם לא לחלק ניכר מהאנושות.
 
אני באופן אישי לא בעד להביא ילדים.

לא כל הורה צריך ילדים. לא כל אדם צריך להביא יש כאלו שלא מתאים להם. הבעיה שאי אפשר לאכוף את ה.
אני מבחינתי צריך לעשות הגבלה.. זו הא דעתי. נכון שגם בחוץ לא טוב. אבל בעני הורות שקיימת כיום היא גרועה.
ברור שקיימים עשבים שוטים. ובמקרה שלנו מעולים. אבל רוב הורים לעניות דעתי לא מבינים באמת את צרכי ילדהםן אלה
צרכם שלהם. בעני ילדים הם דבר גם טוב וגם רע. אני בחרתי לא להביא לא ילדים ולא לפתח קשר עם בני אדם מרצון.
כי אני יודע שאני לא מסוגל להטיב עמם. כמה שזה נשמע נורא לאדם הרגיל לי זה נראה הפתרון. אני לא אמרתי להוציא את
כל הילדים. אלה דברתי על ילדים מסיומים שהוריהם הם מתעללים/ לא אחראים מסכונים שבהם צריך לפועל כך. כמובן שלא
כל הורים מסכנים את ילדהם ברמה קיומת או פיזית לפחות. אבל יש ילדהם שאהיה עדיף שלא היו בחזקת הורים ראת לא
חושבת? בעני עם הורי היו שולחים אותי לפנמיה היה לי טוב בהרבה. אני סבלתי מהורי ואני חושב שהפתרון של ילדים כמותי
הוא לצאת מהבית.
 
שכולם לא יביאו ילדים? או שיביאו רק המתאימים?

ואיך ידעו מי מתאים להיות הורה ומי לא, לפי אילו קריטריונים? אתה טוען שסבלת בבית ושפנימיה היתה מקום טוב בשבילך מאשר בבית, ואני מסכימה איתך כי אני חושבת שעל פי רוב ילד יודע אם עדיף לו לגור אצל ההורים או בפינימיה, אולי זה משהו שתלוי בילד או במסגרת ויתכן שיש ילדים בספקטרום שבכלל לא מתאימים לשום מסגרת ופנימיה זו מסגרת, לעיתים עם כללים נוקשים (במיוחד פנימיות לילדים 'מיוחדים'). מכירה ילדים שפרחו והצליחו במסגרות כאלה ומכירה גם כאלה שנבלו והתחננו לחזור הביתה.
אני מסכימה איתך שיש מיקרים שיש להוציא מהבית ילדים כמו כאשר מדובר בהתעללות או סיכון חיים. אך במקרים אחרים של הורים ממוצעים שזה הרוב, אני חושבת שעדיף הסברה כי גם המקומות אליהם מוציאים את הילדים (פנימיות, הוסטלים, משפחות אומנה) לעיתים יותר גרועים וקשה לפקח על יותר מידי כמו ששומעים זוועות בחדשות על מה שמתרחש בחלק מהמסגרות והמוסדות. גם לי היו הרבה טענות להורים שלי ולדעתי רובן מוצדקות אבל כאשר התנסיתי במקומות אחרים ראיתי שכל האפשרויות האחרות היו פי אלף יותר גרועות - בשבילי.
אני חושבת שהדיון הוא בעיקר על הורים שהם לא מתעללים פיזית / נפשית מהסוג שהרווחה מתערבת . אם הבנתי נכון העניין המרכזי בדיון הוא עם ההורות ה"נורמטיבית" שגם היא בעייתית כשמדובר בילד בספקטרום, וילד בספקטרום יכול לחוות מצוקה גדולה אפילו במשפחה שנחשבת נורמטיבית ואז ההורים לא מבינים למה (הרי הם עושים הכל 'לפי הספר') ואז הם פונים ל'מומחים' שמביאים אותם לעשות דברים עוד יותר גרועים במחינת הילד.

בעניין הרעיון להגבלת הילודה, לשם הדיון הפילוסופי בלבד, לדעתי יש עם זה הרבה בעיות מוסריות, לדוגמא, אם היה חוק שצריך רישיון להורות אז בחברה כמו שלנו היו נותנים אותו בעיקר להורים מהסוג המנרמל והכופה, ואילו הורים שלא הולכים אחרי העדר, אלו שמטבעם בודקים את עצמם מחפשים להקשיב ולהכיל את הילד היו נפסלים על הסף כי מי יהיה אחראי למתן האישור לילודה? עובדי בריאות הנפש פסיכולוגים עו"ס ופסיכיאטרים סביר להניח.
דבר שני הגבלת ילודה תיצור מצבים לא מוסריים כמו למשל מה יעשו לאדם שיביא ילדים בלי רישיון? יקחו את הילד שלו לאומנה או לפנימיה? (ומי ערב לכך שלא יתעללו בו שם, הרווחה?)
או שאולי יקנסו את ההורה הזה או ישליכו אותו לכלא (אבל פגיעה בהורים זה פגיעה עקיפה גם בילד שלהם, וגם יוצרים ככה מתח מיותר בבית שלהם, דבר שלא טוב לילד). או אולי שיעשו הרבה הפלות? שיפילו עוברים רק כי יש הגבלה? ואם אישה לא רוצה הפלה הם יעשו לה הפלה בכוח האם זה מוסרי? איך אפשר לדעת אם הורה יהיה הורה טוב וראוי איך יעשו את הבדיקה ומה יבדקו? אלו השאלות שעלו לי על הנושא כשחשבתי על העניין, מה דעתך?
 
את מעלה נקודות יפיות.

אני יענה על חלקם אנסה על כולם.
&nbsp
1. איך יודעים למי מתאים להיות הורה?: זו שאלה קשה ביותר. אני חושב שהורה עצמו צריך להפעיל שיקול דעת.
אני לא בעד הבאת ילדים לעולם בלי חשיבה מקודמת. דעתי היא להקים ארגון שימנע אלה לנסות להחדיר לבני האדם.
שברובם הם רוצים להטיב עם ילדהם. אבל לא יכולים. שהם צרכים לחשוב על זה. אני אתן דוגמה משפחה חרדתית.
מביא כ12 ילדים. שהם כמעת כולם גדלים בעוני רב. אז בעני אם היו מבאים כ8 ילדים היו יכולים להביא לילדהם חיים.
טובים יותר את לא חושבת?: עכשיו האם ניתן למנוע את זה?: התשובה היא לא. זה מחטקק בחוק במדיניות מסיומות
כמו סין. אבל בעני השיטה עצמה צריכה להיות מחשבתית ולא פיזית.
&nbsp
ב. תמיד ישנם סיכונים. תמיד. אני חושב שינם מכרים כפי שציניתי שהיה עדיף להפריד. כמובן שגם במוסד יכולים
להתעלל בילד. מי מבטיח שלא?: מי יודע מה יולד יום?: כל אחד יכול ליפול. אבל יש דבר הנקרא חוק. אני לא
בורגני. ואני גם לא אנכריסט. אני חושב שישנם מכירים מאוד קשים. שבהם כנראה שהפנימיה עדיפה על מגורים
אצל הורים. למשל אמא עוסקת בזנות. אבא שיכור/ מסומם למה היילד צריך לסבול? שאמא מביא בחורים הביתה?
או אבא שיכור? יש מקרים שכן צריך.
&nbsp
ג. הערה: אני לא מומחה בסטיסטיקה וטלא בקיא. אבל לפי ידעתי לא רוב הורים הם בסדר. וישנם מכרים לא מעטים.
בהם התעללות מוסתרת. וגם אולי לא נכנסת להגדרה של התעללות. אבל הילד סובל מאוד. לכן אני מעדיף להקים
עמותה/ או מוסד שאפשר שמקימים לא היו דווקא עבודי מדינה. אלה אנשים שרוצים לטובת הילדים, כמו שלפי ידעתי
קיימים הוסטלים פרטיים, שהקימו הורים. אז אפשר למצוא ארנלטיביות אחרות. לא חייבים להסתמך רק על מה שקיים.
צריך ליצור דברים חדשים. כך מתפתח העולם.
&nbsp
ד. לא נכון. כל ילד יכול לחוות מצוקה ולא קטנה. גם נורמטיבי לגמרי וגם אוטיסטי. מה שאת כן צודקרת שאוטיסט יסבול
יותר כנראה. בעני החינוך צריך לעבו לחינוך מושתת ערכים, בכל הבחיניות. למידה לשם סקרנו,ת שאלת שאלות ,לא שינון.
אעכשיו איך זה קשור לנושא שבו אנו דנים?: כי אני רוצה לפתח חשיבה אצל הדור הצעיר. אם הדור הצעיר יפת מוסר.
מה שפחות בדרות האחרונים ובכלל. אז הורים הבאים יכלו לדעת איך לטפל. בעני הכל מתחיל בחינוך.
&nbsp
ה. את צודקת. ועל זה אני חשבתי .ובגלל זה אני חושב שכיום החוק הזה לא מתאים. כי אני בעצם שם לעצמי רגל.
לכן כיום אין לנו דרךף לעשות את עד שהחשיבה האנושית תעבור אבלוציה, לאט לאט ותעבור לעולם החדש, כי
אנו תקועים במאה ה20. ובעני החינוך היום בישראל הוא גרוע מאוד. אבל אני ניסיתי לסהסביר לך את חשבתי.
וכנראה לא הבנת אותה. אני לא מדבר על עכשיו. אלה מדבר על התפתחות הלובלית של האנשות. שתהפוך
אוטיסטית יותר בעזרת דיחפה. הבהנה של השונה. נתינה לו לחיות כדרכו, זה לא יקרה עכשיו זה תהליך דל
עשרות אם לא מאות ויותר שנים.
&nbsp
ב. אני ענה גם על זה: אני לא בעד הבאת ילדים א. לא למסומים ב. לא לאכוהליסטים, לא לאנשים בעלי רקע עברייני.
אני חושב שצריכים לעבור דרך עד כדאי שתשנה את האופי הרע שלך. את דרכי החשיבה שלך. שגם אם אתה בתוכך
אדם טוב אתה תפגום באיכות חייהם של ילדך. אני מדבר על המקרים האלו. אישה למשל זונה בעני לא צריכה להביא
ילדים. עכשיו זה בלי ניתן לפתרום. כי היא מקיימת יסי מין. עם הרבה גברים. ואז נוצרת לנו בעיה. אבל צריך פיקוח.
לפי דעתי הורה צריך לפני שהוא נהיה הורה לעבור הדרכה. לנסות להבין בליבו מה זאת הורות. מזה פה? מבאים
ילדים כי כך בא? נשמות ירדות לעולם? וסבולות? כי אתה רצית ילד? את מבינה? צריך לחשוב עלינו. לא כל הורה
מתאים ולא כל אדם צריך להביא ילדים.
&nbsp
ג. לא פנימיה הורים מאמצים. יש הורים שיכולים לקחת את הילד ולטפל בו. יש לא מעט הורים טובים שחשוכי ילדים.
שיכולים להנות ולגרום אושר לילד. אז לא צריך לא הפלה ולא כלום. ילד כזה עובר להורים מאמצים, שכפי שאת יודעת
לפני שמאמצים עוברים הרבה בשדיקות. ולא כל אחד מקבל. לכן הילד יזכה בהורה טוב. ולחיים טובים יותר מאשר
אצל הורה הבליוגי הפוגע.
&nbsp
ד. איך יעשו? זה לא בעיה. וגם בעיה אני לא מומה לדנים ,אני לא עורך דין ולא שופט. אבל אפשר לעשות חוק
שקבוצה כזאת וכזאת לא יכולה להביא ילדים: זונות, עבריינים, מסוממים, שיכורים, אנסים, וכולי כל אלו עד שלא
ישתקמו לא יכלו להביא ילדים.
&nbsp
ואחרון: בקשר לכותרת כן. אני אם הייתי יכול הייתי לא מביא לעולם ילדים. אבל אני לא מכריח אנשים לא להביא.
כל אחד יעשה מה שטוב לו. אני אישית הייתי נמנע.
 

anti is back

New member
צר לי לאכזב, אבל אימוץ הוא ממש לא ערובה להורות טובה

הבעיות שעלו כאן תקפות להורים מאמצים לא פחות מלהורים ביולוגיים. כוונותיהם הטובות של ההורים אינן מגנות על הילד מפני פגיעה, ולמרבה הצער, יש גם הורים מאמצים מתעללים ואלימים. המערכת שבוחנת את המועמדים מונחה על ידי שיקולים מטומטמים ומקנה חשיבות עליונה, למשל, לסטטוס החברתי-תרבותי של המבקשים לאמץ.
להזכירך, המערכת הזאת היא חלק מאותו ממסד שמכשיר פסיכולוגים ופסיכיאטרים לטפל בבני אדם. מדוע אתה מניח שהם מפעילים שיקולים סבירים יותר כשמדובר בטיפול בילדים?
 
למעלה