חשיבה קדימה- ראית הנולד.

לתפיסתי, לא חושבת שיש דבר כזה באמת מחלת נפש

אם אני חולה או לא זה לא משהו שאני הייתי משתפת אז הנתון הזה בקשר אליי יכול להשאר מבחינתי בגדר נעלם, אבל לדעתי באופן כללי יש שני סוגים של מה שמכונה מחלות נפש, יש מי שיש להם מחלה במוח אבל את זה אפשר לאתר בבדיקות, ויש את אלה שמכונים בטעות חולי נפש אך מדובר באנשים רגישים מאוד או שונים מאוד או בעלי איכויות גבוהות שאינן מוערכות בסביבתם, או שאינם מתאימים לסביבה התרבותית בהם הם חיים, בגלל גזענות או שונות או כל מה שה"נורמה" יוצרת. זו דעתי ומנסיוני הפרטי. אתה סובל עכשיו, זה לא מנבא את העתיד. טיפ קטן מאוד, כי קטונתי אני לא יודעת אם אני באמת יכולה להבין או לעזור, אבל מניסיון פרטי, סבל בגלל רגישות גבוהה וחכמה, אם אתה מנתב אותו לרגישות ודאגה לזולת או למחקר, על עצמך ועל האחרים, זה יכול להקל במשהו על סבלך
 
היה לך פעם הזיות?

את חשבת שאת המשיח? שאת אל מוות( כלומר לא יכולה למוות)? שאת מדברת עם אלוהים? שאבא שלך הוא השטן והוא תיכנן לרצח
את אחותך כי הוא רצה להרוויח כסף, שאתה כל יכול? היה לך הזיות שדמיות באות עליך ונוגעות בך? היה לך
רעידות בלילה. כגי שמעת קולות. דיכאון קליני שבמשך חצי שנה בקושי יצאת מהמיטה והכת את עצמך על הראש
כדאי לישון. אוי ועוד איך יש מחלת נפש. אני נולדתי עם מחלה. אני כל כך חולה. ניסיתי להתאבד למעלה 8 פעמים.
חתכתי את עצמי עשרות אם לא מאות פעמים ,בלעתי 30 פעם כדורים. הייתי מוכרח לאכהול/ ולסמים פסכיטרים.
מה עוד לומר לך? איזה חיים יש לי? הדיכאון הורג אותי, ואמניה מצילה אותי שבא מידי פעם. אני אדם חולני כמו
שרואים בסרטים.
 
כנראה את באמת לא מבינה אותי כמו שאיש לא מבין אותי.

שאדם אהיה חולה הוא יבין מזאת מחלה. את כוונתך טובה. אבל אני אשר בעמדתי ולא משנה המילה חולה או לא.
יש פה מרוכבות אדירה. שרופאים "בעלי שם" גם עולמי לא הצלחו-לפתור וכתבו על זה דחות שלמים ועבים עשרות
תיקים יש-עלי. והם לא יודעים כלום המטומטמים האלו. דוחפים- לי לתיום שאני אמוות זריקות כל כמה ימים, ותרפות
אנטי פסכוטיות וגיכאניות כ10 כדורים לקחתי ביום-חוץ מהזריקה. לצערי אני לא אופטמי כמוך אני חושב שכמו טובים ורבים
אני אשר חולה ואף יחמר מצבי. ולא משנה אם אני חכם או גאון לא משנה כלל.
 
נתנאל קראתי שכתבת למטה שלא נתנו לך להתבטא

לא נתנו לך לבטא את הכאב, הרגשות הקשים ומחשבות קשות "שליליות". לדעתי זו טעות נוראה של מטפלים ועם כל כוונותיהם הטובות זה בהרבה מקרים רק מעצים את הכאב וכל התחושות השליליות והקשות שנכלאות בפנים כי לא נותנים להן לצאת ולהתשחרר בצורה חיובית כמו באמצעות אמנות, כנ"ל דיכוי הרגשות העוצמתיים הכואבים באמצעות כדורים יכול לגרום להתפוצצות אני יודעת על מה אתה מדבר אם כי לא עברתי ילדות כמו שלך אני אדם אחר גדלתי עם אנשים אחרים ועוצבתי אחרת, אני כן מאמינה שתצליח אני מתרשמת מכתיבתך מאוד, אני אולי לא יכולה להבין אותך וגם לא מכירה אותך אך אני מקווה ומאחלת לך שתצליח אני יודעת על אנשים שהיו במצבים דומים לשלך והם כבר לא שם הם חיים טוב אם זה יכול לעודד אותך במשהו לדעת על זה
 
אני זוכר אותך.

אנחנו דיברנו לפני כמה חודשים. אני זוכר הכל כמו הרבה אוטיסטים אחרים. אז אני גם אזכור אותך בעתיד.
בעצם כמעת כל אדם שבו פגשתי נחרט לי בזיכרון. זה גם עוזר מתי שאתה לומד למבחנים בגלל זה תמיד
קיבלתי 100 בלי ללמוד לכלום גם לתואר שפתרתי תרגלים בעל פה ושאר המחוננים פתרו 1 אני פתרתי 5.
בקשר לנושא:גן זה מאוד כואב. כי הם לא נותנים לך להתבטאות מה שקרה היה מזמן-שהייתי בן 17 בערך.
שהייתי ילד קטן אני תקשרתי דרך הציור. למשל שהייתי בן 8 ציירתי את אסון התאומים והמשלתי את למציבי

בדף שלך 2.5 מטר הציור הזה היה מעומד לתחרות הארצית ומשם לעולמית כמו עוד עשרות ציורים שלי. חוץ
מהיכולת החישוב שיכלתי לחשב מספרים גדולים, או שרטטי כל מיני דברים בישוב שטחים בלמעלה מעשר מחברותי
שהייתי ילד. בנוגע למשפט סיום: אני מאמין בטוב אני מאמין שאפשר להשתנות אבל אני ראלי. אני יודע שאותה

בעיה שיש לי ( המאניה דפרסיה הקשה מאוד) מתמיד תהיה זה לנצח. אי אפשר להתרות יכול להיות שהמצב אשתפר.
אני מאמין שבתקופות מסיומות כן. אבל תמיד אני אהיה שונה מאוד, ומאוד מאוד מוזר האמיני ל מוזר כמוני לא מוצאים
הרבה הכנוי שלי הדיבקו לי כמובן " האיש בעל טאלף הפרצופים" והשם כבר מעיד על מי אני. רבוי סתירות רבוי דמיות.
באמת המון סתירות יש בתוכי. ותודה על התגובה. אני ממש לא רוצה שתחשבי שאני מזלזלך או תוקף, כי את לא חייבת
לי כלום. אבל אני ניסיתי להסביר את מצבי מתוך כאביהאישי. המשך ערב טוב.
 
זה נשמע נחמד שאת מכירה אנשים שהיו במצבי-

כנראה המצב שלהם הוא חרא אחד גדול. כי הזיכרנות לעולם לא יעזבו אותי. במיוחד אחותי. אני לא יוכל לשכוח
את זה וזה תמיד היה חלק מעולךמי לא משנה כמה אני אנסה. לשכוח.
 
למה לא משתפת- זאת בושה?

אם יש לך הפרעה נפשית אז מה?: מה הבעיה לומר את זה. אני אומר הכל. בכל מקום עליו אני הולך. אצלי
שום דבר לא בגדר נעלם. אני פרטתי את סיפור חיי באופן אפילו מפתיע. יש אנשים שמאוד אהו את זה והתרתקו.
בעני המידה הזאת טובה יותר מאשר העולם בחוץ ם לא הייתי חושף, או הכוונה שלך שאת לא יודעת אם יש לך או אין לך?
מה כוונתך?
 
מנסה להסביר את המצב אצלי, זו לא בושה לחשוף שום דבר

רוב האנשים יכולים לשתף ואין בזה שום דבר רע אפילו טוב, אבל במקרה הפרטי שלי אם אני אשתף כאן בבעיות שלי אני מכירה אנשים שינצלו זאת לרעה ויפגעו בי או ביקרים לי אז במקרה שלי פשוט אין לי ברירה, מה שאני סובלת או לא סובלת בחיים שומעים רק הקרובים לי ביותר.
 
אין בעיה.

בי אף אחד לא יכול לפגוע אלה רק אני עצמי. הפגיעות בי היו רק שלי. לא הורי/ לא מטפלי אני פגעתי- בעצמי
ללא הפסק וללא רחם. רק אני.
 
אגב הייתה לי ילדות מופלאה.

אני כל הזמן נזכר ורוצה לחזור- עליה, תקופה של רוך וניעמיות בלי דיכאון ובלי שגעון יוצא דופן.
הלוואי שהייתי חוזר לילדותי. והורי? הם הורים טובים בהחלט. כל אחד נולד ומקבל מה שהוא יכול
לקבל. ומתאים לו. אני לא מותלנן. אף פעם לא האשמתי אותם. הם אחלה הורים ממש לתפארת
מדינת ישראל.
 

arana1

New member
בגלל שהיום אתה יכול להחליף סביבה, וסיבה לחיות

אתה יכול לבדוק את עצמך מול מרחב גדל והולך של אפשרויות ותגובות, ככל שהעצמי שלך מתפתח התלות שלך בתגובות הסביבה קטנה, ולאוטיסט זה מאוד מהותי, הכי

אתה סבלת כי היית נתון למרותם של אנשים שלא יכולים אלא לגרום לך סבל
היום אתה יכול לחיות ולהתפתח אחרת
 
אראנה אתה יודע שגוגל כתב על אף שנשר

מהפרצוף של איזה פקיד. ומתחיל לסנות לעמצמו זהות ולא רוצה לחזור לפרצוף ,ומתחזה לאיש. איזה ראש משוגע.
היה לגוגל. קראתי על סיפרוי והם הוים בטירוף. מכשפה שמנסה לפתות אותו לשכב איתה ואז מתגלה כנסיכה. דברים
מטורפים לגמרי. גוגל היה יחד בימינו. חד פעמי בעני. מה אתה חושב? סיפורים מטורפים.
 
אני חושב שאתה צודק.

אני צריך למצוא מקום שמתאים לי. אבל תמיד היו לי דיכאונות/ ומצבי רוח משתנים באופן קיצוני אבל יכול שהיה
לי טוב יותר. צריך להיות אופטימי. אז אני פשוט צריך לצאת מהבית. ומאותם אנשים שמפעלים עלי כוח.
 
למעלה