לידה אלימה אינה טובה
כמו שאת מתארת היא מולידה תגובה משתקת, מחרידה, חזרה.
אנשים מוטי הקשרים מועדים, תרתי משמע, לדחפים חזקים, כי במערכת מסועפת די בשינוי של פרט הכי זעיר, ושולי כביכול, על מנת לחולל שינוי עמוק בבסיס של המבנה הקוגניטיבי נפשי, במרכיבי היסוד של הקשר בין האדם לעולם, בין האדם לאדם, בין הגוף לנפש.
ולכן דחפים חזקים יכולים להיות מאוד מערערים, כי בסך הכל ההבדל בין דחף חזק לחלש הוא רק המהירות שבה הוא נוצר, הדימוי מבטא את קצב השינוי.
לתחושתי הפתרון הוא בנסיון להבין עם מי אתה מדבר ואוטיסטים למשל הכי נכשלים בישום הפתרון היחיד שיכול להציל אותם כי הסביבה יוצאת מדעתה על מנת להכשיל אותם,
הכל מכוונה טובה כמובן,
כי הנ"ט לא מבין ולא חווה את התשוקה להדדיות שתגאל אותו ממה שאחרת הוא כאוס אין סופי אז מבחינתו כל נסיון לתנועה הכי קטנה שהאוטיסט עושה לחיבור נפשו וגופו זה דבר רע, שצריך לאסור אותו, לגנות אותו כתסמין של לקות, כעדות לא מסוגלות.
האוטיסט שמנסה לממש את הצורך שלו בהקשר מגונה כאילם סלקטיבי, כחסר יכולת לקרוא קוד חברתי... אז מה שנשאר לו זה להתרסק, להיתקל שוב ושוב, לפי דרישות הסביבה האלימה מאוד, בעצמו בתנאים שלא מאפשרים אותו, מה שכמובן מאשר גם את הדעה השלילית של הסביבה על האוטיסט וגם את שלילתו העצמית.