מסתבר שכדאי להעיז ולהאמין
ה
למד בשנה"ל שעברה בכתת תקשורת בתיכון,
לאחר שבשנה שלפניה למד בחינוך ביתי.
זו היתה הבחירה שלו.
הצוות היה קשוב ונהדר, גם את חבריו לכתה חיבב,
אבל למרות זאת לא היה לו טוב.
המסגרת העיקה עליו.
בכ"ז, לא רצה לחזור לחינוך ביתי,
כי הרגיש שלא מצליח למקד את עצמו ללמידה בבית.
בסופו של דבר, אחרי שהשקענו זמן ואנרגיה בעיון בשאלות
מה הוא צריך, מה הוא רוצה,
המחנכת שלו הציעה לבנות לו תכנית בהתאמה אישית.
וכך עשינו
לפי התכנית האישית שלו, יגיע לביה"ס 3 ימים בשבוע,
ילמד פרטנית שני מקצועות בהם בחר,
בנוסף, ישתתף בשיעורי ספורט, בארוחות צהריים של הכתה הקטנה
וכן בשעה הקבוצתית עם המטפלת באמנות ובעוד כמה דברים שכאלה.
לא האמנתי שגמישות ופתיחות שכזאת אפשרית במערכת...
היום קיבלנו את האישור מהמפקחת
מספרת את זה כדי לעודד אחרים להעיז לחשוב פתוח ולנסות לקבל את שיתוף הפעולה של ביה"ס
ה
לאחר שבשנה שלפניה למד בחינוך ביתי.
זו היתה הבחירה שלו.
הצוות היה קשוב ונהדר, גם את חבריו לכתה חיבב,
אבל למרות זאת לא היה לו טוב.
המסגרת העיקה עליו.
בכ"ז, לא רצה לחזור לחינוך ביתי,
כי הרגיש שלא מצליח למקד את עצמו ללמידה בבית.
בסופו של דבר, אחרי שהשקענו זמן ואנרגיה בעיון בשאלות
מה הוא צריך, מה הוא רוצה,
המחנכת שלו הציעה לבנות לו תכנית בהתאמה אישית.
וכך עשינו
לפי התכנית האישית שלו, יגיע לביה"ס 3 ימים בשבוע,
ילמד פרטנית שני מקצועות בהם בחר,
בנוסף, ישתתף בשיעורי ספורט, בארוחות צהריים של הכתה הקטנה
וכן בשעה הקבוצתית עם המטפלת באמנות ובעוד כמה דברים שכאלה.
לא האמנתי שגמישות ופתיחות שכזאת אפשרית במערכת...
היום קיבלנו את האישור מהמפקחת
מספרת את זה כדי לעודד אחרים להעיז לחשוב פתוח ולנסות לקבל את שיתוף הפעולה של ביה"ס
